אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2232/06

החלטה בתיק בש 2232/06

תאריך פרסום : 23/07/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
2232-06
04/07/2006
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
מוחמד מוסא
החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום בת"פ 5106/06 של בית משפט זה המייחס לו שני אישומים. האישום הראשון מייחס לו עבירות של סחר בסמים מסוכנים, עבירה לפי סעיף 13 + 19א' לפקודת הסמים המסוכנים + סעיף 29 לחוק העונשין, עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים וקשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499 לחוק העונשין. האישום השני מייחס לו עבירה של שיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 והדחה בחקירה עבירה לפי סעיף 245(ב) הכל לפי חוק העונשין. ביחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה זו שבפני, בה עותרת המאשימה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו.

עניינו של האישום הראשון במכירת סמים לשוטר סמוי אשר פעל כסוכן משטרתי לשם ביצוע עסקת הסמים. במהלך האירועים המפורטים בכתב האישום הגיע המשיב לתחנת דלק ומסר לסוכן המשטרתי את חבילת הסמים. יצויין כי בעסקה עצמה היו מעורבים גם אחרים.

עניינו של האישום השני, באירוע מאוחר יותר וזאת כאשר אחד השותפים לביצוע העבירה פגש את המשיב בתא המעצר בהמתנה לדיון בהארכת מעצר ובאותו מועד ניסה המשיב לגרום לנאשם האחר לשנות את גרסתו וזאת בדרך של הצעה למתן טובות הנאה ולחילופין איומים. עוד ניסה הוא בהמשך לגרום לאותו נאשם לשנות את גרסתו וזאת גם בשלב מאוחר יותר.

בפני טען ב"כ המשיב על העדר תשתית ראייתית מספיקה להוכחת האישום.  לטענתו לא קיימות עדויות ישירות הקושרות את המשיב לביצוע העבירה ויתרת טענותיו מתייחסות בעיקר לאמינות גרסת עדי המאשימה והעדרו של מסדר זיהוי, הכל כמפורט בטיעוניו שהוגשו בכתב.

לאחר שלב הטיעונים, הגיע לידי המאשימה חומר ראיות נוסף הכולל קלטות וצילומים של האירוע. התביעה השלימה טיעוניה בהתייחס לחומר הראיות הנוסף. בית המשפט נתן למשיב ארכה להשלים את טיעוניו ואולם בא כוחו ציין כי אין לו עוד תוספות.

הראיה העיקרית הקושרת את המשיב לעסקת הסמים היא עדותו של הנאשם הנוסף באותה פרשה, עבד, אשר טען בעדויותיו כי המשיב הוא זה שמסר לו את הסמים. עבד זיהה את המשיב כאדם אשר מסר לו את הסמים וזאת כאשר הופגשו בתחנת המשטרה. עדותו של אותו עבד נתמכת בתיעוד מצולם של עסקת העברת הסמים לידי הסוכן המשטרתי באופן שבו נראית העסקה מבוצעת בדרך כפי שתוארה בעדותו של עבד. יצויין כי בעת שעבד העביר את הסמים בפועל לסוכן המשטרתי, הוא אמר לאותו סוכן כי ברכב הממתין מצוי אדם נוסף והסוכן המשטרתי מאשר כי כך נאמר לו ובכך יש כדי לחזק את עדותו של עבד. ממחקרי התקשורת שנערכו, עולה כי ביום האירוע התקיימו סדרה של שיחות טלפוניות בין המשיב לבין פאיז אשר מסר לו את הסמים ובין פאיז ובין עבד אשר קיבל את הסמים בשלב מאוחר יותר. בקלטת הוידאו ניתן לזהות כי הרכב שבתוכו נעצר המשיב, במקום בו בוצעה עסקת הסמים, נכנס לחנייה בסמוך לאחר שהגיעו למקום עבד והשותף הנוסף וחנה בסמוך אליהם. נהג המונית אשר הסיע את השותף למקום בו בוצעה העסקה מאשר גם הוא את גרסתו של עבד לפיה ניגש עבד ושוחח עם האדם שישב ברכב אופל קורסה וכאמור, המשיב הוא אותו אדם שנעצר ברכב במתחם ביצוע העסקה. מכאן, שקיימת תשתית ראייתית שיש בה כדי לקשור את המשיב לביצוע עסקת הסמים.

בכל הנוגע לאישום השני, גם כאן מעיד העד עבד כי הופעל עליו לחץ לשנות את גרסתו הן במשטרה והן בבית המשפט.

טענות המשיב הן בעיקרן כנגד אמינות עדויותיו של עבד ויתר הראיות. בשלב זה אין בית משפט דן, במסגרת הדיון בבקשת מעצר, באמינותן של ראיות. על אלו יש להוסיף כי ההלכה היא, לשלב דיוני זה שבפני, כי אין בית המשפט קובע " ממצאים מרשיעים או מזכים" ואין הוא עוסק בסיכום הראיות ובהכרעה באשמה. על בית המשפט להעריך את סיכויי ההרשעה וזאת בשים לב לערכן הראייתי הגולמי של הראיות שבפניו. מדובר בהערכת הסיכויים הגלומים בראיות, כאשר על בסיס כל אלה על בית המשפט להעריך את סבירות הסיכוי להרשעה. ראה:

בש"פ 8087/95, זאדה נ. מדינת ישראל, פ"ד נ(2), 133, 148-149 ;

בש"פ 1915/95, חליל אבו עיסא נ. מדינת ישראל, תק-על 95(2), 221 ;

בש"פ 7159/04, אבו ג'ילדן נ. מדינת ישראל ,תק-על 2004(3), 1767 ;

בש"פ 1119/04, סאלם זנון נ. מדינת ישראל, תק-על 2004(1), 1537.

סבור אני כאמור, כי קיימת תשתית המבססת סיכוי סביר להרשעתו של המשיב בעבירות שיוחסו לו, וזאת בשים לב לראיות אשר בשלב זה אין בית המשפט דן באמינותם, דיון שמקומו בבירור שלאחר שמיעת מכלול הראיות.

עבירות סמים מקימות עילת מעצר מכח הוראות סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו - 1996. מעבר לכך, ההלכה הפסוקה היא כי העוסקים בסחר בסמים מסכנים את שלום הציבור בהיותם המפיצים העיקריים של הדלק המניע את גלגלי הפשיעה.

ראה:

בש"פ 4040/06 אליהו מועלם נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(2), 2832;

בש"פ 3796/06 נדים אבראהים רוק נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(2), 2815;

בש"פ 4001/06 אחמד עלי נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(2), 2886.

על זאת יש להוסיף כי במקרה זה יש ראיות מוצקות לניסיון להדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט. מכאן, שהאישום השני לכשעצמו מהווה עילה להורות על מעצר וזאת מהחשש שאם ישוחרר המשיב, הוא יעשה מאמצים לשבש את המשך ניהולו התקין של המשפט בעניינו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ