אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2492/08

החלטה בתיק בש 2492/08

תאריך פרסום : 27/05/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית המשפט המחוזי חיפה
2492-08,7089-08
22/06/2008
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. ויקטור פלד
2. אבנר פינטו
3. משה סגל
4. יואב יהוד

החלטה

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום, ת.פ. 7089/08, בו מואשמים המשיבים בעבירות של קשירת קשר לפשע וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות במסגרת 20 אישומים שונים. ביחד עם כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים. בקשה זו היא הבקשה שבפני.

על פי עובדות כתב האישום, המשיבים קשרו קשר להקמת חברה שכל מהותה, מטרת קיומה ועיסוקה יהיה ליצור מצגי שווא כלפי חוץ של חברה לגיטימית וזאת כדי לקבל סחורות מחברות שונות ואשראי מבנקים שונים וזאת ללא כל כוונה לעמוד בהתחייבויות השונות שהחברה לקחה על עצמה. החברה הוקמה באוקטובר 2006 על ידי המשיב 2 כדי לעסוק, במקור, בתחום שיפוצי ותחזוקת מבנים ודירות. מי שעבד בשיפוצים בפועל היה המשיב 2 יחד עם עוד 2-3 פועלים. בסביבות מאי 2007 קשר המשיב 2 עם המשיב 1 קשר פלילי כי החברה תסב את עיסוקה ותיהפך לחברת "עוקץ". בהתאם לתוכנית זו נהגו המשיבים לתת לספקים ולבנקים השונים המחאות של החברה ושל צדדי ג' שונים שהיו מעותדים למועדים שלאחר המועד שתוכנן לסיום פעילות החברה ביודעם שלהמחאות אלה לא יהיה כיסוי כספי. המשיב 1 היה זה שיזם את ה"עוקץ", קבע את דרכי פעולתו, את המועד שבו העסק יפסיק את פעולתו, מכר את הסחורות אותן "רכשה" החברה, חתם בחלק מהמקרים על המחאות החברה וקיבל לידיו ברוב המקרים את התמורה בגין מכירת הסחורה. המשיב 2 היה בעליה הרשום של החברה ומנהלה. הוא חתם בחלק מהמקרים על המחאות החברה ועל ההסכמים והחוזים שהחברה הייתה צד להם ולקח חלק פעיל לצד המשיב 1 ברכישות ומכירות שביצעה החברה. המשיבים 3-4 שהיו בסוד הקשר תפקדו כ"קניינים" שתפקידם היה ככלל לאתר חברות שתחום עיסוקן היה במכירת סחורות, ליצור עמן קשר בשם החברה וליזום מולן רכישת סחורות רבות ככל הניתן. סך הסחורות והשירותים אותם קיבלו המשיבים במרמה עומד על כ- 1,750,000 ש"ח.

המבקשת טוענת כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישומים. לטענת המבקשת, עדי התביעה מתחלקים לשתי קבוצות: בעלי העסקים ש"נעקצו" ומכרו סחורה לחברה של המשיבים, שחלקם זיהו את המשיבים וחלקם ביצעו עמם עסקאות בטלפון; ושלושה עדים אחרים שהינם סוחרים שרכשו סחורות מהמשיבים. המבקשת טוענת כי שחרור המשיבים יוביל להשפעה על אותם עדי תביעה, במיוחד הקבוצה השנייה ויהיה ניסיון ליצור עמם קשר ולהשפיע על עדותם. נטען כי למשיב 1 עבר פלילי בעבירות דומות והוא עלול להמשיך ולסכן את הציבור גם בהיותו במעצר בית. גם למשיב 4 עבר פלילי בעבירות דומות והוא היה מעורב עם המשיב 1 במקרה דומה אחר. לטענת המבקשת המשיבים הסבו נזק כבד למתלוננים רבים ועלולים לנסות ולהתחמק מהליכי משפט, לברוח מהארץ ולחילופין להשפיע על עדי התביעה.

ב"כ המשיבים ויתרו בשלב זה על טענותיהם לעניין ראיות לכאורה לאור חומר הראיות שהיקפו רב וטענו כי יש להורות על חלופת מעצר במקרה זה, פרט לב"כ המשיב 1 אשר ביקשה לשמור על זכותה לטעון לעניין הראיות לאחר שתקרא את חומר הראיות. לעניין עילת המעצר ואפשרות שחרור לחלופות מעצר נטען כי מדובר בעבירות בהן קו התפר בין הפן האזרחי והפן הפלילי הוא דק מאוד. כן נטען כי המשפט עשוי להימשך זמן רב לאור מספר העדים הרב ויחל רק בעוד מספר חודשים. נטען כי לא ניתן לשבש הליכים מאחר שמדובר במספר רב של עדים שהודעותיהם מגובות במסמכים ולמשיבים אין כל כוונה וגם יכולת ממשית לשבש עדויותיהם. ב"כ המשיבים טוענים גם כי עבירות הרכוש והמרמה אינן מקימות חזקת מסוכנות אלא רק בנסיבות מיוחדות של תחכום וסכומים גבוהים. נטען כי אין כל אינדיקציה לחשש להימלטות או לשיבוש הליכים.

לגבי המשיב 2 נטען כי הוא בחור צעיר שלחובתו שתי עבירות קודמות ישנות בעניין פריצה לרכב. המשיב 2 שיתף פעולה עם הרשות החוקרת. לטענת ב"כ המשיב 2 המשיב הקים את החברה לצורך הקמת חברת שיפוצים והשינוי הלכאורי שנעשה במהותה של החברה לא נעשה ביוזמתו של המשיב 2. המשיב 2 התחתן לא מזמן ואשתו בהריון. המשיב 2 טוען כי למעצר יהיו השלכות הרסניות לגביו.

לגבי המשיבים 3-4 נטען כי הם עומדים על חפותם והם לא היו בסוד הקשר. עם זאת, הוסכם כי בשלב זה לא יטענו הצדדים לעניין הראיות. נטען כי למשיב 3 אין כל עבר פלילי והוא אדם נורמטיבי ששירת כאיש קבע בחיל האוויר ולאחר מכן היה לו עסק שהתדרדר ונפל ובעזרת המשיב 4 הוא הגיע לחברה לעבוד בתור קניין. המשיב 3 הוא אב לשני ילדים קטנים והוגשו מסמכים בנוגע לבעיות רפואיות של הילדים. לגבי המשיב 4 נטען כי אכן יש לו הרשעה אחת על מעשים שנעשו בשנת 1997 אך מאז לא עבר כל עבירה ושיקם את עצמו. כן  נטען כי למשיב 4 בעיות בריאות והוא נזקק להגיע פעמיים בשבוע לבית החולים רמב"ם ולטיפול אינטנסיבי.

כאמור, במקרה זה החליטו ב"כ המשיבים לוותר בשלב זה על טענותיהם לעניין ראיות לכאורה ולטעון לעניין עילות מעצר ואפשרות שחרור לחלופות מעצר. על כן, אדון בקיומה של עילת מעצר ובאפשרות לשחרר את המשיבים לחלופות מעצר. מאחר שהגעתי למסקנה כי ניתן לשחרר את כל ארבעת המשיבים לחלופות מעצר מתאימות, גם בהנחה שקיימות ראיות לכאורה, החלטה זו מתייחסת לכל ארבעת המשיבים, לרבות משיב 1 שבאת כוחו טרם טענה טיעוניה.

בדרך כלל עבירות מרמה ורכוש אינן מקימות חזקת מסוכנות מכוח הדין, אך במקרה זה המדובר בעבירות מרמה חמורות בסכומי כסף גבוהים עם מספר גדול של נפגעים. העבירות בוצעו לכאורה בתחכום רב וגרמו לנזק רב. על כן, ניתן לומר כי במקרה זה קיימת מסוכנות וקיימת עילת מעצר. ראה:

בש"פ 6539/07 בן מיור יהושוע נ' מ"י, לא פורסם (2007);

בש"פ 8746/04 ויקטור פלד נ' מ"י, לא פורסם (2004).

גם אם קיימת עילת מעצר, חובה על בית המשפט לשקול חלופת מעצר, זאת בכל מקרה. כבר נפסק כי:

"האיזון הראוי בין זכות האדם לחירותו לבין הצורך להגן על שלום הציבור, המעוגן בסעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, מחייב שלא לעצור נאשם - על אף קיומה של עילת מעצר, לרבות חששות לשיבוש הליכי משפט ולסיכון שלום הציבור - אם ניתן להסיר חששות אלה בדרך של שחרור בתנאים מגבילים, שפגיעתם בחירותו של הנאשם חמורה פחות.

ודוקו: מדובר בבדיקה אינדווידואלית בעניינו של כל נאשם ונאשם ולא בהסקת מסקנה כללית על-פי סוג העבירות המיוחס לו. יחד עם זאת, חומר הראיות שביסוד כתב-האישום משמש גם כראיה עיקרית, שעל פיה על בית-המשפט להחליט אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר."

בש"פ 4414/97 מדינת ישראל נ' מוחמד סעדה ואח' , לא פורסם (1997).

וכן ראה:

בש"פ 3442/98 מדינת ישראל נ' אייל מלכא, לא פורסם (1998), שם נאמר:

"כידוע, חומרת העבירה כשהיא לעצמה, אינה מצדיקה מעצר עד תום ההליכים, וגם כאשר קיימת חזקת מסוכנות, העולה מנסיבות המקרה, עדיין חייב בית המשפט לשקול אם חלופת מעצר עשויה להשיג את מטרת המעצר. במקרים רבים אין בידי הנאשם דרך להוכיח בראיות חיצוניות כי הוא לא ינצל את חלופת המעצר באופן שיסכן את בטחון הציבור, או ישבש את הליכי המשפט, או יפגע בדרך אחרת במטרות המעצר. לפיכך, במקרים כאלה חייב השופט לסמוך במידה רבה על הרקע של הנאשם, ובעיקר על הרקע העברייני ככל שהוא משתקף במרשם הפלילי, ועל התרשמות אישית מן הנאשם ומנסיבות המקרה."

על בית המשפט לבחון בהקשר לכל עבירה ובכל מקרה  את נסיבותיו של המקרה ושל הנאשם והמסוכנות האינדיבידואלית הנשקפת, לכאורה, ממעשיו.  כבר נפסק  כי:

"בדיקת המסוכנות מחייבת בחינתם של שני היבטים: האחד ענינו במעשה. במסגרת זו על ביהמ"ש לשקול האם המעשה כשלעצמו בנסיבותיו מעלה חשש כי הנאשם עלול לחזור על מעשים דומים, האם המעשה מגלה אופי רע ואלים או מעיד על מועדות. ההיבט השני מתמקד בעושה, עברו ואופיו. כאן אנו שואלים לנוכח אופיו, אישיותו או תכונותיו של העושה נשקפת ממנו סכנה לציבור או ליחידיו".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ