אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2469/08

החלטה בתיק בש 2469/08

תאריך פרסום : 10/06/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ"ח
בית המשפט המחוזי חיפה
2469-08,4054-07
10/06/2008
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מזעל רביע
הנתבע:
1. מדינת ישראל
2. עלי עלאא
3. עלי סאמי

החלטה

כנגד המבקש והמשיבים 2 ו-3 הוגש כתב אישום בו מיוחסות להם עבירות של רצח, ניסיון לרצח, עבירות בנשק וקשר לפשע. על פי עובדות כתב האישום הנאשמים קשרו ביניהם קשר, הצטיידו בנשק, רדפו אחרי המנוח ושני בניו שנסעו במכונית וירו יריות רבות לעברם במטרה לפגוע בהם ולגרום למותם. מותו של המנוח נגרם כתוצאה מפציעתו בירי. נטען כי הנאשמים עשו את המעשה כתוצאה מסכסוך בין משפחות עלי ומזעל לבין משפחת סוידאן מכפר עראמשה ובתגובה לאירועי ירי שהתרחשו יום קודם לאירוע המתואר בכתב האישום.

בפני בקשת המבקש לקבלת חומר חקירה מאת התביעה הכולל את יומן הצח"מ שלפי רשימת חומר הראיות שנערכה על ידי המשיבה אינו מהווה חומר חקירה. המבקש טוען כי חומר זה נחוץ לו לשם הגנתו במשפט וקיימת חשיבות רבה למסירת מלוא היומן לידי המבקש, זאת במיוחד לאור ריבוי חומר הראיות שנאסף על ידי גורמי החקירה. עוד טוען המבקש כי בתיק זה בוצעו מחדלי חקירה רבים שהובילו לכיוון חקירה שגוי ולכן חשוב שההגנה תיחשף לכיווני החקירה ופעולות החקירה שתוכננו ובוצעו כפי שתועד ביומן המבוקש. ב"כ המשיבים 2 ו-3 הצטרפו לבקשתו של ב"כ המבקש ומבקשים גם הם לקבל לידיהם את יומן הצח"מ.

ב"כ המשיבה טוענת כי הרישומים ביומן החקירה אינם מהווים חומר חקירה. לטענת ב"כ המשיבה, מהלכי החקירה פרושים באופן ברור לעיני ההגנה באמצעות חומר חקירה מלא ומסודר ויומן החקירה מכיל תרשומות פנימיות שאינן חומר חקירה ואין בהן כדי לתרום דבר לגילוי האמת או להגנת הנאשמים. לטענת המשיבה, לכל פעולות החקירה שתועדו ביומן יש מקבילה בחומר החקירה שנמסר לב"כ הנאשמים ולכן אין מקום להעמדת היומן לעיון ההגנה ולפגוע בכך בעבודת המשטרה והפרקליטות.

עיינתי ביומן הצח"מ המבוקש על ידי ב"כ הנאשמים. המדובר בעיקר בתכתובות פנימיות של המשטרה ובין המשטרה לבין הפרקליטות בעניין התקדמות התיק, סיכומי ישיבות שהתקיימו, פעולות מתוכננות, הנחיות לביצוע בדיקות שונות ופעולות שונות. סבורני כי אין המדובר בחומר חקירה. כאמור, לדברי ב"כ המשיבה, כל מה שמהווה חומר חקירה יש לו מקבילה בחומר הראיות שהועבר לידי הסניגורים. על כן, סבורני כי במקרה זה אין מקום להורות על העברת יומן הצח"מ לידי ב"כ הנאשמים. אבהיר להלן.

ההלכות בעניין העברת חומר חקירה לידיו של נאשם בהליך פלילי פורטו בבש"פ 4157/00, עופר נמרודי נ' מדינת ישראל, לא פורסם (2000) כדלקמן:

" בית המשפט קבע מבחן להגדרת המונח "חומר חקירה" על יסוד התכלית של סעיף (74א'). התכלית היא, שמירה על זכותו של הנאשם למשפט הוגן, והמבחן, המגשים תכלית זאת, הוא מבחן הנגיעה של החומר לאישום. לשון אחרת, כל חומר הנוגע לאישום הוא "חומר חקירה" שהנאשם זכאי לעיין בו. ולא רק נגיעה ישירה או ודאית. לאור החשיבות הרבה הנודעת לזכותו של נאשם למשפט הוגן, די בנגיעה עקיפה ואף מסופקת, כדי להפוך את החומר ל "חומר חקירה", ובלבד שקיים יסוד של ממש להשערה או לתקווה של הנאשם כי החומר אכן ישפיע על בירור האישום נגדו. עמדה על כך זה מקרוב השופטת ביניש בש"פ 9322/99, מסארווה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד (1), 376, 381-382:

"תכליתה של זכות העיון של הנאשם בחומר החקירה היא לאפשר לו לקיים את הזכות למשפט הוגן, באופן שתינתן לנאשם הזדמנות מלאה להכין את הגנתו נגד האישומים המיוחסים לו. התביעה מצווה להעביר לידי ההגנה כל מסמך שהוא בגדר 'חומר חקירה', ויש לנהוג פירוש מרחיב למונח זה. כל חומר שקשור באופן ישיר או עקיף לאישום ונוגע ליריעה הנפרסת במהלך האישום הפלילי, הינו 'חומר חקירה' כמשמעותו בחוק... אל לתביעה להפעיל שיקול-דעת במה ראוי לו לסניגור לעשות שימוש להגנתו ובמה לא, ויש להשאיר לו אפשרות להיזקק לכל חומר רלוונטי אשר עשוי לשמש להגנתו על-פי שיקול-דעתו המקצועי".

והשופט בך הוסיף בבג"ץ 233/85, אל הוזייל נ' משטרת ישראל, פ"ד לט(4), 124,  129:

" אין לפרש את המונח 'חומר החקירה' שבסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי פירוש דווקני ומצמצם, המגביל את תחולת הסעיף לחומר הראיות, המתייחס אך ורק במישרין למעשה העבירה המיוחס לנאשם. 'חומר חקירה', במובן ההוראה האמורה, גם ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום במשמע... אין גם להפליג למרחקים ולכלול במונח של 'חומר חקירה' ראיות, שהרלוואנטיות להן לתביעה הפלילית הנדונה היא רחוקה ושולית".

ראה עוד:

בג"ץ 1885/91 צוברי נ' פרקליטות מחוז תל-אביב, פ"ד מה(3), 630, 633-634; בש"פ 6022/96 מדינת ישראל נ' מזור, פ"ד נ(3), 686, 688; בש"פ 1355/98 בן ארי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(2),1 4-6; בג"צ 620/02, התובע הצבאי הראשי ואח' נ' בית הדין הצבאי לערעורים ואח', לא פורסם (2003); בג"צ 1689/02, יעקב נימרודי נ' היועמ"ש ואח', לא פורסם (2003).

יחד עם זאת, אין סעיף 74 מאפשר לנאשם להטריד את התביעה בבקשות שעניינן חשיפת מידע אשר הקשר בינו לבין כתב האישום קלוש. הלכה היא, כפי שנקבע בבש"פ 1372/96, ח"כ הרב אריה דרעי נ' מדינת ישראל,  לא פורסם (1996), כי:

" סקרנות לשמה, רצון להשיג חומר לתכליות זרות ל'הגנת הנאשם' ונכונות לצאת ל'מסעי ציד' שמא ימצא דבר שייסע להגנה - אינם מספיקים להשמטת הבסיס מתחת ההנחה האמורה." (הכוונה להנחת הבסיס בדבר הגינות התביעה וחוקיות פעולותיה - ר.ש.).

בית המשפט, בבואו להחליט האם על התביעה לגלות מסמך מסוים לסניגוריה, צריך לקבוע ראשית, האם המסמך שגילויו מתבקש מהווה "חומר חקירה" ושנית, אם המסמך נהנה מחיסיון או שקיימים אינטרסים וטעמים אחרים שמפניהם ניגף אינטרס הגילוי של הנאשם. קו הגבול בין שני שלבים אלה אינו כה חד כפי שנדמה במבט ראשון, ויש ביניהם יחסי גומלין. במקרים בהם זיקת החומר להגנת הנאשם ולעניין הנדון היא שולית וגבולית, ומנגד יש אינטרסים כבדי משקל כנגד חשיפת החומר, הדבר עשוי להשליך על נכונותו של בית המשפט להגדיר את החומר, מלכתחילה, כ"חומר חקירה". ולהיפך, במקרים בהם חומר החקירה הוא בעל ערך ראייתי חשוב להגנת הנאשם, הדבר עשוי להשליך על נכונות בית המשפט לדחות אינטרסים אחרים מפני האינטרס  החשוב שלא יורשע החף מפשע. ראה:

ב"ש (חיפה) 2773/05 חורי אבי נ' לשכת תביעות חיפה-משטרת ישראל, לא פורסם (2005).

אחד החריגים לזכות העיון הוא החריג של "תרשומות פנימיות". משמעותו של חריג זה היא כי אין לסווג כחומר חקירה מסמכים פנימיים כגון תיעוד של דיונים והתכתבויות בין המשטרה לפרקליטות בנוגע לחקירה; סיכומים וסיכומי ביניים על מהלך החקירה; התרשמות מחומר הראיות, עיבודו, ניתוחו וכדומה. החשש הוא כי חשיפת חומר כזה תיפגע מעל המידה הדרושה בסדרי עבודתן של הרשויות הממונות על אכיפת החוק וביכולתן לערוך במהלך עבודתן תרשומות אשר תשרתנה את החקירה ואת ההליך הפלילי המתהווה. בהקשר זה הבחינה הפסיקה בין "חומרי הגלם" הנאספים על ידי פעולות חקירה שונות כגון עדויות, ראיות חפציות, מזכרים בעניין פעולות חקירה - המהווים חומר חקירה - ובין עיבוד וריכוז של חומר כזה או התכתבויות פנימיות - שאינם מהווים חומר חקירה. כך נפסק כי התכתבויות פנימיות בהן מנחה הפרקליטות את המשטרה כיצד להמשיך לפעול וכן הנחיות מאת גורם אחד במשטרה למשנהו או סיכום והמלצות המצורפות לתיק שמעבירה המשטרה לפרקליטות, כל אלה אינם חומר חקירה אלא עיבודו. ראה:

בש"פ 10787/06 מוסא אבו שחאדה נ' מ"י, לא פורסם (2007).

בעניין שבנדון סבורני כי היומן, אשר מכיל תרשומות שהן עיבוד של חומר החקירה ברובו ותכתובת פנימית של המשטרה ובין המשטרה לפרקליטות, איננו מהווה חומר חקירה. באשר לפעולות החקירה המפורטות ביומן, הרי שהמשיבה טענה כי לחומר זה יש מקבילה בחומר החקירה שהועבר לידי הסניגורים. צורה זו של העברת החומר לידי הסניגורים הינה מקובלת ואין בה כל פגם. מעבר לזה - רשימת פעולות חקירה מתוכננות, אשר חלקן בוצע ויש בידי הסניגורים את פירוט החקירות שבוצעו, הינו בגדר של תרשומת פנימית ואינו בגדר של חומר חקירה שיש למבקש ולנאשמים הנוספים את הזכות לעניין בו או שיש בו כדי לסייע בהגנתם. בנוסף, אין במסמכים אלו גם ערך ראייתי - מחשבותיו של חוקר אינם בגדר ראיה. אם החקירה הבשילה לכלל ראיה כי אז פרי החקירה הוא הראיה ולא מחשבותיו או ציפיותיו של חוקר זה או אחר. אם לא בוצעה פעולת חקירה חיונית כי אז יש בכך מחדל חקירתי, בין אם החוקרים תכננו לבצע את הפעולה ולא ביצעו ו/או בין אם נעלם הצורך החקירתי מעיני החוקרים.

ראה לעניין זה דברים שנאמרו בעניין מזכרים המוגשים לשופט המעצרים, הנכונים בהתאמה המתחייבת גם בנוגע לתוכנו של יומן הצח"מ, בבש"פ 91/08 מדינת ישראל נ' מוחמד שיבלי . החלטה מיום 13/2/08 :

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ