אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2283/08

החלטה בתיק בש 2283/08

תאריך פרסום : 31/05/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
2283-08,2678-08
07/05/2008
בפני השופט:
ת. שרון-נתנאל

- נגד -
התובע:
חיידר עבאס
עו"ד יוסי טורס
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד הילה אייזנבנד
החלטה

ערר על החלטת בית משפט השלום בעכו (כבוד ס. הנשיא, השופט צמח), לפיו הורה בימ"ש קמא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו בת.פ. 1670/08 בבית משפט השלום בעכו.

בכתב האישום מואשם העורר בתקיפת שני ילדיו הקטינים, ע"י כך שהטיל מימיו על מיטותיהם ועל מזרונים בסלון, דחף בחוזקה את בתו (כבת 8 שנים), אשר ישנה על המזרון והפילה ממנו וכן בכך שהצמיד בחוזקה את בנו (כבן 6 שנים), אל חזהו ולחץ עליו בחוזקה עד שהילד פרץ בבכי ואימו חילצה אותו מידי העורר. עוד מואשם העורר בגרם נזק לרכוש בבית, בנסיון לתקוף את אשתו וכן באיום לרצוח אותה.

אין חולק שהעורר מכור, מגיל צעיר, לטיפה המרה וכי את מעשיו ביצע בעודו בגילופין.

לעורר שתי הרשעות קודמות, משנים 2003 ו-2007, שתיהן בעבירות של תקיפת בן זוג. בגין ההרשעה האחרונה נגזר עליו מאסר על תנאי בן 6 חודשים. 

בפני בית משפט קמא היה מונח תסקיר שירות המבחן, אשר סקר את מצבו המיוחד של העורר (ואינני רואה לחזור עליו כאן) ובחן אפשרות גמילה מאלכוהול, לאור כך שלאחר מעצרו ביקש העורר להשתחרר לחלופה במרכז גמילה סגור.

קצין המבחן מציין, כי עובר למעצרו סירב העורר לפנות להליך טיפולי של גמילה, למרות לחצים שהופעלו עליו ע"י אשתו וכן ע"י העובדת הסוציאלית המטפלת בו מטעם משרד הבטחון וכן, כי העורר אינו מכיר בחומרת הנזקים שהוא גורם למשפחתו. כן ציין קצין המבחן את הקושי של המשפחה לממן הליך טיפולי כזה והביע ספק אם העורר יוכל להתמיד בהליך כזה.

עוד ציין שירות המבחן, כי כאשר העורר בגילופין הוא מאבד שליטה ומגיב בצורה אלימה ופוגענית וכי רמת הסיכון להישנות מעשים, כמתואר בכתב האישום הינה גבוהה ואיננה מאפשרת לקבוע "מעצר בית", כחלופה.

הסניגור המלומד טוען, כי העבירות המיוחסות לעורר אינן מן החמורות בסוג זה של עבירות וכי הוא "מציק" לאשתו וילדיו, אך אינו מסוכן להם.

לטענתו, האפשרות היחידה להעלות את העורר על דרך המלך היא גמילה וכל תוצאה אחרת של ההליך, לא יהא בה כדי להשיג זאת.

הסניגור מבהיר, כי בשל מצבו המיוחד של העורר לא ניתן להציע חלופת מעצר, אולם עותר הוא להזמנת תסקיר משלים, אשר יבחן, לעומק, אפשרות להליך טיפולי של גמילה.

בפי הסניגור טענות נוספות, הנוגעות לחקירה ולסעיפי האישום, אולם אין מקום לדון בהן כעת ועליהן יהיה להידון (ככל שיהיה צורך בכך) במסגרת ההליך העיקרי.

ב"כ המשיבה מפנה לפסיקה הקובעת, כי אין לשחרר נאשם להליך של גמילה, אלא אם הוא החל בהליך כזה עובר למעצרו, או סמוך לפני מעצרו. לטענתו, לאור סירובו של העורר להליך גמילה עובר למעצרו, ברי כי נכונותו להליך כזה כיום, הינה מן הפה אל החוץ.

מוסיף ב"כ המשיבה ואומר, כי לאור האמור בתסקיר, המונח בפני ביהמ"ש, אין כל מקום להעמיס על שירות המבחן עבודה נוספת של השלמת התסקיר.

דיון ;

אין חולק כי קיימת חזקת מסוכנות ועילת מעצר סטטוטורית, על פי סעיף 21(א)(1)(ג)(5) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996.

ראשית אציין, כי מסוכנותו של העורר כלפי אשתו וילדיו אינה נובעת מעצם המעשים המיוחסים לו, דווקא, שכן מעשים אלה, אמנם, אינם נמצאים ברף הגבוה של העבירות מסוג זה. אולם, מסוכנותו של העורר נובעת, כפי שעולה מתיק החקירה, לרבות מדברי העורר עצמו, בהודעותיו, מעצם העובדה שהוא מבצע מעשים אלה בהיותו בגילופין ובשל כך שהיותו בגילופין הוא מאבד שליטה.

במצב דברים כזה לא ניתן לחזות אילו מעשים יבצע העורר בעתיד ועלול שיבצע גם מעשים שתוצאתם תהא, חלילה, חמורה הרבה יותר ולכן יש להרחיקו מביתו וממשפחתו.

אולם, העורר אינו יכול להציע כל חלופת מעצר והחלופה היחידה היא טיפול גמילה.

אכן, "הכלל הוא שהחלטה בדבר הליכי טיפול וגמילה מקומם בשלב גזירת העונש ולא בשלב המעצר. על כן, שחרור הנאשם לחלופת מעצר על דרך של הפנייתו למסגרת טיפולית במוסד סגור מן הראוי כי ייעשה במקרים חריגים בלבד (ראו בש"פ 918/05 יזרייב נ' מדינת ישראל, תק על 2005(1) 2323 (2005)), ולאחר שבית המשפט שקל את מכלול הנסיבות ובחן בקפידה את מידת מסוכנותו של הנאשם ואת סיכויי הצלחת הטיפול" - בש"פ 10786/06 - א' ר' נ' מדינת ישראל (2007). כמו כן מציבה הפסיקה, כאמור, תנאי נוסף והוא השתלבות הנאשם בהליך גמילה עובר למעצרו, או בסמוך לפניו - בש"פ 9172/06 - רומן נפומניאשצי נ' מדינת ישראל (2006), כמו גם פוטנציאל הליך הגמילה הכרוך בשאלה האם רצונו של הנאשם להתחיל בטיפול הינו רצון כן ואמיתי או שהוא נועד להתחמק משהות במעצר - בש"פ 621/08 סימונדייב נ' מדינת ישראל (2008). כן ראו סקירת הפסיקה בבש"פ 2278/08 - אלכסנדר קרייבסקי נ' מדינת ישראל    (2008).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ