אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2320/05

החלטה בתיק בש 2320/05

תאריך פרסום : 11/11/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי נצרת
2320-05
28/07/2005
בפני השופט:
האשם ח'טיב

- נגד -
התובע:
סאמר שאער
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

1.         המבקש עומד לדין בפני בית משפט זה, (תיק פ.ח. 520/05) באשמות של נסיון רצח - עבירה לפי סעיף 305 לחוק העונשין התשל"ז-1977, פציעה בנסיבות מחמירות, עבירה על הסעיפים 333 + 335 לחוק העונשין הנ"ל וחבלה בכוונה מחמירה, עבירה בניגוד לסעיף 329 (1) לחוק העונשין הנ"ל, בנוסף מואשם המבקש במסגרת אותו כתב אישום, יחד עם שני אחיו, שאדי וויסאם, בעבירה של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות, עבירה על סעיפים 380 + 382 (ב) לחוק העונשין.

2.         עם פתיחת ההליך הפלילי הנ"ל כנגד המבקש, הגישה המאשימה בקשה למעצר המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בקשה אשר התקבלה ע"י בית המשפט, שהורה בהחלטה מיום 26/6/05 על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

            יצויין כי בפתח הדיון בבקשת המעצר, נרשמו מפיו של ב"כ המבקש (המשיב שם) הדברים הבאים:

            "עד היום לא קיבלתי חלק מחומר הראיות כפי שפרטתי בבקשה שהגשתי לבית המשפט (הכוונה לבקשה לעיון בחומר חקירה הקבועה לדיון בפני מותב אחר - ה. ח') מאז שהגשתי את הבקשה קיבלתי את דו"ח הזכ"ד של ברונו זרביב, שחברתי המציאה לי. מבחינתי נודעת חשיבות גדולה לעניין הדיון (בטעות נרשם בפרוטוקול "עיון") בבקשה למעצר עד תום ההליכים לתוצאות בדיקת שרידי ירי. כמו כן, לא קיבלתי תעודת חסיון בקשר לחומר החקירה שבדעת התביעה לחסות ולא קיבלתי כל פרפרזה ביחס לחומר זה. יחד עם זאת, אני מוכן בשלב זה להסכים כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית המספיקה לצורך המעצר וממילא אנו מסכימים כי קיימת עילת מעצר, ואנו נטען היום לעניין החלופה. כאשר אני אקבל את חומר הראיות החסר, אבקש לשמור לעצמי את הזכות להגיש בקשה לעיון חוזר ככל שהחלטת בית המשפט לא תענה על ציפיותיי".

            לאחר שנשמעו טענות הצדדים לענין חלופת המעצר, ניתנה כאמור ביום 26/6/05, החלטה אשר הורתה על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

3.         הבקשה דידן הינה אם כן "בקשה לעיון חוזר" במעצרו של המשיב, אף שהיא הוכתרה ע"י ב"כ המבקש בכותרת "בקשה דחופה לקבוע דיון בעניין הראיות".

            בבקשה טוען ב"כ המבקש כי הסכמת ההגנה לכך שקיימת תשתית ראייתית לכאורית נבעה "אך ורק מתוך הבנה כי אין בידי ההגנה עדיין את מלוא החומר והמבקש שמר לעצמו הזכות לשוב ולטעון בעניין הראיות דיותן ועוצמתן".

            ב"כ המבקש ממשיך וטוען בבקשה כי: "הואיל ועד עתה טרם נמסר החומר לידי ההגנה, יוצאת ההגנה מנקודת מוצא לפיה, החומר המבוקש אינו קיים כלל, ומבוקש בזאת לקבוע דיון דחוף בו תבחן עניין (כך במקור) התשתית הראייתית דיותן ועוצמתן של הראיות".

            ייאמר כבר עתה כי באם כוונת ב"כ המבקש בטענתו זו, כי הוא רשאי במסגרת בקשה לעיון חוזר לשוב ולטעון בשאלת קיומה של תשתית ראייתית לכאורה להוכחת האשמות המיוחסות למבקש, וללא קשר באם התגלה חומר ראיות חדש המשפיע על שאלה זו, הרי שטעות בידו. הזכות לבקש עיון חוזר בשאלת הראיות, אותה ביקש ב"כ המבקש לשמור, יש לפרש על רקע דברי ב"כ המבקש שנאמרו בפתח הדיון בבקשה למעצר עד לתום ההליכים המשפטיים, בדבר אי קבלתו מלוא חומר החקירה. משמעות דבריו הינם, כי במידה ובחומר החקירה שטרם נמסר, תתגלנה ראיות שתשפיענה על שאלת התשתית הראייתית, רשאי המבקש לבקש עיון חוזר במעצרו ולהעלות לדיון את שאלת הראיות לכאורה, אין בדברי ב"כ המבקש ולפיהם, שומר הוא לעצמו את הזכות להגיש בקשה לעיון חוזר, כדי להקנות לו זכות לקיום דיון חוזר בשאלת הראיות לכאורה, גם אם לא נתחדש דבר מבחינת הראיות לאחר שהוא יקבל את חומר הראיות החסר. מה עוד ובהחלטת בית המשפט שהורתה על מעצרו של המבקש, בית המשפט לא הסתפק בהודאתו של ב"כ המבקש בקיום ראיות לכאורה טובות, להוכחת האשמות המיוחסות לו, אלא בחן את חומר הראיות שבידי התביעה ומצא ראיות למכביר, להוכחת אירוע הירי ופציעתם של שני אנשים כתוצאה מירי זה, והם ג'מיל סאפי וח'אלד עבדאלחלים. בנוסף, מצא בית המשפט לאחר שעיין בחומר החקירה ראיות לכאורה טובות שיש בהן כדי להוכיח כי מי שירה ופצע את שני האנשים הנ"ל היה המבקש, כשהמבקש צועק תוך שהוא יורה באחד משני הפצועים, ח'אלד עבדאלחלים, "תמות, תמות".

            את דברי הסיוג של ב"כ המבקש ובקשתו לשמור על זכותו להגיש בקשה לעיון חוזר, יש להבין על רקע טענתו כי לא נמסר  לידיו חומר החקירה במלואו, משמעות הדברים הינה כי באם יתברר לאחר שיקבל ב"כ המבקש את מלוא חומר החקירה כי קיימות בחומר החקירה ראיות כלשהן אשר יש בהן להשפיע על התשתית הראייתית הלכאורית בה הודה, ואשר היתה קיימת לפני קבלת חומר החקירה החדש, או אף אם יש בחומר החקירה החדש כדי להפחית מעוצמתן של הראיות לכאורה או לפגוע בפוטנציאל ההרשעתי של ראיות אלה, יוכל המבקש לפנות לבית המשפט ולבקש עיון חוזר, במסגרתו, תבחן שאלת התשתית הראייתית הלכאורית מחדש, לאור הראיות החדשות.

4.         בטיעוניו, הן בבקשה והן בעל פה בפני בית המשפט, לא טען ב"כ המבקש לראיות חדשות כלשהן שהגיעו לידיו לאחר מועד הדיון בבקשת המעצר, ואשר יש בהן כדי להשפיע על שאלת הראיות לכאורה או להפחית מעוצמתן של הראיות שהיו בידיו בעת הדיון בבקשה למעצר עד לתום ההליכים, ואשר הביאו אותו להודות בקיום תשתית ראייתית לכאורה המספיקה להוכחת האשמות המיוחסות למבקש, וגם הביאו את בית המשפט, לאחר שבחן אותן, לקבוע קיומן של ראיות לכאורה טובות.

            הדבר היחידי שב"כ המבקש טען לו, בהקשר זה הוא אי קבלת תוצאות בדיקת שרידי ירי שבוצעה למבקש. דא עקא, גם אם אניח לטובת המבקש כי בדיקת שרידי ירי, שבוצעה לו היתה שלילית וכי לא נמצאו על גופו ובגדיו של המבקש שרידי ירי, עדיין אין בכך כדי להפריך את הראיות שבידי התביעה, ושעיקרן עדויותיהם של עדי הראיה, המתלונן ח'לאד עבדאלחלים ושאדי נסרה, זאת משום שלא כל ירי המתבצע משאיר בהכרח "שרידים" על בגדי היורה או גופו; והדבר תלוי במספר לא מועט של גורמים כגון אורך הזמן שחלף מאז ביצוע הירי ועד לעריכת הבדיקה, פעולות אפשריות שהיורה עשה ע"מ להסיר מעליו את שרידי הירי. כמו כן, נודעת השפעה לכיוון הרוח בעת ביצוע הירי. צודקת ב"כ המשיבה בטענתה כי תוצאה חיובית של בדיקת שרידי ירי יש בה כדי לחזק משמעותית ראיות התביעה בכל הקשור לביצוע ירי ע"י הנבדק. בעוד שתוצאה שלילית אינה בהכרח מפריכה ראיות אחרות על ביצוע הירי בידי הנבדק.

5.         משלא הצביע המבקש על ראיות חדשות שלא היו ברשותו בעת הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, ניתן מסיבה זו בלבד להורות על דחיית הבקשה לעיון חוזר, מאחר וכאמור, בחן בית המשפט את הראיות, ובהחלטתו בעניין המעצר קבע כי בראיות שבידי התביעה מהוות ראיות טובות להוכחת האשמות המיוחסות למבקש ומיותר לציין כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שלו, אולם גם אם אנהג לפי שיטתו של ב"כ המבקש ואשוב ואבחון את כלל הראיות שבידי התביעה, עדיין התוצאה תהיה אותה תוצאה אליה הגעתי בהחלטה מיום 26/6/05 שהורתה על מעצר המבקש. 

ב"כ המבקש טען לליקויים בחקירת המשטרה, אשר לדבריו לא טרחה לעצור ולהאשים את בני משפחת המתלונן ח'אלד עבדאלחלים אשר ע"פ דו"ח זכ"ד של השוטר שמעון אסרף, מנו כמאה איש והיו מצויידים בסכינים ובאלות, שברו את רכב הפונטיאק של הנאשמים ואף פגעו ופצעו אנושות את הנאשמים 2 ו- 3.

גם אם אקבל טיעוניו אלה של ב"כ המבקש, כי היה על המשטרה לעצור ולהאשים אנשים מהמחנה השני בעבירות של גרימת חבלות חמורות בנסיבות מחמירות לנאשמים 2 ו- 3 ובגרימת היזק בזדון לרכוש, אין בכך כדי לפגוע כהוא זה בראיות לכאורה שבידי התביעה ואשר יש בהן כדי להוכיח את האשמות המיוחסות למבקש וללא קשר למעשיו של המחנה השני; מה עוד והמבקש לא טען שהוא ירה מתוך הגנה עצמית אלא הכחיש את ביצוע הירי.

ב"כ המבקש טען כי עדויותיהם של ח'אלד עבדאלחלים ושל שאדי נסרה הם עדויות של אנשים אינטרסנטיים, משום שהם העבריינים אשר תקפו, עם אחרים, את הנאשמים 2 ו- 3 ושברו את רכב הפונטיאק של הנאשמים.

אכן, ברב המקרים, כל מתלונן הינו אינטרסנטי ומעוניין כי עדותו נגד הצד השני, תתקבל, יחד עם זאת, וכל עוד ואין בחומר הראיות שבידי התביעה כדי להפריך את גירסתו של מתלונן או להפחית מעוצמתה באופן משמעותי, הרי שעדותו של אותו מתלונן עדיין נחשבת ראיה כשאר הראיות שבידי התביעה ובית המשפט רשאי להתבסס עליה בקביעתו בשאלת קיומן של ראיות לכאורה טובות.

ליקוי חקירה נוסף לו טען ב"כ המבקש הינו אי עריכת מסדרי זיהוי של המבקש ולו מסדר זיהוי תמונות. תשובת ב"כ המשיבה לטענה זו נראית לי ואכן, לא היה ערך רב לעריכת מסדרי זיהוי למבקש משום שהעד ח'אלד עבדאלחלים מכיר את המבקש מקודם, בעוד שהעד שאדי נסרה מסר בעדותו במשטרה כי הוא ראה את היורה יושב בתחנת המשטרה כשהגיע לשם למתן עדות. על כן, בנסיבות אין לומר כי המשטרה שגתה כשלא ערכה מסדרי זיהוי, או שהעדר מסדרי זיהוי מהווה ליקוי חקירה.

ב"כ המבקש טען באריכות רבה לסתירות בין גירסאות עדי התביעה תוך שהוא מצטט מעדויותיהם של עדים אלה, בין היתר בכל הקשור לאופן בו הגיע המבקש לזירת האירוע, והאם הוא הגיע ברכב עם שני הנאשמים האחרים כפי שחלק מהעדים מסר, או שהוא הגיע רגלית לאחר שאחיו הגיעו למקום, כפי שחלק אחר של העדים מסר. במאמר מוסגר יצויין בעניין זה, של אופן הגעת המשיב לזירה בה בוצע הירי, כי התרחשו שני אירועים נפרדים, הראשון, כאשר רכב הפונטיאק בו נסעו שלושת הנאשמים עצר בטרם הגיע למקום אירוע הירי ליד נערים והנאשמים ירדו ולגירסתם לקחו מקלות וגרזן מידי נערים שהיו שם, והאירוע השני כאשר רכב הפונטיאק ובו הנאשמים 2 ו- 3 בלבד הגיע לזירת האירוע ומאוחר יותר הגיע המבקש רגלית לזירה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ