אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 22053/06

החלטה בתיק בש 22053/06

תאריך פרסום : 11/10/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
22053-06
06/02/2007
בפני השופט:
רויטל יפה-כ"ץ

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
מוטי אנקרי
החלטה

1.         בפני בקשה להורות על פסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים נגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום בו נטען, כי ביום 21.8.05 בסמוך לשעה 5:00, ולאחר בילוי במועדון הפורום בבאר שבע, כשברכבו נסעו עימו שלושה אנשים נוספים, נהג המשיב במהירות מופרזת, חצה צומת כשהרמזור בכיוון נסיעתו אדום, לא נתן זכות קדימה, פגע ברכב מעורב (פיג'ו), אשר פגע ברכב מעורב נוסף (גולף), ולבסוף התנגש בעץ. כתוצאה מהתאונה נהרג אחד מהנוסעים, אנדרי אבן סעדיה ז"ל, אשר נסע עם המשיב וישב בספסל האחורי. כמו כן נחבלו חבלות של ממש חמישה מעורבים נוספים. עוד נטען, כי המשיב המשיך בנהיגתו המתוארת לעיל על אף בקשותיו של ישראל הרוש, אשר נסע עימו וישב במושב האחורי, כי יפסיק את נהיגתו. לפיכך, יוחסו למשיב העבירות כדלקמן: הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין); 5 עבירות של פציעה לפי סעיף 334 לחוק העונשין; נהיגה במהירות העולה על המותר לפי סעיף 54(א) לתקנות התעבורה;    ו-שתי עבירות של אי ציות לאותות הרמזור לפי סעיף 64(ה) לתקנות התעבורה.

            בסמוך לאחר התאונה, נפסל רשיון הנהיגה של המשיב מנהלית על ידי קצין משטרה, למשך 90 ימים אשר הסתיימו ביום 21.11.05.

            כתב האישום הוגש ביום 19.11.06. בד בבד עם הגשת כתב האישום, המבקשת הגישה גם בקשה לפסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד לגמר ההליכים המשפטיים נגדו לפי סעיף 46 לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 (דהיינו, הבקשה הוגשה כשנה ושלושה חודשים לאחר המועד בו ארעה התאונה). בקשה זו הינה נשוא החלטתי דלהלן.

2.         המבקשת נימקה את בקשתה לפסילת רשיון נהיגתו של המשיב במסוכנותו של הלה למשתמשים בדרך, מסוכנות הנלמדת מנהיגתו נשוא כתב האישום ומכך, שלא שעה לקריאותיו של ישראל הרוש להפסיק בנהיגתו הפרועה, ואף מעברו התעבורתי, הכולל 8 הרשעות, בתקופה של ארבע שנים, מאז קיבל את רישיונו.

המבקשת ציינה, כי המשיב נפסל מנהלית על ידי קצין משטרה למשך 90 ימים החל מיום האירוע ועד ליום 21.11.05, וב"כ הסכים כי מאז המשיב נוהג ואף לא נרשמו לחובתו הרשעות נוספות בתקופה זו, אך בבקשתה הסבירה המדינה את השיהוי בהגשת כתב האישום והבקשה לפסילה עד תום ההליכים בקשיים ועיכובים באיתורו של עד חיוני. בדיון הוסיף התובע, כי נדרשו השלמות חקירה, לרבות גביית עדויות נוספות והשלמת דו"ח הבוחן, ואף ציין, כי תיק החקירה הועבר לפרקליטות בחודש מאי 2006 לערך ובשל עומס העבודה בפרקליטות כתב האישום והבקשה הוגשו אך ביום 19.11.06, דהיינו, כעבור כחצי שנה. ממילא, בחר ב"כ המבקשת להתמקד בדבריו באספקט של טובת הציבור והאינטרס הציבורי, שאין לפגוע בהם, לדבריו, בשל התנהלות המבקשת וביקש לפסול את רישונו של המשיב על אף השיהוי האמור.

מנגד, ב"כ המשיב, עו"ד עופר חורש, הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, אך טען, שיש לדחות את הבקשה. לדבריו, אין ללמוד על מסוכנות לכאורה של המשיב לאור הרשעותיו הקודמות (כטענת המבקשת), שכן, למעט הרשעה אחת כל הרשעותיו של המשיב הינן בגין עבירות ברירת משפט והרשעתו האחרונה היא משנת 2004.

עוד הדגיש הסנגור, כי לחובת המשיב לא נרשמו הרשעות נוספות לאחר התאונה, דבר המלמד, לשיטתו, על העדר מסוכנות מטעמו.

הסנגור ציין עוד, כי על אף שהסכים לקיומן של ראיות לכאורה, אין כל ראייה לכך, שהמשיב נהג במהירות גבוהה או תחת השפעת אלכוהול, כך שגם מסוכנות בשל כך לא נלמדת מחומר הראיות. כבר כאן אציין, שכתב האישום מייחס למשיב נהיגה במהירות מופרזת ואינו מייחס לו נהיגה תחת השפעת אלכוהול, כאשר מתוך חומר הראיות עולה, שהנוסעים שנסעו עמו ברכב מציינים, שנסע לאחר ששתה אלכוהול ובמהירות גבוהה ולא סבירה לתנאי הדרך, ומובן, שדי באימרותיהם בעניין זה לצורך שלב זה של הדיון (פירוט להלן).

 באשר לטענת השיהוי, ב"כ המשיב טען, כי כל הראיות היו מונחות בפני התביעה כשנה קודם להגשת כתב האישום וכי האינטרס הציבורי מחייב במקרה דנן שלא להעתר לבקשה, שכן הדבר ישדר מסר לתביעה, כי אינה צריכה למהר בהגשת בקשות מסוג זה וכי בכל מקרה, גם אם תתרשל, הפסילה מובטחת.

כל אחד מהצדדים הגיש לבית המשפט פסיקה לתמוך בטענותיו.

3.         לאחר שעיינתי בחומר החקירה הגעתי למסקנה, כי אכן קיימת תשתית ראייתית ליכאורית להוכחת האישומים כנגד המשיב. גרסתו של המשיב לפיה ציית לרמזור ולא חצה את הצומת באור אדום בכיוון נסיעתו או במהירות מופרזת נסתרת, לכאורה, הן בהודעתו של ישראל בן הרוש, אשר ישב במושב האחורי ברכבו של המשיב (בחלקו האמצעי כך שיכל לראות את מד המהירות ואת הדרך), הן בהודעותיהם של שני הנהגים הנוספים המעורבים בתאונה והן בממצאים האובייקטיבים של בוחן התנועה המשטרתי.

4.         בהעדר מחלוקת בדבר הראיות לכאורה, השאלה העומדת לדיון הינה האם המשיב מסוכן בדרך נהיגתו לציבור. על פי הנטען בכתב האישום ובבקשה המשיב נהג במהירות מופרזת, חצה צומת באור אדום, וזאת לאחר ששתה משקאות אלכוהוליים (ראה הודעותיהם של ישראל בן הרוש ועירן בן הרוש) ואף הוזהר לגבי אופן נהיגתו ונתבקש להפסיקה על ידי ישראל בן הרוש אשר נסע עימו.

עוד יש לזכור, כי המשיב צבר 8 הרשעות תעבורתיות. מעיון בגיליון ההרשעות שלו עולה, כי המשיב צבר את הרשעותיו בתקופה לא ארוכה של שנתיים ו-8 חודשים, וכי הורשע בעבירות חמורות של נהיגה בקלות ראש (בגינה נפסל רשיונו לתקופה של 3 חודשים)ונהיגה במהירות מופרזת. לפיכך, אכן צודקת המבקשת בטענתה, כי מדובר בנהג המסוכן לציבור ומסוכנותו נלמדת הן מנסיבות התאונה, הן מתוצאותיה הקטלניות והן מעברו התעבורתי.

5.         באשר לשאלת השיהוי הרי, שנקבע בשורה של החלטות, כי מדובר בשיקול שיש ליתן לו משקל בבואנו להכריע בשאלת פסילתו של המשיב, אך אין מדובר בשיקול המכריע. במקרה דנא, אכן המדינה השתהתה זמן לא מבוטל, משך מספר חודשים, עד להגשת כתב האישום והבקשה, ומן הראוי היה, כי הייתה מזדרזת להגישם קודם לכן, וזאת בייחוד לאור התוצאות הקטלניות של התאונה בה חיי אדם קופחו וחמישה אחרים נפצעו.

לעניין השיהוי נקבע בבש"פ 2653/99 מסעאד זיאד נ' מדינת ישראל , מפי כב' הש' חשין, כדלהלן:

"השיקול של השתהות המשטרה והפרקליטות בהשלמת החקירה ובהגשת כתב אישום יכול שיהיה לו " משקל מסוים, אך שיקול זה יכול להיות בעל משמעות מכרעת רק במקרים גבוליים" אכן, ראוי כי ייבדק כיצד זה שהמשטרה והפרקליטות השתהו במקום שהיה ראוי להן כי יפעלו בזריזות, אך עובדת ההשתהות, כשהיא לעצמה, אין בה כדי להכריע, לא בשאלה אם יש יסוד מספיק להאשמות (כלשון סעיף 46 לפקודת התעבורה) ולא בשאלת מסוכנותם של הנהגים."

באותו עניין נקבע בבש"פ 6298/00 מאיר אברג'יל נ' מדינת ישראל, תק'-על'  2000(3), 1001:

" אני בכל הכבוד סבור, שלהשתהות בסיום החקירה ובהגשת כתב אישום נודעת משמעות רבה בבחינת השאלה אם ראוי לשוב וליטול מידיו של נהג את רישיונו, לרגל האשמתו בגרימת תאונת דרכים, גם בחלוף תקופה ארוכה מתום תקופת הפסילה המינהלית שהחלה ביום אירוע התאונה. ככלל מוטל על התביעה, אם מתכוונת היא לבקש הארכת תקופת הפסילה, להזדרז ולהגיש את כתב האישום בלוויית הבקשה לפני תום תקופת הפסילה המינהלית. כדי שבית המשפט ייענה לבקשת פסילה המוגשת בשיהוי מוטל על התביעה לשכנע את בית המשפט הן בכך שלשיהוי היתה, בנסיבות העניין, הצדקה מיוחדת, כגון שהחקירה היתה מורכבת ומסובכת מהרגיל, והן בכך שמסוכנותו של הנהג במקרה הנתון היא כה גדולה עד שיש בה כדי להכריע את הכף באיזון השיקולים."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ