אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 22021/06

החלטה בתיק בש 22021/06

תאריך פרסום : 11/10/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
22021-06
12/12/2006
בפני השופט:
שרה דברת

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
ולד בן סרגי עזר
החלטה

1.         נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של רצח בכוונה תחילה, עבירה לפי סעיף 300(א)(2)לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, ועבירה של נסיון לרצח, עבירה לפי סעיף 305(א) לחוק הנ"ל.

על פי כתב האישום, שכרו המשיב  וחברתו לחיים, טיאנה, יחידת דיור מהמנוחה לאה זגורה, ילידת 1935, תמורת דמי שכירות חודשיים בשווה ערך בשקלים ל-300$.

ביום 11.9.06, הגיעה המנוחה ליחידת הדיור כדי לבקש מהמשיב וטטיאנה את שכר הדירה ודמי השימוש עבור החשמל בגין החודש שחלף.  משסירבה לבקשתו של המשיב לדחות את מועד התשלום, אחז המשיב בצווארה, לחץ אותו כנגד משענת הראש של הספה עליה ישבה וחנק אותה בכוונה לגרום למותה. המשיב לא היה בטוח כי המנוחה מתה כתוצאה מהחניקה, אולם סבר כי אם יפסיק לחנוק את המנוחה ויאפשר לה להשאר בחיים, יביא הדבר למעצרו, משכך החליט ללחוץ על צווארה ולחנוק אותה כדי לגרום למותה. משהמנוחה מתה, גרר את גופתה מתחת למיטה בחדר השינה במטרה להסתירה. המשיב נותר ביחידת הדיור ומדי פעם ניגש למנוחה כדי לוודא שאכן מתה מתוך כוונה לשוב ולחנוק אותה היה ויתברר כי נותרה בחיים.

אישום נוסף מייחס למשיב עבירה של החזקת סכין, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 274 לחוק הנ"ל, התחזות לאחר, עבירה לפי סעיף 441(א) לחוק הנ"ל ושיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק הנ"ל.

על פי עובדות כתב האישום, לאחר שהמשיב עזב את יחידת הדיור הוא נמלט ושהה במקומות שונים. ביום 19.10.06 הבחין השוטר יונתן לוי במשיב ובטטיאנה כשהמשיב נשא עימו סכין. השוטר שזיהה את המשיב כמי שדרוש לחקירה, הודיע למשיב כי הוא מעוכב בגין החזקת סכין. המשיב ניסה להימלט, אולם השוטרים שהיו במקום, רדפו אחריו ותפסו אותו. המשיב התנגד למעצרו והשוטרים נאלצו להתגבר על התנגדות זו. כשנשאל המשיב לשמו מסר שם אחר וזאת במטרה למנוע את זיהויו ומעצרו.

2.         ב"כ המשיב מסכים לקיומן של ראיות לכאורה, אך טוען שהראיות לכאורה מצביעות לכיוון עבירה של הריגה  ולא של רצח, שכן העבירה בוצעה תוך סערת רגשות של המשיב. אמנם המשיב בהודעותיו מודה שחנק את המנוחה, אלא שהודאה זו אינה מתיישבת עם חוות הדעת הפתלוגית, שכן על צווארה של המנוחה לא נמצאו סימני חבלה. משכך הודאת המשיב אינה תואמת את הממצאים האובייקטיביים שבחוות הדעת ופירוש הדבר שיתכן והמשיב אומר דברים שלא קרו. הפתלוג מעלה שתי אפשרויות למותה של המנוחה - אי אספקת חמצן ללב או אי אספקת חמצן לאף ולפה, כאשר אופציה זו מנוגדת להודאת המשיב. למשיב לא היתה כוונה להמית את המנוחה, אלא שהדבר נעשה בסערת רגשות כמפורט בחוו"ד של ד"ר משיח, הפסיכיאטרית שבדקה אותו. המשיב לא פעל בצורה רגועה, הוא היה במצב נפשי מאד מיוחד וטרם מותה של המנוחה ישב שעות בחדר מסוגר, משהתבייש לבקש מהמנוחה אורכה של מספר ימים לתשלום.

בנסיבות אלה, באה ההצעה לחלופת מעצר, לפיה המשיב ישהה כחלופת מעצר בבית דודתו, הגב' אינסה איזבסקי בקרית גת, וסבו וסבתו, המתגוררים באשקלון, יעברו לקרית גת, כדי להשגיח על המשיב ובחלופה זו יהא כדי לנטרל את מסוכנותו.

3.         בהודעתו של המשיב מיום 19.10.06, מוסר שלאחר שהמנוחה סרבה לבקשתו לדחות התשלום איבד השליטה, תפס אותה בגרון "והתחלתי לחנוק, מתי שהבנתי מה שאני עושה לפי דעתי, בעלת הבית  כבר היתה מתה..." (עמ' 2 ש' 22-26). לאחר שהעביר את המנוחה לחדר השינה כדי  לא לראותה, נכנס מספר פעמים לבדוק אם היא בחיים. בהמשך עזב את הדירה עם טטיאנה ושהו במרחק לא רב ממנה. לאחר שהבחין שלדירה הגיעו מספר רב של ניידות משטרה, הבין שהמקום אינו בטוח וחיפש מקום מחבוא צדדי יותר. בעלות השחר הלכו לביתה של סבתו ושהו שם במשך היום התארגנו ונסעו לת"א. כשנודע לו מחבר, אליו התקשר, שהמשטרה מחפשת אחריו החליט להתחבא.

מעיד שלא קיבל החלטה לחנוק את המנוחה אלא שזה היה מעשה ספונטני. מוסיף ואומר, שכאשר התחיל לחנוק אותה, זה היה מתוך יאוש, אך כאשר התאושש ויכול היה לשלוט בעצמו "אז כבר לא ראיתי שום הגיון לעצור כי במעשה שלי כבר הפללתי את עצמי ואת טניה ואפילו אם הייתי עוצר באמצע זה לא היה משנה שום דבר כי התערבות של המשטרה לחיינו שווה למוות" (ע' 6 ש' 26 עד עמ' 8 ש' 3). כשנשאל האם תחילת המעשה מתוך יאוש ואז המנוחה היתה עוד בחיים אבל בגלל החשש שתתלונן במשטרה החליט ללכת עד הסוף ולרצוח אותה עונה "אני לא יודע האם היא היתה עדיין בחיים אבל בכל מקרה החלטתי לבצע מעשה עד הסוף עקב הסיבה הנ"ל" (עמ' 7 ש' 7-13).

די בעדויות אלה של המשיב ובחוות הדעת הפתולוגית לפיה סביר יותר שלמנוחה נגרם נזק כתוצאה מחסימת פתחי דרכי הנשימה העליונות, על ידי עצם רך שאינו מותיר סימנים חבלתיים בפנים, כדי להניח תשתית ראייתית לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב.

ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה לעבירות הריגה, כאמור, ולעילת מעצר, אף כי סבורה אני שקיימות די ראיות לכאורה לעבירת הרצח, די בהודעה זו של ב"כ המשיב, כדי להקים תשתית ראייתית לכאורה למעצרו של המשיב.

4.         על בית המשפט בכל מקרה לשקול חלופת מעצר. חלופת המעצר שהוצעה היא שהמשיב ישהה בבית דודתו בקרית גת, בהשגחתה ובהשגחת סבו וסבתו שיעברו להתגורר בביתה בתקופה זו. הדודה והסבתא  נחקרו  בפני ולא התרשמתי שאכן מהוות הן דמות סמכותית בחייו של המשיב, אשר יהא בהן כדי לנטרל את מסוכנותו. הקשר של המשיב עם דודתו וסבתו היה רופף למדי, טרם מעצרו, בין היתר, לאור חילוקי הדעות על כי חבר לטטיאנה. לא התרשמתי, למרות רצונן הטוב, שביכולתן ובכוחן לתחום גובלות למשיב והמשיב יכבד גבולות אלה ושהן מבינות את חובתן והאחריות שהן נוטלות על עצמן. לא רק זאת, המשיב למרות שידע כי המשטרה מחשפת אחריו, עשה את כל הפעולות כדי להתחבא. הוא זרק את מכשיר הטלפון הסלולרי שלו ושל טטיאנה, כדי שלא יאותר והתחבא בכל מיני מקומות כדי שהמשטרה לא תאתר אותו.

סוף דבר, משאיני סבורה שבחלופת המעצר המוצעת יהיה כדי לנטרל המסוכנות הנשקפת מהמשיב ומפאת החשש הממשי להימלטות מהדין, אני מורה על מעצרו של המשיב עד סיום ההליכים נגדו.

זאת ועוד, כשסיימתי את כתיבת ההחלטה, הגישה המבקשת הודעה לבית המשפט, ממנה עולה כי נגד המשיב הוגש כתב אישום נוסף לביהמ"ש המחוזי בת"א בגין עבירת שוד. עבירה זו בוצעה ביום 14.9.06, לאחר הרצח של המנוחה, שעה שהמשיב וטטיאנה נמלטו מהמשטרה. המשיב הזמין מונית ונסע עם טטיאנה מתל אביב לאשדוד. בסמוך לגשר ראשון לציון, הצמיד המשיב סכין לצווארו של הנהג המונית ואיים עליו שאם יזוז ידקור אותו. נטל את כספו של נהג המונית, בסך 140 ש"ח וכן את כרטיס האשראי ורשיון הנהיגה. דרש מנהג המונית את קוד ניתוק המנוע ואת קוד השימוש בכרטיס האשראי. המשיב הדף את נהג המונית החוצה, עבר לכיסא הנהג והמשיך בנסיעה. בהמשך עצר המונית ומשך מהכספוטמט פעמיים סכום של 400 ש"ח, בכסף זה מימן בין היתר, דירה ששכר.

מעשיו אלה של המשיב אך מחזקים את התרשמותי ממסוכנותו הרבה, אשר יעשה הכל כדי להמלט מהדין, כפי שכבר קבעתי טרם קבלת הודעה זו.

ניתנה היום כא' בכסלו, תשס"ז (12 בדצמבר 2006) במעמד ב"כ המבקשת עו"ד גיורא חזן, המשיב בעצמו וב"כ עו"ד רוזנברג אלכס.

שרה דברת - שופטת

022021/06בש 055 נתי אברהמי

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ