אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2335/08

החלטה בתיק בש 2335/08

תאריך פרסום : 10/06/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
2335-08,3325-08
07/05/2008
בפני השופט:
ת. שרון-נתנאל

- נגד -
התובע:
סטלה עזריה
עו"ד יוסי טורס
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אליהו יטח
החלטה

העוררת הואשמה, בת.פ. 1853/08, בבית משפט השלום בעכו, בשני אישומים של סחר בסם מסוכן מסוג הרואין.

על פי כתב האישום, העוררת מכרה את הסמים לסוכן משטרתי סמוי (להלן: " הסוכן"),עימו ערכה המדינה הסכם (להלן: " ההסכם").

על פי סעיף יח' להסכם, התמורה אשר קיבל הסוכן עבור פעולותיו, לרבות עדותו בבית המשפט, היא סגירת שני תיקי מב"ד שמספריהם: 636/07,  5195/07, "קבלת סיוע" בתיק פ"א 5057/07 (בהסכם נפלה טעות במספר, טעות אשר תוקנה בפרוטוקול הדיון) וסך של 25,000 ש"ח.

בבימ"ש קמא ביקש הסניגור להורות למשיבה להמציא לו את רישום הרשעותיו הקודמות של הסוכן וכן את הרישום של שלושת תיקי המב"ד, אשר מהווים חלק מהתמורה על פי ההסכם (להלן: " תיקי המב"ד").

בהחלטתו מיום 30.4.0, דחה בימ"ש קמא (כבוד ס. הנשיא, השופט צמח), את הבקשה, על שני חלקיה, בקבעו, כי אין מקום לחשוף, כדבר שבשגרה, את הרשעותיו הקודמות של סוכן משטרתי, שאמור להעיד, אלא יש לבחון מה מידת הרלבנטיות של ההרשעות, כגון - האם יש ביניהן עבירות מרמה, הונאה ו/או פגיעה בסדרי שלטון ומשפט, שאז יכול לקום חשש שמא לא ניתן לסמוך עליו. לשיטתו, להרשעות קודמות בעבירות רכוש או סמים, אין רלבנטיות להליך, שכן ידוע לכל שלסוכן יש עבירות מסוג זה, מאחר שסוכן יכול לבצע את תפקידו רק אם הוא מוכר בקהילת המשתמשים בסמים, היכולים ליתן בו אמון.

על החלטה זו הוגש ערר זה, אשר בפניי.

טענות העוררת ;

הסניגור המלומד טוען, כי הסוכן הינו עד התביעה המרכזי, כי גם להרשעות בסמים רלבנטיות למידת האמון אשר יתן ביהמ"ש בעדותו של הסוכן ולפיכך על ההגנה לדעת מה היו עבירות אלה, מתי נעברו וכיוצ"ב, שכן יש בפרטים אלה חשיבות לצורך החקירה הנגדית של הסוכן ובחינת מהימנותו.

עוד טוען הסניגור, כי משהסכים העד לשמש כסוכן וכעד מדינה, צריך היה לדעת שהוא ייחקר על עברו הפלילי ובכך יש לראות הסכמה מכללא לויתור על פרטיותו בענין הרשעותיו הקודמות, מה גם שקשה לדבר על פרטיותו (לענין גילוי הרשעות קודמות), של מי שידוע כמשתמש בסמים, שכן ברי וידוע לכל שיש לו עבר מכביד בעבירות סמים.

לענין גילוי המב"דים טוען הסניגור, כי אמנם, ככלל, אין ההגנה זכאית לקבל מבד"ים, אולם כלל זה אינו חל מקום שהם מהווים תמורה הניתנת לסוכן על פי ההסכם, שאז רשאית ההגנה לבחון תמורה זו ומשמעותה לענין המוטיבציה של הסוכן להפליל אחרים ולענין מהימנותו.

טענות המשיבה ;

ב"כ המשיבה טוען, כי מותר להעביר רק רישום לגבי תיקים שהסתיימו בהרשעה ולא רישום של תיקי מב"ד או של תיקים שנסגרו (כדברי כבוד השופטת ברלינר בבש"פ 5881/06 - שלמה בניזרי נ' מדינת ישראל (2007), בסעיף 22 לפסק הדין וכדברי כבוד השופט בך בבג"צ 233/85 - עלי אל הוזייל ואח' נ' משטרת ישראל ואח' . פ"ד לט(4), 124, עמ' 131-132) וכי הדבר תלוי גם בשאלת הרלבנטיות של הרישום לשאלות הנדונות במשפט, כאשר הבסיס לזהירות במתן צו גילוי הינו צנעת הפרט.

דיון ;

אכן, לכל אדם הזכות לפרטיות ולצנעת הפרט ובכלל זה - גם סוכן משטרתי.

אינני מקבלת את טענת הסנגור המלומד, לפיה הסוכן ויתר מכללא על זכותו לפרטיות, עת הסכים לשמש סוכן ולהעיד כנגד מי שיוגש נגדו כתב אישום עקב פעולותיו כסוכן.

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע, בסעיף 7, כי "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו".

כל אדם - לרבות עבריין ולרבות סוכן משטרתי.

בהתאם - קובע סעיף 3 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א- 1981 (להלן: " חוק המרשם"), כי: "המרשם יהיה חסוי ולא ימסר מידע ממנו אלא לפי חוק זה".

עם זאת ומתוך הכרה בזכויות יסוד אחרות, סותרות, כגון הזכות למשפט הוגן ובאינטרסים ציבוריים, אשר יש בהם כדי לגבור על הגנת הפרטיות, קובע סעיף 5 לחוק המרשם, כי "המשטרה תמסור מידע מן המרשם לרשויות ולבעלי תפקידים המפורטים בתוספת הראשונה", וסעיף י' לתוספת הראשונה, מאפשר למשטרה למסור לביהמ"ש (ולכן - לביהמ"ש להורות כי יימסר), מידע על המרשם הפלילי באחד משני מקרים:

"(1) הגילוי הוא מהותי לנושא הדיון ;

(2) הגילוי נדרש לבירור מהימנותו של עד ובעל דין ביקש את הגילוי".

יש מקום להבהיר, כי למרות ההוראה הספציפית של סעיף 5 לחוק המרשם, אשר אינה מתייחסת ל"חומר חקירה" ואשר אין עליה זכות ערר, קבע ביהמ"ש בפרשת בניזרי הנ"ל, כי נראה שחוק המרשם "לא התכוון להוציא את גיליונות המרשם הפלילי מכלל חומר חקירה, אם וכאשר נדרש העיון בו לצורך הליך פלילי המתנהל בבית המשפט" וכי, אמנם, חוק המרשם אינו מקנה זכות עצמאית לערער מכוחו, אך זכות הערר נובעת מסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

לעצם הענין-

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ