אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2321/06

החלטה בתיק בש 2321/06

תאריך פרסום : 12/09/2006 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
2321-06
31/05/2006
בפני השופט:
ברכה בר-זיו

- נגד -
התובע:
דהאן שמעון ת"ז 064074958
עו"ד פפרני
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד פק"ד יניב רונן
החלטה

1.         ערר על החלטת בית משפט השלום בעכו (כב' השופט זיאד סלאח) בת.מ. 2562/06 מיום 28.5.06, לפיה התיר פרסום זהותו של העורר.

2.         העורר נעצר ביום 22.5.06 בחשד לביצוע עבירות מין וסחיטה. המשיבה ביקשה לעצור את העורר ובדיון בפני כב' השופטת ר. בש מיום 23.5.06 בת.מ. 2510/06 ביקשה המשיבה ליתן צו איסור פרסום על כל פרט מפרטי החקירה (בין היתר בגלל החשש לשיבוש הליכי החקירה עקב שיחות שקיים החשוד עם בנו). כב' השופטת בש נעתרה לבקשה והוציאה צו איסור פרסום לענין כל פרט מפרטי הפרשה נשוא התיק. כן הורתה על מעצרו של העורר.

3.         המשיבה הגישה בקשה נוספת להארכת מעצרו של העורר ובישיבה מיום 28.5.06 בת.מ. 2562/06 ביקשה המשיבה להתיר פרסום חלקי של הפרשה, כולל שמו של העורר. החוקר טען כי: "היות ויש לנו חשד סביר מאוד שישנן שני נשים נוספות שהיו קורבן לשיטת הפעולה שבה נקט החשוד, היות ומהתלונה הראשונה איתרנו אישה נוספת שעל פי עדותה הנסמכת במסמכים וקלטות, גם היא היתה נתונה לסחיטה מצידו". הסניגור התנגד לבקשה וטען כי פרטי המתלוננת הנוספת היו ידועים למשטרה, אין שום פרט חדש בחקירה והתרת הפרסום יכולה לעורר נזק בל יתואר, שכן העורר מתגורר בישוב קטן, כולם מכירים את כולם, הוא בן 70 שנה ובשלב כה מוקדם, טרם הגשת הצהרת תובע או כתב אישום, אין מקום להתיר פרסום הפרשה ושמו של העורר. החוקר השיב כי בידי המשיבה כיום ראיות טובות ואף ראשית הודיה ומחקירת המתלוננת הנוספת עולה דפוס פעולה של העורר.  עוד הוא טען כי טובת כלל הציבור חשובה יותר משמו של העורר. בהחלטתו קבע בימ"ש קמא כי לאור חומר החקירה אין להוציא מכלל אפשרות כי מדובר בביצוע עבירות באופן שישטתי, כך שבפרסום יש כדי לגרום לחשיפת האמת וכן יש בו כדי לאתר קורבנות נוספים, באם קיימים כאלה. עוד הוא קבע כי עוצמת הראיות הקיימות חזקה ומגיעה כדי ראיות לכאורה לגבי העבירות המיוחסות לעורר וכי בנסיבות אלה האינטרס הציבורי גובר. לפיכך, התיר בימ"ש קמא פרסום הענין, ככל שהוא מתייחס למהות העבירות המיוחסות, לאופן ביצוען ולזהות העורר. מאידך, אסר בימ"ש קמא כל פרסום שיש בו כדי לחשוף את המתלוננות.

4.         החלטה זו הינה נשוא הערר שבפני, כאשר העורר טוען כי המשיבה לא הניחה תשתית ראייתית לתמוך טענתה לפיה קיימות מתלוננות נוספות, אשר איתורן מחייב פרסום שמו של העורר וכי הפרסום עשוי לגרום לעורר נזק חמור ובלתי הפיך. הסניגור היפנה בהודעת הערר לבש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מ"י, פ"ד נח(6) 658 וטען, כי אחד הקריטריונים לאיסור פרסום שמו של חשוד הוא העובדה שהוא מתגורר בישוב קטן - עובדה הנכונה גם בעניינו של העורר וכי בהעדר ראיה על מתלוננות נוספות, הפרסום יהווה "מסע דיג" שמטרתו להפעיל לחץ חקירתי על העורר.

5.         המשיבה טענה כי לאור המידע שבידיה קיימות נשים נוספות, המדובר בשיטה בה נקט העורר ולציבור יש זכות לדעת.

6.         בבש"פ 5759/04 הנ"ל בחן כב' השופט חשין בהרחבה את השאלה אימתי ובאיזה נסיבות יורה בימ"ש על פרסום שמו של חשוד, או על איסור פרסום שמו. נוסחת המסגרת להכוונת שיקול דעתו של בית המשפט הינה הוראת סעיף 70(ה1)(1) לחוק בתי המשפט הקובע חריג לעקרון העל של פומביות הדיון, ולפיו:

" בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כייש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום".

7.         הסניגור מפנה בטיעוניו לקריטריון שקבע כב' השופט חשין בהחלטתו הנ"ל, ולפיו העובדה שהעורר מתגורר בישוב קטן יש בה כדי להוכיח כי פרסום שמו עלול לגרום "נזק חמור". יחד עם זאת, מתעלם הסניגור מיתר הקריטריונים שנקבעו בהחלטה הנ"ל - חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, מהות המעשים בהם נחשד החשוד (כאשר בחשד לעבירות מין פרסום עשוי להזהיר את הציבור להישמר לנפשו וכן הוא עשוי להביא לקידום החקירה ולגילוי האמת בדרך של גילוי תקיפות מיניות נוספות וחיזוק הראיות הקיימות) ומשקלן של הראיות שבידי המשטרה.

8.         כב' השופט חשין מסכים כי פרסום שמו של חשוד בעבירות מין עשוי לגרום לו "נזק חמור" ואולם באיזון האינטרסים הוא קובע בסיפא להחלטתו כי:

"אשר לעניין הציבורי בפירסום ולמאבק בין האינטרסים המושכים לצדדים. הרובד הכללי של העניין בפירסום, אין צורך להרחיב עליו דיבור. נדבר אפוא ברובד הפרטיקולרי. ראשית לכל נאמר, כי המעשים המיוחסים לעורר מעשים חמורים הם עד - למאוד, וביודענו כי יש ראיות לכאורה להפללתו, דומה שחרף הנזק החמור לביתו הקטינה, אין בכוחו של אותו נזק כדי לגבור על אינטרס הפירסום. ואולם עיקר הוא בשיקול החשוב של קידום החקירה וגילוי כל מעשיו (לכאורה) של העורר. העורר נחשד בתקיפה מינית של קטינות: במעשה מגונה, במעשה סדום ובאינוס במקומות שונים בארץ: באשדוד, ביבנה, בתל-אביב ובאשקלון, ופירסום שמו וזהותו - כך מקווה המשטרה - יביא להגשתן של תלונות נוספות נגדו. אינטרס זה, למותר לציין, אינטרס מן המעלה הראשונה הוא, ויש בו כדי להכריע את הכף.

עיקרי השיקולים מורים אפוא על פירסום שמו וזהותו של העורר. וגם אם עלול הוא הפירסום להביא עליו ועל משפחתו 'נזק חמור', אין להעדיף את אינטרס מניעת הנזק על פני האינטרס הציבורי שבפירסום. נהפוך הוא: אינטרס הפירסום גובר - וברווח גובר הוא - על אינטרס העורר ובני משפחתו".

והדברים יפים גם בענייננו. כפי שקבע בימ"ש קמא "קיים בסיס איתן ביותר למרבית החשדות כנגד החשוד" ועוצמת הראיות "חזקה ביותר והן מגיעות לכדי ראיות לכאורה לגבי העבירות המיוחסות לו". העורר אינו משיג על קביעות אלה. קביעות אלה, ביחד עם מהות העבירות בהן חשוד העורר (במיוחד בעבירות מין - כקביעת כבוד השופט חשין) והעובדה כי בסוג זה של עבירות הפירסום עשוי לתרום לחקר האמת - די בהן כדי להעדיף את אינטרס הפירסום על פני הנזק החמור שעלול להגרם לעורר.

9.         אני דוחה את טענת העורר כי "המשיבה לא הניחה כל תשתית ראייתית בפני בית המשפט, לתמוך טענותיה לפיה קיימות מתלוננות נוספת אשר איתורן מחייב פרסום שמו של העורר", שהרי אחת ממטרות הפירסום הינה לעודד קורבנות נוספים, אם קיימים כאלה, לבוא ולהתלונן נגד החשוד. די בעובדה שכבר כיום העורר חשוד בביצוע עבירות כלפי מספר מתלוננות, העובדה שיש לראות במעשיו "שיטה", והעובדה שבעברו עבירות מין ורישום נוסף של עבירות מין נוספות (כאמור בפרוטוקול הדיון מיום 23.05.06) - כדי לבסס את התשתית הנדרשת.

10.        לאור האמור - אני דוחה את הערר ומתירה את הפירסום, כפי שנקבע בהחלטת בימ"ש קמא.

ניתנה היום ד' בסיון, תשס"ו (31 במאי 2006) בנוכחות הצדדים.

ב. בר-זיו, שופטת

קלדנית-עדי שיטרית

עו"ד פפרני:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ