אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2300/05

החלטה בתיק בש 2300/05

תאריך פרסום : 30/10/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי נצרת
2300-05
14/07/2005
בפני השופט:
הנשיא מנחם בן-דוד

- נגד -
התובע:
מזאריב מאהר
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

זהו ערר על החלטתו של בית המשפט השלום בנצרת (כב' הנשיא ת' כתילי) מיום 28.6.2005 בה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

העורר עומד לדין בבית המשפט השלום בנצרת בעבירות של פריצה לרכב, גניבת רכב, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, תקיפה הגורמת חבלה ממשית, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, שיבוש מהלכי משפט, החזקת מכשירי פריצה, ומעשי פזיזות ורשלנות ברכב. בכתב האישום שהוגש נגד העורר נטען כי ביום 5.6.2005 בשעה 07:00 פרץ העורר לרכב שחנה בחיפה, וביום 7.6.2005 סמוך לשעה 02:30 הוא נהג ברכב באזור צומת הסרגל לכיוון צומת בלפוריה, (כשיחד עמו נסעו שניים נוספים), שם נתקל בשוטרים שהורו לו לעצור אך הוא לא שעה להוראותיהם והמשיך בנסיעתו. התפתח אחריו מרדף. בשלב מסוים עצר העורר את הרכב והחל להימלט ברגל. בהמשך מעד העורר ונתפס על ידי השוטרים שדלקו אחריו. העורר התנגד למעצרו תוך שהוא תוקף ובועט בשוטר.  ברכב נמצאו כלי פריצה.

בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המשיבה וביקשה להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית משפט השלום קבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המעשים המיוחסים לעורר בכתב האישום וכי קיימת גם עילת מעצר נגדו וכי אין בחלופת מעצר כדי להפיג את מסוכנותו והורה כאמור על מעצרו של העורר עד תום משפטו.

מכאן הערר שבפני. עיקרו של הערר נעוץ בנסיון לערער את קביעת בית המשפט קמא באשר לקיומן של ראיות לכאורה. גם בפני טען ב"כ העורר לסתירות ולתמיהות שלשיטתו עולות מחומר החקירה ככל שהוא נוגע למיקום המחסום המשטרתי, תאור המרדף אחרי הרכב בו נהג העורר, תקיפת השוטר והראיות החפציות שנתגלו ברכב. סתירות אלה יש בהן, לטענתו, כדי להוביל לשחרורו של מרשו ממעצר או למצער להסתפקות בחלופת מעצר. ב"כ המשיבה מצידו סומך ידו על החלטתו של בית משפט השלום ועל נימוקיו ועותר לדחיית הערר.

עיינתי בחומר שהוצג בפני ושמעתי את טיעוני ב"כ בעלי הדין ולא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא לענין דיותה של התשתית הראייתית. בתיק החקירה קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר במיוחס לו בכתב האישום המבוססות בעיקרו של דבר על דוחות הפעולה של שניים מהשוטרים שהשתתפו במרדף אחר העורר, תפיסת הרכב הגנוב ברשותו של העורר, ראשית ההודאה שהשמיע באוזני השוטר בעת מעצרו, גבי מעורבותו בגניבת הרכב, כלי הפריצה שנתפס ברכב וזאת בנוסף לשתיקתו של העורר בתחילת החקירה והעדר תימוכין לגרסה שהשמיע בסופה.

בטיעוניו בפני שם ב"כ העורר דגש מופרז על סתירות כביכול שהוא מצא בין דו"חות הפעולות השונים שערכו השוטרים אלא שבעיני אין אלה אלא ניואנסים דקיקים מדקים שאין בהם כדי לכרסם ממשית בתשתית הראייתית הקיימת נגד העורר.

מעשיו ודרך התנהגותו של העורר מצביעים על כך כי נשקפת מסוכנות כללית ממנו ומדרך התנהגותו כשאליה מתווספת העובדה שלחובתו מספר הרשעות קודמות וכן תלוי ועומד נגד מאסר מותנה בר-הפעלה.

על אף האמור לעיל ובמצוות המחוקק עדיין עלינו לבדוק אם לא ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך הפוגעת פחות בחירותו של העורר. באספקלריה זו יש להביא בחשבון את העובדה שהעבירות כנגד השוטרים שיוחסו לו, כמו העבירה של שיבוש מהלכי משפט, ועם כל חומרתן כשלעצמן, לא בוצעו כאן במסגרת מהלכים יזומים ומתוכננים מצידו של העורר אלא אגב נסיונו להתחמק מהשוטרים ולמעשה אלה היו בנסיבות הענין פעולות בעלות אופי יותר אינסטינקטיבי שנעשו על ידו בנסיונו להחלץ מהמלכודת שסגרה עליו. לאבחנה זו שאני עושה כאן יש חשיבות לענין בחינת מסוכנותו העתידית של העורר ולא מתוך הקלה בשעור חומרתם של המעשים.

בנסיבות הכוללות של הענין ותוך הבטחת תנאי שחרור מוקפדים עדיין נראה לי שניתן להסתפק בענינו של העורר בחלופת מעצר. מעשיו ודרך התנהגותו של העורר חמורים פחות מאלה למשל של העוררים בתיקי בש"פ 6122/05 ו-4967/05 של בית המשפט העליון בהם הורה בית המשפט על שחרוררם לחלופת מעצר.

לאור כל האמור לעיל יוחזר הדיון לבית המשפט השלום לבחינת חלופת מעצר שתוצע על ידי העורר ובלבד שזו תכלול "מעצר בית" מלא, תחת משמורתם של ערבים שיראו לעיני בית המשפט ובתנאי נוסף שלכל ערובה שתיקבע כאן תיתווסף החובה בדבר הפקדת מזומנים או ערבות בנקאית בסכום הולם שיקבע על ידי בית המשפט להבטחת קיום תנאי השחרור.

עד לקביעתם של תנאי השחרור ישאר העורר נתון במעצר.

המזכירות תעביר העתקים מהחלטה זו לב"כ בעלי הדין.

ניתנה היום ז' בתמוז, תשס"ה (14 ביולי 2005) במעמד הצדדים.

מנחם בן-דוד, נשיא

002300/05בש 054 ורד

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ