אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 22023/06

החלטה בתיק בש 22023/06

תאריך פרסום : 11/09/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
22023-06
20/11/2006
בפני השופט:
שרה דברת

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. יוסי בן אלברט עאטיאס
2. עופר בן מוריס בוהדנה
3. יניב בן עמוס מגידיש

החלטה

1.         בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בקרית גת (כב' השופט ד.פולוק) ב-ב.ש. 2378/06 מיום 12.11.06 אשר הורה על שחרורם של המשיבים בתנאים מגבילים של מעצר בית בבית ההורים או קרובי משפחה אחרים, איזוק אלקטרוני למשיבים 1 ו-2, פיקוח שירות המבחן ומתן אפשרות של יציאה שעה אחת לשבוע להתאווררות, בפיקוח הערבים.

נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם ולאחר עבירה של התפרצות עבירה לפי סעיף 406 ב' לחוק העונשין התשל"ז - 1977, גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק הנ"ל, החזקת מכשירי פריצה, עבירה לפי סעיף 409 לחוק הנ"ל, היזק במזיד, עבירה לפי סעיף 452 לחוק הנ"ל והפרעה לשוטר, עבירה לפי סעיף 275 לחוק הנ"ל, בכך שביום 22.10.06, פרצו המשיבים יחדיו לדירה בבנין 35 ברח' מלכי ישראל באשקלון, כאשר המשיבים 1 ו-3 ירדו מהרכב עימו הגיעו, פתחו את דלת הדירה באמצעות מפתח מותאם בכוונה לבצע גניבה בעוד המשיב 2 ממתין להם ברכב. המשיבים קרעו במזיד את ספת העור שבסלון הדירה ומזרן בחדר השינה וגרמו לנזק בשווי 7,000 ש"ח. המשיבים גנבו מהדירה תכשיטי זהב שונים, תיק המכיל מסמכים, בקבוק בושם מסוג "הוגו בוס" ופנקסי שיקים. בדרך זרקו התיק שנטלו מהדירה. מיד בסמוך נתפסו המשיבים על ידי השוטרים. המשיבים התנגדו למעצרם, השתוללו ולא אפשרו איזוקם ובכך הפריעו לשוטרים.

אישום שני מייחס למשיבים עבירה של התפרצות לרכב, עבירה לפי סעיף 413ו' סיפא לחוק העונשין התשל"ז - 1977, גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק הנ"ל וחבלה במזיד ברכב, עבירה לפי סעיף 413 ה' לחוק הנ"ל, בכך שביום 19.10.06 בשעה 22:20, בחניה ברח' אבות ישורון 8 באשדוד, פרצו לרכב מסוג ניסן לארגו. המשיבים עקבו אחר נהג הניסאן לארגו ומשהחנה רכבו ונכנס לבנין, פרצו לרכב בכך ששברו במזיד את החלון הימני קדמי וגנבו מהרכב 35 מכשירי מירס, מחשב נייד ותפילין. שווי הרכוש כ-30,000 ש"ח.

אישום שלישי מייחס למשיבים עבירה של התפרצות לבית עסק, עבירה לפי סעיף 407(א) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 והיזק במזיד, עבירה לפי סעיף 452 לחוק הנ"ל בכך שבלילה שבין 19.10.06 ל-20.10.06 התפרצו בצוותא חדא לחנות מחשבים באשדוד, כאשר במהלך יום 19.10.06 הגיעו למקום כדי להתעניין, כביכול, בציוד הנמכר, כשמטרתם היא למעשה לבדוק את השטח. המשיבים 1 ו-3 פרצו לחנות כשהם שוברים עם פטיש את הקיר החיצוני, כשהם חובשים על ידיהם כפפות לבנות, בעוד המשיב 2 והנאשם הנוסף ממתינים מחוץ לחנות. בהיכנסם לחנות הניחו כפפה על גלאי הנפח. המשיבים גרמו נזק לא רק לקיר החנות דרכו נכנסו פנימה, אלא גם לשולחן משרדי, כסא, שברו מדפסת לייזר וגרמו נזק למערכת האזעקה. המשיבים עזבו המקום לאחר שהגיעו לשם עובדים של עסק סמוך.

2.         בית משפט קמא, כב' השופט פולוק הורה על קבלת תסקיר מעצר.

לגבי המשיב 1, יוסי עאטיאס, ציין שירות המבחן כי התרשם מאדם בעל פוטנציאל להתקדמות ותפקוד תקין, אשר סיגל לעצמו דפוסים עבריינים וקיים פער בין רצונו לנהל אורח חיים תקין לבין התחברותו לחברה שלילית המעורבת בפלילים. המשיב עבר להתגורר עם אביו בגיל 16, לאחר שאימו הציבה לו גבולות נוקשים. המשיב 1 הופנה לשירות מבחן  לנוער בשנת 2003 בגין התפרצות למקום מגורים אך לא הורשע. בדצמבר 2003 הופנה לקבלת תסקיר מעצר בגין מספר רב של עבירות רכוש ושוחרר בתנאי מעצר בית לבית אביו באשדוד. עמד בתנאי מעצר הבית החלקי במשך תקופה ארוכה. במסגרת אותו תיק המליץ שירות המבחן על מאסר לריצוי בעבודות שירות. לפני שהתחיל לרצות את העונש בעבודות שירות, שב ונעצר בגין עבירות רכוש והופנה לקבלת תסקיר. שוחרר למעצר בית לבית אימו לפיקוחה.

המשיב חזר בפני שירות המבחן על רצונו לקיים אורח חיים תקין, כיוון שהינו אב לילדה בת 10 חודשים. לדבריו עד לאחרונה נמנע מקשר עם חברה שולית ורוב הזמן שהה עם בני משפחתו, אך לאחר שהתפרסם שאביו ואחיו נעצרו, התקשה להתמודד עם משבר הפרידה מהם, התחבר שוב לחברה שולית וחזר על אותם דפוסי התנהגות. שירות המבחן התרשם כי אימו הינה חלופת מעצר ראויה, אישה סמכותית, בעלת רצון לעזור למשיב, המבינה את משמעות האחריות המוטלת עליה. שירות המבחן התרשם מאדם צעיר ללא גבולות פנימיים, שלמרות הצהרותיו להפסיק לבצע עבירות, ממשיך להיות מעורב בתיקים פליליים. בעבר בשירות המבחן ביטא אותן הצהרות של רצון לנהל אורח חיים תקין כפי שעשה גם הפעם. שירות המבחן סבור כי לאור העובדה שעמד בתנאי מעצר הבית יתכן ומסגרת עם גבולות חיצוניים של השגחה צמודה יש בהם אפקט מרתיע לגביו. שירות המבחן העריך כי חלופת המעצר בבית האם, אשר תכלול פיקוח אלקטרוני יהא בהם כדי להפחית את רמת הסיכון הגבוהה.

3.         לגבי המשיב 2 , עופר בוהדנה, ציין שירות המבחן כי הוא מוכר להם מחקירת מעצרים שערכו אודותיו לפני כשנה בהליך שטרם הסתיים. שירות המבחן התרשם כי מדובר באדם בעל ראיה קונקרטית וקושי בהשהיית סיפוקים שגדל בחסרים גדולים כמפורט בתסקיר המעצר. בפגישה ביטא רצון מילולי להשתלב בטיפול ולערוך שינוי בחייו. עוד בהיותו נער הופנה לשירות המבחן לנוער בעקבות עבירת רכוש שביצע.  בשנה האחרונה,  עת שהה במעצר בית, הקים עסק עצמאי ולדבריו הרקע למעורבותו בפלילים, מקורו בקשיים כלכליים אליהם נקלע העסק. שירות המבחן התרשם, עת הופנה המשיב אליו בעבר, ביולי 2005, כי המשיב מבליט צדדיו החיוביים, תוך קושי להתייחס לחלקים בעייתיים בתפקודו ולא ביטא כל צורך בטיפול. הפעם גילה מודעות לגבי הקושי שלו בהצבת גבולות לעצמו וביקש להשתלב בטיפול שירות המבחן. שירות המבחן התלבט לגבי המלצתו, משמדובר בעבירות חמורות, העובדה כי בעברו עבירות דומות והשהות הממושכת במעצר בית בפיקוח אלקטורני בעבר, לא הציבו גבול להתנהגותו.

4.         לגבי המשיב 3, יניב מגידיש, ציין שירות המבחן כי הוא מוכר לשירות המבחן מחקירת מעצר שערכו אודותיו ב-2003. המשיב הופנה לשירות המבחן עוד בגיל 16 בגין עבירות אלימות ורכוש והתרשמותו של שירות המבחן היתה שהתקשה לקחת אחריות על מעשיו. בשנת 2003 הופנה לראשונה לקבלת תסקיר מעצר בגין עבירות סמים.

ביום 10.5.05 שוחרר המשיב 1 כאסיר ברשיון והיה בפיקוח וטיפול היחידה לשיקום האסיר במשך כ-8 חודשים. התרשמות היתה שהוא מתקדם בשיקום, עבד עם גיסו שהיה דמות סמכותית וחיובית לגביו. לאחר שגיסו נקלע לקשיים כלכליים, לא צלח בידו להשתלב במקום עבודה אחר והמצב הכלכלי החמיר. ביטא צער על התנהגותו ותסכול סביב מעצרו.

שירות המבחן התרשם כי למשיב 3 יכולת לעמוד בתנאי מסגרת וקבלת גבולות וסמכות והמליץ על אביו כחלופה שיכולה להציב לו גבולות. לא מצא להמליץ על פיקוח אלקטרוני לאור ההתרשמות מהאב כחלופת מעצר ומשיהיה בפיקוח האלקטורני להקשות על האב.

5.         בית משפט קמא, כב' השופט פולוק, הורה, כאמור, על שחרורם של המשיבים לאחר ששוכנע כי באמצעות הפיקוח של הערבים ולגבי המשיבים 1 ו-2 גם פיקוח אלקטרוני ניתן יהיה להשיג את מטרת המעצר. על החלטה זו הערר שבפני.

בערר נטען כי לא היה מקום לשחרר המשיבים לאור תעוזתם הרבה, מעורבותם בפלילים, עברם, תיקי המב"ד התלויים נגדם ואף התסקירים המלמדים על מעורבותם בפלילים. בית משפט קמא אימץ את ההמלצה של שירות המבחן, תוך התעלמות מתוכן התסקירים. עוד נטען כי בית משפט קמא לא נימק החלטתו אלא באמירה לאקונית ואין כל פירוט מדוע יש ליתן אמון במשיבים, אשר טרם מעצרם התגוררו באותן כתובות או בסמוך להן.

6.         המשיב 1 יליד 19.2.84, ולו 2 רישומים פליליים. רישום אחד בגין 8 עבירות רכוש שבוצעו בחודשים אוגוסט, דצמבר, 2001 ובחודשים מאי, יוני וספטמבר 2003. גזר הדין ניתן ביום 21.12.05. המשיב ריצה מאסר בפועל בעבודות שירות והוטל עליו מאסר על תנאי של 12 חודשים, מאסר שהינו בר הפעלה. כן למשיב הרשעה מיום 28.12.05 בגין הפרת הוראה חוקית עבירה שבוצעה ביום 4.3.05. בנוסף למשיב 10 תיקי מב"ד בגין עבירות רכוש שבוצעו בתקופה שמיום 17.2.05 ועד ליום 28.3.06.

המשיב 2, עופר בוהדנה, יליד 12.4.83, ולו רישום ללא הרשעה מיום 7.12.99 בגין עבירות רכוש. בנוסף למשיב עוד שלושה רישומים בגין הסגת גבול פלילית, הפרת הוראה חוקית ותקיפה כדי לגנוב, עבירת התפרצות והחזקת מכשירי פריצה. בגין עבירה זו תלויה כנגדו התחייבות של 10,000 ש"ח. כן תלויים נגדו 6 תיקי מב"ד בגין החזקת נשק שלא כדין, הפרת הוראה חוקית ועבירות רכוש.

המשיב 3, יליד 6.3.84 ועברו כולל רישום ללא הרשעה בגין תקיפת שוטר ושבל"ר מיום 17.9.02. בנוסף המשיב הורשע ביום 3.5.05 בעבירת סמים, בגינה ריצה מאסר בפועל של 24 חודש. בנוסף בעברו החזקת סמים לצריכה עצמית והחזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה.

העבירות שבוצעו על ידי המשיבים בתיק זה הינן חמורות לאור הדרך והאופן בו בוצעו. המשיבים הכינו הרקע לביצוע העבירות. הם סרקו השטח סריקה מקדמית, ורק לאחר מכן יצאו לביצוע העבירות. לא מדובר בעבירות שבוצעו באופן אקראי אלא בעבירות שתכנון ומחשבה בצידן. מדובר בביצוע בצוותא, של אנשים שנפגשו ותכננו כיצד לבצע עבירות אלה ומכאן מסוכנותם הרבה. עברם של המשיבים 1 ו-2 בתחום הרכוש אכן מכביד בהתחשב בגילם הצעיר. תסקיר שירות המבחן אינו נקי מספקות והוא קובע לגבי כל אחד מהמשיבים את הקושי הממשי של לקיחת אחריות למעשיו.

העובדה שנתנו להם הזדמנויות בעבר לא היה כדי להרתיעם.

העובדה שנגד המשיב 1 תלוי מאסר על תנאי לא היה בו כדי להוות גורם ממריץ ומנטרל מסוכנות. נגד המשיב 2 אמנם לא תלוי מאסר על תנאי, אלא התחייבות בסך 10,000 ש"ח ואילו המשיב 3 למרות שריצה מאסר בפועל, לא קצר, בהתייחס לגילו לא היה בכך כדי להרתיעו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ