אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 25/05

החלטה בתיק בש 25/05

תאריך פרסום : 11/11/2008 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
25-05,15-05
20/09/2005
בפני השופט:
יעל הניג

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
סמיר טואפרה
החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים שתכליתה קיבוע תנאי שחרור.

1.      המשיב מואשם בניסיון תקיפה ובאיומים, עבירות לפי סעיפים 379 + 25 ו - 192 לחוק העונשין תשל"ז - 1977.

2.      כתב האישום מפרט כי המשיב תקף את המתלונן, יליד 1932, כאשר האחרון הגיע לקבל שירותי מין מיצאנית , איים עליו בקרש וכן שיקרא למשטרה ויאמר כי המתלונן מקיים יחסי מין עם קטינה והכל על מנת שהמתלונן ישלם לו 2,000 ש"ח. המתלונן מסר למשיב 40 ש"ח שהיו ברשותו.

3.       בד בבד עם כתב האישום הוגשה הבקשה שלפני כאשר המשיב נותר במעצר. עילת המעצר על פי הבקשה הינה מסוכנות לציבור בפרט לאור ניצול חולשת המתלונן, העבירות עצמן ועברו של המשיב הכולל הרשעות בעבירות אלימות, סמים והפרת הוראה חוקית.

4.      כבר בדיון הראשון, טרם התאפשר לסניגורית לעיין בחומר החקירה שחררתי את המשיב לחלופת מעצר בביתו שבכפר מרר בפיקוח אשתו. כעת, לאחר עיון הסניגורית בחומר החקירה נעוצה המחלוקת בין הצדדים בשאלת טיבם של תנאי השחרור, האם קיבוע תנאי השחרור (כטענת המבקשת) או הסתפקות בצו הרחקה מהעיר תל אביב (כטענת הסניגורית). מחלוקת זו נשענת על מחלוקת לענין מהות המסוכנות של המשיב ככל שעולה מחומר החקירה.

5.      מעיון בתיק החקירה עולה כדלקמן: הראיה המרכזית הינה הודעת המתלונן עצמו. המתלונן מוסר בהודעתו כי האיום הראשוני בקרש (שהפעיל המשיב) היה על היצאנית ממנה קיבלח שירותי מין (להלן - " היצאנית") ואילו המתלונן נחלץ לעזרתה באמצעות תפיסת הקרש מידי המשיב, לאחר מכן נלחם במשיב עד שהיצאנית הצליחה לברוח ואז החל איום מילולי של המשיב על המתלונן תוך הצגת הפרופוזיציה שהיצאנית הינה קטינה וכי המשיב יתלונן על המתלונן במשטרה. ולדברי המתלונן : " ואז הוא ניסה לאיים עלי עם הקרש ואז אמרתי לו מה אתה רוצה הוא אמר 2,000 ש"ח ואז אמרתי לו מאיפא והוא אמר לי שחברה שלי צריכה לשלם שכר דירה 200 ש"ח אמרתי לו אני מוכן לתת לך 40 ש"ח ואז אמר לי תן את הארבעים ש"ח אז אני נתתי לבחורה (אחרת, שהייתה עם המשיב, שוחררה ואינה נאשמת, י.ה.) את הארבעים ש"ח יצאנו מהחצר לרחוב ופתאום הגיע (כך!) ניידת והסתבר שהבחורה שהיתה איתי הביאה משטרה...."(עמ' 1 ש' 4 ואילך).

6.      גרסת המשיב כי נחלץ להגנת היצאנית שהיתה עם המתלונן שכן זו צעקה כי המתלונן אונס אותה והוא (המשיב בכבודו ובעצמו) דאג לקבל מהמתלונן 40 ש"ח על מנת למסור ליצאנית. גרסה זו מוכחשת על ידי אלמוג גלר המעידה על עצמה כי אף היא יצאנית ואשר היתה עם המשיב בזמן האירוע והיא מעידה על איומים שהשמיע המשיב כלפי המתלונן וכן כי אותם 40 ש"ח הגיעו מהמתלונן לכיסה שלה לאחר שהמשיב אמר למתלונן שיעזור ליצאנית (עימה קיים יחסים קודם לכן) שכן אלמוג היא אחותה של אותה יצאנית קטינה וחסר להם כסף לדמי שכירות, דבר שאינו נכון.

7.      מכל האמור לעיל עולה תמונה עלובה לכאורה של ניסיון לסחוט אדם מבוגר אשר קיבל שירותי מין מיצאנית. המשטרה לא גבתה מהיצאנית (שמה מרינה וכתובתה ידועה) גרסה ומכל מקום המצבת הראייתית ללצורך החלטה זו נשענת על הודעת המתלונן, אשר גובתה בבסיסה בעדות אלמוג. ככל שיהיו מעשיו לכאורה של המשיב נאלחים ושפלים, עולה כי האיום הממשי שהופעל על המשיב היה איום בסחיטה, מהאיום באמצעות קרש הצליח המתלונן, על אף גילו המבוגר, להתחמק בקלות ואף לגונן על היצאנית, כלפיה הופנה האיום מלכתחילה, ואף עם איום הסחיטה הצליח להתמודד על ידי הפחתת דרישות הכספיות של המשיב לכאורה כמובן. יש בכל אלה כדי להעיד על כוח האיום בפועל של המשיב, הנסוג מפני הפעלת כוח של מתלונן בן 73 ו"מתפשר" במהירות על דרישותיו הכספיות.

8.      אכן קיימת במשיב מסוכנות כללית, העולה מנכונותו לסחוט בכוח ובאיומים פרטים מהציבור אך נכונות זו לא נלוותה ליכולת פיסית ומנטאלית של ממש לממש את איומיו. אכן למשיב עבר פלילי "נכבד" שעיקרו הרלוונטי, עבירות אלימות וסמים, רחוק יחסית -  משנת 1997. לאור זאת יש לקבוע תנאי  שחרור מידתיים כמתחייב מסעיף 21 (ב) חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו - 1996 ומחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

9.      בהחלטתי הקודמת שוחרר המשיב למעצר בית מלא כאמור. המשיב לא הפר עד כה את תנאי השחרור.  לאחר ניתוח חומר הראיות הלכאוריות נמצא כי ניתן להסתפק בהרחקת המשיב מזירת הפעולה שלו בתל אביב ללא צורך בהותרתו ב"מעצר בית".

10.  לפיכך אני מורה כדלקמן :

(א)              מבוטל "מעצר בית".

(ב)               נאסר על המשיב להיכנס לתחומי העיר תל אביב - יפו וכן נאסר עליו ליצור קשר ישיר או עקיף עם עדי התביעה.

(ג)                אין שינוי ביתר תנאי שחרור או בערבויות.

ניתנה היום 20 בספטמבר, 2005 במעמד ב"כ הצדדים ובהעדר המשיב

יעל הניג, שופטת

בימ"ש השלום ת"א-יפו

קלדנית: סופר קרין

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ