אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2276/05

החלטה בתיק בש 2276/05

תאריך פרסום : 10/10/2006 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
2276-05
24/07/2005
בפני השופט:
שושנה שטמר

- נגד -
התובע:
אברג'יל שלמה ת.ז. 03452395
עו"ד יובל זמר
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד רב פקד ניר מישור
החלטה

1.         לפני ערר על החלטתו מיום 22/07/2005 של בית משפט השלום בעכו (כב' השופט ג'מיל נאצר), אשר הורה על הארכת מעצרו של העורר עד היום, 24/07/2005 שעה 13:00.

            טענתו העיקרית של העורר היא, כי בימ"ש קמא טעה כאשר לא קיבל את עמדתו (ובפיו "טענתו המקדמית") לפיה המשטרה עיכבה אותו שלא כדין למשך 4.5 שעות לפני שקצין משטרה הורה על מעצרו. תוך כדי מעצרו זה הובא העורר לפני בימ"ש קמא, אשר כאמור, הורה על הארכת מעצרו. טוען הסניגור המלומד כי הפגם שנפל בהליכי העיכוב הצדיק את שחרורו של העורר כאשר הובא לפני בימ"ש קמא. 

לחילופין טוען העורר כי גם לגופו של עניין אין הצדקה למעצרו.

2.         הנתונים הדרושים לי לצורך הכרעה הם אלה:

            המשיב עוכב לצורך חקירה ביחידת ימ"ר גליל בגין חשד לעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע ביום 21/07/2005 שעה 13:37. חקירתו הסתיימה בשעה 17:00. בשעה 18:00 נעצר העורר על פי החלטת קצין בגין עבירה אחרת שעניינה נהיגה בזמן פסילה. חקירתו של החשוד בגין העבירה של נהיגה בזמן פסילה החלה בשעה 18:05 והסתיימה בשעה 18:15.

יצוין, שהיום הודיע ב"כ המשיבה, כי בעודו טוען לפני הוגש כתב אישום ובמצורף לו גם בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים במשפטו, וכי ביהמ"ש שלפניו הוגש כתב האישום, מחכה להחלטתי זו.

3.         סעיף 73(א) לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים] תשנ"ו-1996 (להלן - "חוק המעצרים") מורה כי "לא יעוכב אדם... מעל לזמן סביר הדרוש...". סעיף 73(ב) לאותו חוק קובע באופן קטגורי "בכל מקרה, לא יעוכב אדם או כלי רכב לפרק זמן העולה על 3 שעות...".

            מעובדות המקרה עולה כי העורר עוכב למשך 4.5 שעות, שהם שעה וחצי מעל למותר.

4.         בית משפט קמא קבע כי העורר עוכב בשל חשד לביצוע עבירה אחרת. לאחר מכן הועבר ליחידה משטרתית אחרת וזאת לאחר שהתקבל מידע באמצעות שאילתא ממשרד הרישוי, לפיה הוא פסול מלנהוג ברכב, מידע שהקים חשד לעבירה של נהיגה בזמן פסילה. בגין עבירה זו נעצר החשוד בשעה 18:00. לפיכך, סבר בימ"ש קמא כי:

"בנתונים הנ"ל אין לומר כי יש זיקה בין עיכוב החשוד לצורך החקירה על ידי יחידת ימ"ר בחשד לעבירת קשירת קשר לביצוע פשע, לבין חקירתו של החשוד על ידי יחידה אחרת בגין עבירה אחרת וזאת בחלוף כשעה לאחר שתמה חקירתו של החשוד על ידי היחידה הקודמת".

5.         הסנגור טען, כי בימ"ש קמא טעה כאשר קבע שהחשד לעבירה של נהיגה בזמן פסילה התעורר רק לאחר שתמו 3 השעות בהן עוכב בגין החשד לעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע. נטען כי העורר נחקר בגין עבירה זו גם יום קודם לכן. דברים אלו של הסנגור מוצאים ביטוי בחקירותיו של המבקש.

6.         לעמדתי, היה על בימ"ש קמא לקבוע, כגירסת הסנגור, כי העורר עוכב בין השעות 13:37 ועד השעה 18:00, שבה נעצר על פי החלטת קצין המשטרה, וכי, כעולה מכך, המבקש עוכב שעה וחצי מעל לקבוע בחוק.

7.         אין ספק כי חוק המעצרים נועד לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בזכות היסוד לחירות של חשודים. על פי תכלית זו של החוק יש לפרש מקרים שהמשטרה נהגה בהם שלא בהתאם להוראות החוק. גם עיכוב בתחנת המשטרה שלא כדין, הוא פגיעה בזכות יסוד זו. מנגד, לא כל סטייה מהוראות החוק לעניין עיכוב מחייבת את שחרורו של העצור. נקבע כי ביהמ"ש רשאי להורות על מעצר או הארכת מעצר לפי סעיף 13 לחוק המעצרים על אף שנפל פגם בהליך העיכוב (וראו בש"פ 3979/98 מדינת ישראל נ' דרור ג'נח, תק-על 98(2) 240). ככל שהפגיעה בזכות החירות של החשוד תהיה גדולה יותר (שעות מרובות יותר מעל הקבוע בחוק) תהיה הנטייה להורות על שחרורו המיידי של החשוד.

8.         בימ"ש קמא, וככל הנראה גם הקצין שהורה על המעצר, לא היה ער לכך שאכן נפל פגם בהליך העיכוב, שכן עמדתו, המוטעית לדעתי, הייתה שהעיכוב היה כדין. אין לדעת מה היה בימ"ש קמא פוסק לו היה מפרש את העובדות כפי שאני פרשתי. יחד עם זאת, לערכאת הערעור נתונים כל הסמכויות של הערכאה קמא, ורשאית היא לשקול את כל השיקולים שהערכאה קמא הייתה מצווה בהם.

9.         אל מול הפגיעה בזכותו של העורר יש לשקול שמדובר היה בעיכוב שלא כדין של שעה וחצי, שאינו מורה בהכרח על התנהגות שרירותית ומקלת ראש של המשטרה בהוראות החוק. כן יש לשקול את העובדה שהיום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים וכי בית המשפט הדן בבקשה זו יוכל לקחת בחשבון, בין יתר שיקוליו, גם את עיכובו מעל למותר בדין.

            בנסיבות אלה, דעתי היא, שאין לבטל את החלטתו של בימ"ש קמא לעצור את העורר רק בשל העיכוב שלא כדין.

10.        עמדו לפני התקדימים אליהם הפנה ב"כ העורר: החלטתה של כב' השופטת אגמון בתיק מ- 007908 (ירושלים) מדינת ישראל נ' יצחק קויפמן ואח' (לא פורסם) והחלטתו של כב' השופט עדיאל בב"ש 4288/03 (ירושלים) נועם צוקרמן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם). מפאת קוצר הזמן העומד לרשותי, אסתפק בציון שהנסיבות שם היו שונות ולא אכנס לפרטים, אולם - על מנת להניח דעתו של הסנגור שהפנה אותי אליהם - הם היו לפניו ובחנתי אותם.

11.        עוד טען הסנגור, כאמור, כי לא הייתה עילת מעצר בת תוקף בעת שניתנה החלטתו של בימ"ש קמא להאריך את המעצר, שהרי החקירה נסתיימה בעת מתן ההחלטה. בימ"ש קמא האריך את המעצר בעיקר בשל "הגשת כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים (להבדיל מהגשת הצהרת תובע) אני מחליט להאריך את מעצרו של החשוד עד יום ראשון, 24/07/2005 שעה 13:00". מעיון בפרוט' של בימ"ש קמא, עולה שהתובע הודיע כי "חקירתו של החשוד הסתיימה ואני עונה שהיום יום שישי, אנו צריכים להוציא חומר ממשרד הרישוי ואנו מתכוונים להעביר את התיק לתביעות ביום ראשון או שני לצורך הגשת כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים. נחוץ שחוץ מלפנות למשרד הרישוי אין לי מה לעשות עם החשוד כיוון שהוא הודה".

            בנסיבות אלה, ניתן לראות בהצהרתו של החוקר כממלאת את הוראות סעיף 17 לחוק המעצרים ולפיכך אין פגם, לעמדתי, בהוראתו של בימ"ש קמא לאפשר למשיבה להגיש את כתב האישום בעוד העורר במעצר, וזאת לפי סעיף 17(ד) לחוק המעצרים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ