אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2323/05

החלטה בתיק בש 2323/05

תאריך פרסום : 22/03/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
2323-05
03/08/2005
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
ממי בלטה
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בחדרה, כב' השופט מ. גינות (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתנה בב"ש 3216/05, ולפיה הוחלט לעצור את העורר עד לתום ההליכים המתנהלים כנגדו במסגרת ת"פ 1940/05 של בית משפט השלום בחדרה.

כנגד העורר הוגש בבית משפט השלום בחדרה כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת בת זוג, לפי סעיף 382ב' לחוק העונשין ועבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, וזאת בשלושה ארועים שונים. על פי עובדות כתב האישום תקף העורר את אשתו במספר מקרים, כאשר אחז בצווארה, חנק אותה, משך את שערותיה וכן היכה אותה באגרופים בגבה ובפניה, ובנוסף איים עליה כי יהרוג אותה, יפגע בעצמו וכן איים כי יפגע בשוטרים אם יבואו לביתם.

ב"כ העורר מאשר כי יש ראיות לכאורה וזאת מעצם עדותה של המתלוננת, ואולם, לטענתו, אין תשתית ראייתית מספיקה להוכחת האישומים, ולחילופין טוען הוא, כי היה על בית המשפט לאמץ את המלצות שרות המבחן ולהורות על שחרורו של המבקש ממעצר בדרך של חלופת מעצר, כפי שהוצעה.

בכל הנוגע לראיות, סבור אני כי יש תשתית ראייתית מספיקה להרשעתו של העורר בעבירות המיוחסות לו. מעבר לעדות המתלוננת אשר פירטה את הארועים נשוא כתב האישום, קיימת גם עדותו של העורר עצמו, אשר קשר עצמו למעשים המיוחסים לו, כך למשל בעדותו מיום 5/7/05, הוא מסביר את דברי האיום כי יהרוג את אשתו, באמירת סתם, כתוצאה מעצבים. בעמ' 2 לאותה עדות, מול שורה 36, מציין העורר כי אשתו דוברת אמת, ובהמשך בשורות 39-41, מאשר כי היכה את אשתו "כשהיתה מעצבנת". בעמ' 3 לעדות, שורה 64, מאשר גם כי משך את שערה, וגם במקרה זה נהג כך, לדבריו, "כי הייתי עצבני". בעמ' 4 שורה 86, אומר שוב "הרבצתי לה כן, אבל לאט ממש, רציני, הייתי עצבני..." ובהמשך בשורה 91 "לא הרבצתי לה חזק, נתתי לה כאפות ולא בוקסים", וכן הלאה. מכאן, שלמעשה מודה העורר בכך שנקט באלימות כלפי אשתו מספר פעמים. גם אם הודאתו החלקית אינה מציינת תאריכים החופפים את התלונה, הרי שניתן ללמוד כי השימוש באלימות אינו חריג במערכת היחסים שבין העורר לאשתו.

ב"כ העורר טוען, כי נפל פגם בדרך חקירתו של העורר, כאשר חקירתו לא נערכה בשפה האמהרית ולא נרשמה בלשון העורר עצמו. ענין זה יבחן בבוא העת כאשר ישמע התיק העיקרי ובמסגרת הדיון שם ניתן יהיה לטעון כנגד קבילות העדויות או משקלן. בשלב זה של הדיון, לא ניתן לומר כי העדויות אשר על פניהן מפורטות וגם נגבו, לכאורה, באופן המובן לעורר, ונחתמו על ידו, הן עדויות בלתי קבילות באופן שיש להתעלם מהן.

עדות המתלוננת נתמכת גם בדברים העולים מעדויות הילדים, אשר למעשה אישרו בחצי פה את מערכת היחסים המתוחה שבין בני הזוג. יצוין כי עדויות הילדים נתמכות בהתרשמות של חוקרת הילדים בכל הנוגע לאמינותם.

מכאן, סבור אני שיש תשתית ראייתית מספיקה להוכחת עובדות כתב האישום.

הלכה היא, כי בשלב זה אין בית המשפט קובע "ממצאים מרשיעים או מזכים" ואין הוא עוסק בסיכום הראיות ובהכרעה באשמה. על בית המשפט להעריך את סיכויי ההרשעה וזאת בשים לב לערכן הראייתי הגולמי של הראיות שבפניו. מדובר בהערכת הסיכויים הגלומים בראיות, כאשר על בסיס כל אלה על בית המשפט להעריך את סבירות הסיכוי להרשעה.

ראה:

בש"פ 8087/95 זאדה נ. מדינת ישראל, פ"ד נ(2), 133, 148-149 ;

בש"פ 1915/95 חליל אבו עיסא נ. מדינת ישראל, תק-על 95(2), 221 ;

בש"פ 7159/04 אבו ג'ילדן נ. מדינת ישראל ,תק-על 2004(3), 1767 ;

בש"פ 1119/04 סאלם זנון נ. מדינת ישראל, תק-על 2004(1), 1537 ;

כלל הוא כי גם אם קיימת עילת מעצר, חובה על בית המשפט לשקול חלופת מעצר, זאת בכל מקרה. כבר נפסק כי:

"האיזון הראוי בין זכות האדם לחירותו לבין הצורך להגן על שלום הציבור, המעוגן בסעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, מחייב שלא לעצור נאשם - על אף קיומה של עילת מעצר, לרבות חששות לשיבוש הליכי משפט ולסיכון שלום הציבור - אם ניתן להסיר חששות אלה בדרך של שחרור בתנאים מגבילים, שפגיעתם בחירותו של הנאשם חמורה פחות.

ודוקו: מדובר בבדיקה אינדווידואלית בעניינו של כל נאשם ונאשם ולא בהסקת מסקנה כללית על-פי סוג העבירות המיוחס לו. יחד עם זאת, חומר הראיות שביסוד כתב-האישום משמש גם כראיה עיקרית, שעל פיה על בית-המשפט להחליט אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר."

בש"פ 4414/97 מדינת ישראל נ' מוחמד סעדה ואח' , תק-על 97(2), 59.

וכן ראה:

בש"פ 3442/98 מדינת ישראל נ' אייל מלכא, תק-על 98(2), 1161 ,עמ' 1162, שם נאמר:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ