אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 22416/07

החלטה בתיק בש 22416/07

תאריך פרסום : 11/05/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
22416-07,8342-07
19/12/2007
בפני השופט:
אברהם יעקב

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ליאת לוי
הנתבע:
יגודייב רבז
עו"ד אובשייביץ
החלטה

1.                   בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים הפלילים המתנהלים נגדו בת.פ. 8342/07.

2.                   נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של סחיטה בכוח- עבירה לפי סעיף 427 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); סחיטה באיומים- עבירה לפי סעיף 428 סיפא לחוק; גרימת חבלה חמורה- עבירה לפי סעיף 333+ 335(א)(2) לחוק; תקיפה בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיף 379+ 382(א) לחוק.

3.                   על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 28/11/07 סמוך לשעה 09:00, נפגשו הנאשם ואלברט סיאונוב (להלן: "אלברט") עם המתלונן ואיגור זבגלסקי (להלן: "איגור") בקרבת מרכז ס.ל.ע. בבאר-שבע, והנאשם החליט לסחוט מהמתלונן סכום כסף באמצעות שימוש בכוח ובאיומים.

הנאשם פנה אל המתלונן וביקש לשוחח עמו בצד והארבעה ניגשו הצידה, שם, הנאשם האשים את המתלונן בכך שדיבר עליו דברים לא טובים. הנאשם ואלברט תקפו את המתלונן ואת איגור בכך שחבטו במתלונן באגרופים, עד שנפל לרצפה, והנאשם בעט בו בצלעותיו ובבטנו וכן הכו את איגור בגבו.

הנאשם הרים את המתלונן מהרצפה ודרש ממנו פיצוי כספי בסך 3,000 ש"ח בשל הדברים שאמר עליו. המתלונן סרב והנאשם איים עליו באמרו לו שאם לא ישלם, הנאשם יקרא לאנשים אחרים ומצבו של המתלונן יהיה גרוע עוד יותר.

המתלונן, עקב פחדו מפני הנאשם, הלך יחד עם הנאשם לסניף בנק סמוך, משך סכום של 2,000 ש"ח מחשבונו ומסר אותו לנאשם.

כתוצאה מתקיפתו, סבל המתלונן מכאבים ופנה ביום 04/12/07 לבית החולים סורוקה, שם אובחנו חבלות בפניו.

4.                   המשיב נעצר ביום 06/12/07 ומאז הוארך מעצרו על פי פקודת בית המשפט. כעת מבוקש להורות על מעצרו עד לתום ההליכים. המבקשת טוענת בבקשתה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמו של המשיב במיוחס לו. הראיה העיקרית היא אמרתו של המתלונן המפרטת את המעשים המתוארים, ולה מתווספים חיזוקים חיצוניים, בינהם: תעודה רפואית בדבר החבלות שנגרמו למתלונן; פלט בנק ממנו עולה כי המתלונן משך סכום של 2,000 ש"ח  מסניף הבנק, במועד האמור; תמונות ממצלמת סניף הבנק, בהן נראה המשיב יחד עם המתלונן כשהגיע למשוך כסף מן הבנק; הודעתו של איגור; עימות שנערך בין המשיב למתלונן; וסתירות שנמצאו בגרסת המשיב.

5.                   המתלונן סיפר בהודעתו הראשונה במשטרה, שביום 28/11/07 הגיע למרכז ס.ל.ע. ופגש במשיב ובבחור נוסף שהיה עמו (אשר בשלב מאוחר יותר זוהה כ"אלברט"). לבקשת המשיב, המתלונן הלך עמו ועם אלברט לפינה סמוכה, שם המשיב אמר למתלונן שהמתלונן דיבר עליו דברים לא טובים והשניים החלו להכותו עד אשר נפל לרצפה. המשיב הרים את המתלונן מהרצפה ואמר לו שמעכשיו הוא חייב לו 3,000 ש"ח ואיים עליו באמרו לו שאם לא ישלם את הכסף הוא יקרא לאנשים אחרים ויהיה לו עוד יותר גרוע. המתלונן סיפר שהלך עם המשיב ברגל לסניף בנק דיסקונט, הוא משך מחשבונו 2,000 ש"ח ונתן אותם למשיב. המתלונן טען כי לאחר מכן השניים לקחו מונית ונסעו לביתו של גנאדי, שכנו של המתלונן, והמתלונן ביקש מגנאדי שיתן לו 1,000 ש"ח במזומן, אותם מסר למשיב. לדברי המתלונן, המשיב לקח את הכסף ואמר למתלונן שעכשיו הוא חייב לו עוד 1,000 ש"ח, בכדי שיפרדו "ביחסים טובים", ונסע מהמקום.

6.                   כטענת המבקשת, קיימים חיזוקים חיצוניים התומכים בגרסת המתלונן ועיקרם בתעודה הרפואית המעידה על חבלות שנגרמו למתלונן, העתק מתיעוד הבנק בדבר משיכת מזומנים בסך 2,000 ש"ח שביצע המתלונן בתאריך ובשעה הנטענת, ותמונות ממצלמת האבטחה של הבנק בהן נראה המשיב כשהוא יחד עם המתלונן בעת משיכת הכספים האמורה. בנוסף ישנה הודעתו של איגור, אשר סיפר כי היה עם המתלונן, הותקף ואיבד את הכרתו במהלך האירוע. כמן כן קיימת הודעתו של אלברט שמאשר שהיה ויכוח בין המתלונן למשיב וסיפר שניסה להפריד ביניהם. עם זאת, גרסת המתלונן לאירועים, כפי שטען הסניגור וכפי שהודתה אף ב"כ המבקשת, אינה חפה מסתירות.

7.                   לפי גרסת המשיב הוא פגש במתלונן במועד ובמקום הנטען והחל בינהם וויכוח, אך הוויכוח החל על רקע חוב בסך 1,500 ש"ח שהמשיב חייב למתלונן. המשיב הכחיש שתקף את המתלונן או שקיבל ממנו סכום כסף כלשהו. לכשנשאל על כך בעימות, המתלונן הכחיש בתחילה את קיומו של החוב אולם לאחר מכן אישר ואמר שלא הזכיר את דבר החוב מכיוון שאין למשיב מאיפה להחזיר לו את הכסף. הסברו של המתלונן תמוה מעט בעיני, אך עם זאת אינני סבור שמדובר בנקודה מהותית שיש בה כדי להביא לכרסום בראיות התביעה.

הסתירה העיקרית בדברי המתלונן עניינה באותם 1,000 ש"ח שלקח המתלונן משכנו, גנאדי, ונתן אותם למשיב. גנאדי מסר הודעתו במשטרה ביום 08/12/07 ואמר שכלל לא נתן למתלונן כסף. עוד אמר גנאדי בעדותו, שהמתלונן פנה אליו וביקש ממנו לספר במשטרה על כך שנתן לו סכום של 1,000 ש"ח ולא הסביר למה. כאשר עומת המתלונן עם דבריו של גנאדי, הוא הודה ששיקר והסביר זאת בכך שלא רצה שהמשיב ידע שיש לו כסף (הודעת המתלונן מיום 08/12/07). הסברו של המתלונן לסתירה בדבריו אינו מניח את הדעת והעובדה שביקש משכנו לשקר עבורו בחקירת המשטרה פוגעת פגיעה קשה במהימנות הודעתו.

גרסתו של המתלונן, כאמור, נתמכת בחיזוקים חיצוניים אך גם לוקה בסתירות העולות כדי כרסום ממשי בראיות התביעה, שיש לקחתו בחשבון בעת בחינת החלופות לשחרור המשיב.

8.                   למשיב רישום פלילי קודם והרשעות בעבירות של שוד מזוין, סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, נטילת נכסים לשם סחיטה, החזקת סכין, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירות גניבה, החזקת סמים וסחר בסמים.

העבירות המיוחסות למשיב כאן הן עבירות חמורות ובוצעו, לכאורה, תוך שימוש בכוח ובאיומים שהופעלו כלפי המתלונן. האלימות בה נקט לכאורה המשיב כלפי המתלונן ועברו הפלילי העשיר מצביעים על מידת המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו. כבר נקבע בפסיקה כי עבירת הסחיטה באיומים מלמדת, לבד ממסוכנות העבריין, גם על חשש לשיבוש הליכי משפט בדרך של הטלת מורא על קרבן האיומים. עוד נקבע כי בדרך כלל עבירה זו אינה מתאימה לשחרור לחלופת מעצר [ראה: בש"פ 7415/03 מדינת ישראל נ' אבו מוך, פ"ד נז(6) 77 (2003)].

9.                   הוצע כי המשיב ישהה בביתה של אימו, הגב' מטטובה סוניה, בתנאי מעצר בית מלא, כשהוא תחת פיקוחה. כמו כן הוצעו ערבים נוספים, שהינם מדריכים במרכז הגמילה "צעד לחיים", אשר יסייעו בפיקוח על המשיב. בחנתי את החלופה המוצעת, ואני סבור שנסיבות ביצוע העבירה המיוחסת לנאשם ועברו הפלילי המכביד, יש בהם כדי להצביע על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו.

על מנת שניתן יהיה לנטרל מסוכנות גבוהה כל כך יש צורך בחלופת מעצר איכותית, אשר יהיה בה כדי להבטיח את שלומו של הציבור.

החלופה, כפי שהוצעה, אינה עונה על צורך זה. אמו של המשיב לא נראית לי כדמות סמכותית אשר יהיה בכוחה להציב לו גבולות. המדריכים אשר הוצעו כמפקחי משנה על המשיב רואים את עניין הגמילה כעניין המרכזי, בעוד שהאינטרס הציבורי מחייב שהעניין המרכזי יהיה שמירת בטחון הציבור.

לפיכך, אני סבור שהחלופה אשר הוצעה אינה ראויה ולאור האמור, אני מורה כי המשיב ישהה במעצר עד תום ההליכים בת.פ. 8342/07.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ