אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 22098/06

החלטה בתיק בש 22098/06

תאריך פרסום : 02/10/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
22098-06
26/12/2006
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אפנאן אבו טהה
הנתבע:
סברין בת עלי אלטורי
עו"ד נאסר
החלטה
  1. כנגד המשיבה הוגש כתב אישום המיחס לה עבירת רצח בכוונה תחילה בנסיבות בהן רצחה את בנה של צרתה, אשת בעלה, בדקירות סכין. יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את המשיבה עד לסיום ההליכים וזו הבקשה העומדת בפני.
  1. כתב האישום מלמד, כי המשיבה הינה אשתו השלישית של חליל אלטורי, יליד 1953, וכי המנוח קטין יליד 30.12.02, הינו בנו של חליל אלטורי מאשתו השניה, הגב' תאנווה אבוזאיד. כתב האישום מייחס למשיבה כי ביום 1.11.06, בשעות אחר הצהריים, כאשר שהה הקטין המנוח במחיצתה, החליטה המשיבה להרוג את המנוח והכל על רקע יחסיה העכורים עם אמו של המנוח. המשיבה הוציאה לפועל את תוכניתה כאשר נטלה סכין מטבח ובאמצעותו שיסעה את גרונו של המנוח וגם דקרה אותו בבטן. כתוצאה ממעשיה מת המנוח מאיבוד דם. לאחר מכן החביאה המשיבה את גופתו של המנוח בחדרה ולאחר שהחלו חיפושים אחר המנוח הוציאה את גופתו בשק אשפה וזרקה את הגופה לתוך מיכל אשפה שהיה בקרבת מקום.
  1. ב"כ המשיבה לא כפר בעובדה כי הקטין היה ברשותה של המשיבה ולא כפר בעובדה כי המשיבה עשתה שימוש בחפץ חד ופגעה במנוח. יחד עם זאת טען כי כאשר שהה הקטין במחיצת המשיבה נפל הוא בשלב מסויים בחדר השירותים על הארץ והפסיק לנשום וכי כאשר תקפה אותו המשיבה, באמצעות חפץ חד, היה המשיב נטול חיים. כמו כן טען כי אין כל תשתית ראייתית המלמדת על כוונת המשיבה לרצוח את הקטין והכל בהעדר תשתית ראייתית המלמדת על החלטה מוקדמת או הכנה של המשיבה לפגוע בקטין. במילים אחרות טוען ב"כ המשיבה כי אם נכון שהקטין היה כבר מת בעת שהמשיבה פגעה בו בסכין, אין בתשתית הראייתית יותר מאשר נסיבות המלמדות על התעללות בגופה באמצעות סכין.
  1. לאחר שעיינתי בתשתית הראייתית שבאה בפני וראשיתה בחוות הדעת הפתולוגית של ד"ר זייצב ניתן לומר כי קיימת תשתית ראייתית איתנה המלמדת שמותו של הקטין נגרם עקב איבוד דם נרחב מפצעי חתך בצוואר ובבטן העליונה. אומנם מציין הפתולוג כי נמצאו דימומים תת ריריים בשפות הפה ובחניכיים של לסת התחתונה המתיישבים עם הפעלת לחץ באותו אזור וכן מציין כי נמצאו פצעי שפשוף בגב ימין ודימומים תת עוריים במותן שמאל שנגרמו מחבלות כהות ישירות או בלתי ישירות סמוך למוות אך מוצא הוא לנכון להדגיש כי אין קשר סיבתי בינם לבין תוצאת המוות.

אין אלא לומר כי חוות הדעת מלמדת מפורשות שתוצאת המוות הינה בעקבות אובדן דם שנגרם לקטין בעקבות פצעי החתך שגרמה לו המשיבה.

מעבר לכך, אמרותיה של המשיבה עצמה מחזקות את קביעות הפתולוג שכן כבר בהודעתה הראשונה היא הודתה שחנקה את המנוח והשליכה את גופתו לפח אשפה מחוץ למגוריה,  באופן התואם את המימצאים בחוות דעת הפתולוג המלמדים לכאורה על הפעלת לחץ באזור הפה והחניכיים בדרך של חניקה. בהמשך בהודעה נוספת הודתה המשיבה כי היא שחטה את המנוח ולאחר מכן גם סיפרה כי הוא נפל מאסלת השירותים ולא הגיב. הסברה זה של המשיבה על גרסאותיה הרבות והמגוונות יתברר במהלך שמיעת הראיות בתיק העיקרי ואולם על פניו, על פי התשתית הראייתית הלכאורית, יש לומר כי המשיבה הפעילה לכאורה כוח על פיו של הקטין המנוח בניסיון להשתיק את צעקותיו ודקרה אותו בגופו בכוונה לגרום למותו.

גם התנהגותה לאחר הרצח, יש בה כדי לחזק את התשתית הראיתית, לפיה נמצא לכאורה כי  כאשר החלו בני המשפחה לחפש את המנוח, ומשהבינה המשיבה כי "דמה בראשה" מאחר והיא זו האחראית למותו של הילד החביאה את גופתו ולאחר מכן השליכה את גופתו לפח אשפה בכוונה כי לא תמצא.

אשר למרכיב הכוונה לרצוח ניתן ללמוד על קיומו מן המניע אשר עמד מאחורי מעשיה של המשיבה. המשיבה היתה מסוכסכת עם אמו של המנוח וזאת ניתן ללמוד מגרסתה של המשיבה עצמה, כשהיא מציינת שהיא רצחה דווקא אותו כי הוא היה הילד היקר ביותר לאמו. (ראה אמרתה מיום 20.11.06 החמישית של המשיבה) וכן מעדויות של בני משפחה.

לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי קיימת תשתית ראייתית לכאורה להרשעת המשיבה בעבירת הרצח המיוחסת לה.

  1.  אשר לעילת המעצר הרי שאין חולק שזו קיימת מכח הוראת סעיף 21 (א)(1)(ג)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו - 1996.

ביקש ב"כ המשיבה כי בית המשפט יבחן חלופה למעצרה של המשיבה בדרך של שחרור המשיבה למסגרת מתאימה בפיקוח מתאים והכל בסיוע שירות המבחן. כבר עתה אציין כי לא באה בפני כל חלופה עניינית אלא ערטילאית למדי ועל כן בהעדרה אין אלא להורות על מעצרה של המשיבה עד לסיום ההליכים. על אף זאת, ארשה לעצמי להוסיף ולומר כי מדובר בנסיבות אכזריות וקשות של ביצוע רצח של קטין, חסר ישע, המלמדת על המסוכנות הרבה של המשיבה ועל כי אין היא ראויה לאמון של בית המשפט, אמון עליו מבוססת חלופת מעצר. 

  1. לאור כל האמור לעיל, אני מורה על מעצרה של המשיבה עד לסיום ההליכים.

ניתנה היום ה' בטבת, תשס"ז (26 בדצמבר 2006) במעמד הצדדים

רחל ברקאי, שופטת

022098/06בש 055 בת שבע אביגל

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ