אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 22237/07

החלטה בתיק בש 22237/07

תאריך פרסום : 07/05/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
22237-07
22/11/2007
בפני השופט:
ר. אבידע - ס. נשיא

- נגד -
התובע:
גבאי רפי
עו"ד בונדר
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד חיים
החלטה
  1. נגד העורר הוגש כתב אישום בו יחסה לו המשיבה עבירה של הפרת הוראה חוקית, משנטען כי ביום 6.11.07 בשעה 07:10 או בסמוך לכך, הפר הוראה חוקית שניתנה ביום 29.10.07. על פי ההוראה החוקית שניתנה ביום 29.10.07 ע"י בית משפט השלום באשקלון, נאסר על העורר להימצא בטווח של פחות מ- 500 מ' מביתה של המתלוננת וליצור עימה קשר. נטען כי ביום 6.11.07 נמצא העורר במרחק של כ- 100 מ' מביתה של המתלוננת, ולפיכך, הפר את ההוראה החוקית כאמור. עם הגשת כתב אישום עתרה המשיבה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. נטען בבקשה, בין היתר, כי העורר מסכן את שלומה של המתלוננת, וכן כי תלוי ועומד נגדו תיק פלילי 756/07 בו מיוחסות לעורר עבירות של תקיפה ואיומים כלפי המתלוננת.
  1. בית משפט השלום קבע בהחלטתו מיום 11.11.07 כי יש בידי המשיבה ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לעורר בכתב האישום, והורה על מעצרו של העורר עד להחלטה אחרת, והמשך דיון ליום 3.12.07, כאשר עד לאותו מועד התבקש שירות המבחן להמציא תסקיר מעצר אודות העורר.
  1. לטענת העורר, אין בידי המשיבה ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו בכתב האישום. כן נטען ע"י העורר כי  היתה לעורר חלופה למעצר להציע, ואולם בית המשפט לא בחן אותה, אלא הורה על דחיית דיון, לשם הגשת תסקיר מעצר.
  2. אשר לטענה בדבר העדר ראיות לכאורה, עיינתי בחומר החקירה ונחה דעתי כי יש בידי המשיבה ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לעורר בכתב האישום. ביום 29.10.07 שוחרר העורר ע"י בית משפט השלום באשקלון בערבות עצמית וצד ג', כאשר תנאי מתנאי השחרור בערובה היה, בין היתר, כי העורר לא יתקרב לביתה של המתלוננת עד למרחק של 500 מ' מהבית. ביום 6.11.07 בשעה 07:00 לערך, נראה העורר ע"י בנה של המתלוננת, כאשר לטענתו היה ברכבו אשר חנה במרחק של כ- 100 מ' מביתה של המתלוננת. המתלוננת מסרה אמרה ממנה עולה כי לאחר שבנה הזהיר אותה מפני העורר, ראתה היא מביתה את רכבו, שעל פי הערכתה, היה במרחק של כ- 200 מטר. חברתה של המתלוננת טענה כי ראתה את העורר ברכבו בחניה של ביתה של המתלוננת. אמנם, לא צויין באמרה מה המרחק בין החניה לביתה של המתלוננת, ואולם, כאשר ראיה זו מצטרפת לראיות האחרות, ניתן להניח כי החניה קרובה יותר לביתה של המתלוננת ממרחק של 500 מ'. העורר אישר שהיה בקרבת ביתה של המתלוננת, אולם לטענתו החנה את רכבו במרחק של מעל ל- 500 מ', לדבריו, הגיע למקום כדי לאסוף מידע לגבי אופן טיפולה של המתלוננת בבנם המשותף, על מנת להציגו בפני שירותי הרווחה.

נטען ע"י ב"כ העורר כי ראוי היה שימדד המרחק אשר בו נמצא העורר מבית המתלוננת, וכי אין להסתמך על הערכות בלבד. גם אם מוטב היה כי תעשה מדידה כאמור, לצורך הליך שבענייננו, די בעדויותיהם של המתלוננת ובנה הנתמכות בעדותה של חברתה של המתלוננת, כדי להוות ראיות לכאורה לקביעה כי העורר מצוי היה במרחק קטן יותר מ- 500 מ' מביתה של המתלוננת, ולפיכך, יש בידי העוררת ראיות לכאורה להוכחת ההפרה החוקית שהיא תנאי מתנאי השחרור בערובה.

  1. הוצגו בפני שני תיקי חקירה נוספים שנפתחו נגד העורר בהם מיוחסים לו עבירות כלפי המתלוננת. בתיק אחד (פ.א. 10303/07) שוחרר העורר בערובה כמפורט בכתב האישום בענייננו. באותו תיק, יוחסו לעורר עבירות של איומים, תקיפה סתם ואינוס, שנטען כי בוצעו כלפי המתלוננת ביום 26.10.07. יצויין כי המשיבה לאחר שחקרה את תלונתה של המתלוננת הודיעה ביום 29.10.07 על הסכמתה לשחרורו של העורר. בתיק האחר יוחסו לעורר בכתב אישום עבירות של תקיפה ואיומים כלפי המתלוננת, שנטען כי בוצעו ביום 17.6.07. באותו תיק שוחרר העורר בתנאים מגבילים. לנוכח האמור והעובדה שהעורר נדון ביום 21.3.07 בגין עבירה של פגיעה בפרטיות כלפי המתלוננת, אכן, כפי שקבע בית משפט השלום, העבירה שיוחסה לעורר בכתב האישום בנסיבות מקימה עילה למעצר בשל החשש של היות העורר מסוכן למתלוננת.
  2. צדק בית משפט השלום כאשר הורה על הזמנת תסקיר מעצר, לנוכח מערכת היחסים, הלכאורה מורכבת, שבין העורר למתלוננת, והעובדה שלכאורה הפר תנאי שחרור בערובה. מהחלטת בית המשפט נשוא הערר לא עולה כי הוצעה על ידי העורר חלופה למעצר בטרם מתן ההחלטה. לפיכך, לא עמד בפני בית המשפט הצורך לשקול אם ניתן לשחרר לחלופה למעצר עוד בטרם יוגש תסקיר מעצר. העורר יוכל להגיש בקשה לעיון חוזר לבית משפט השלום בה יפרט את הצעתו לחלופה למעצר, ובית המשפט אזי יוכל לשקול אם ראוי לשחרר העורר לחלופה למעצר בטרם קבלת תסקיר מעצר אם לאו.
  1. אשר על כן, הערר נדחה.

ניתנה היום י"ב בכסלו, תשס"ח (22 בנובמבר 2007) במעמד הצדדים.

ר. אבידע - שופטת

ס. נשיא

     

022237/07בש 055 חנה פלקר

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ