אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 22014/07

החלטה בתיק בש 22014/07

תאריך פרסום : 13/05/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
22014-07
22/11/2007
בפני השופט:
ס. הנשיא ניל הנדל

- נגד -
התובע:
אוטר גיאורגדזה
עו"ד א. דייגי
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

1.      המבקש עותר להורות על שחרורו מן המעצר בטענה שמעצרו אינו חוקי, הואיל ומשפטו לא החל על אף שהוא עצור מעל 30 יום.

נגד המבקש ונאשם אחר, הוגשה בקשה למעצר עד לסיום ההליכים בתיק בו מואשם בביצוע עבירות של שוד, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו והפרת הוראה חוקית. הוא נעצר ב- 8.10.07. בדיון שהתקיים בתאריך - 28.10.07, הודיע סניגורו של המבקש: "... אני צריך ללמוד את החומר ומבקש לדחות את הדיון בחודש לפחות. אני מצהיר לפרוטוקול שאני מסכים לראות את ישיבת היום כתחילת משפט. אני מצהיר שכתב האישום הוקרא לנאשם 1...". אותו דיון התקיים שלא בנוכחות המבקש. התקיים דיון נוסף ב- 11.11.07 ושוב לא הובא המבקש.

  1. המסגרת הנורמטיבית הינה סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו - 1996. לשונו של סעיף זה הינו כדלקמן: "נאשם שלאחר הגשת כתב האישום נגדו היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום, תקופה המצטרפת כדי 30 יום ומשפטו לא החל, ישוחרר מן המעצר, בערובה או ללא ערובה". ההוראה הינה קטגורית - ישוחרר.

סעיף 143 לחסד"פ שכותרתו "תחילת המשפט" קובע "בתחילת המשפט יקרא בית המשפט את כתב האישום באזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תכנו, אולם רשאי בית המשפט לא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג על ידי סניגור, אם הודיע הסניגור לבית המשפט, כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסביר לו את תכנו, ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסניגורו יירשמו בפרוטוקול".

הסניגור המלומד טען כי הסעיף האמור מכיל שלושה תנאים. האחד, שהסניגור הקריא לנאשם את כתב האישום - ותנאי זה התקיים במקרה זה גם לשיטת הסניגוריה. השני, שהסניגור הסביר לו את תוכנו, זה לא התקיים אליבא דסניגור. השלישי, אישר הנאשם את הודעת הסניגור, דברי השניים יירשמו בפרוטוקול - תנאי זה לא מולא אף הוא.

  1. "פסיקתו של בית המשפט העליון, בפרט בשנים האחרונות, הבהירה כי ניתן לפרש את המושג "תחילת המשפט" פירוש תכליתי - מהותי ולא טכני - דווקני, כך שבמהותו מתייחס סעיף 143 לחובה להבטיח כי הנאשם מודע ומבין את תוכן ההליך הפלילי שמתנהל כנגדו על מנת שיוכל להתגונן כראוי, וזאת גם ללא שבוצעה הקראה במובנה הפורמלי"(דברי המשנה לנשיאה א. ריבלין בבש"פ 9130/07).

לדעתי, סעיף 60 כולל בחובו תנאים נוקשים וגמישים גם יחד. נוקשים - הכיצד? לגבי המועד. יש לקיים את הדיון תוך 30 יום כאמור. היה ובית המשפט לא יקיים את הדיון תוך 30 יום, ישוחרר הנאשם. בחלוף תקופה זו ללא קיומו של דיון בכל צורה, השאלה - האם ידע המבקש על תוכן כתב האישום והבינו, אינה רלוונטית. בית משפט יבחן את העניין בצורה אריטמתית. תוצאה זו נגזרת מלשון הסעיף - ישוחרר מן המעצר. בית משפט מחוייב לקיים דיון תוך 30 יום כדי לברר אם המשפט החל, קרי האם הנאשם ידע על תוכנו של כתב האישום שהוגש נגדו. גמישים - הכיצד? ביחס לדרישות החלות על הדיון היה והתקיים תוך המועד הקבוע של 30 יום. טול לדוגמא, המקרה שלפנינו. נפלו מספר פגמים בדיון בתאריך - 28.10.07. הסניגור התייחס אליהם. אף עולה בבירור מבקשת הסניגור לראות בדיון כתחילת המשפט כהודאת בעל דין בפני ביהמ"ש שתנאי סעיף 143 התמלאו. במבחן התכליתי של העניין, המשפט החל וביהמ"ש קיים דיון בו נודע לו שהתנאים של סעיף 143 התקיימו. הסניגור בבקשה זו לא טען, כי בפועל היה אחרת. יוצא, כי הטרונייה של הסניגור מופנית נגד הרשום והלא רשום בפרוטוקול ולא כלפי ידיעת והבנת המבקש את כתב האישום. משמע, הוא מבקש מבימ"ש זה להעדיף את המבחן הטכני דווקני על המבחן המהותי תכליתי. עמדה זו הינה כאמור בניגוד למגמה של בית המשפט העליון בשנים האחרונות. ברם, המצוי אינו הרצוי. הכשרה בדיעבד איננה באה לעודד מצב מסויים מלכתחילה. היה על הסניגור להתייחס לתנאים של סעיף 143 בפרוטרוט ואף היה על ביהמ"ש לבחון את העניין מיוזמתו. זאת ועוד. נפל פגם נוסף. המבקש לא הובא לדיון. סעיף 126 לחסד"פ קובע - "באין הוראה אחרת בדין זה לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו". ישנם יוצאים מן הכלל אך הפרוטוקול צריך לכלול הסבר והתייחסות למצב בו סניגור מופיע ללא הנאשם. ראה בהקשר זה סעיף 128(2) לחסד"פ המאפשר ניהול משפט שלא בנוכחות נאשם אם הוא מיוצג ע"י סניגור, בקשה כזו הוגשה מטעמו וביהמ"ש סבור שלא היה בשפיטתו שלא בפניו משום עיוות דין לנאשם. כשלעצמי, סבורני שיש להזהר מאוד משימוש יתר בסמכות זו, אך היא קיימת. בכל מקרה, בפריזמה של סעיף 60 לחוק המעצרים, על בית משפט להתמקד בשאלה התכליתית, האם עולה שהנאשם ידע והבין את תוכנו של כתב האישום. הסניגור בבקשה זו לא טען אחרת. בכל מקרה, משתמע מדברי הסניגור בדיון הרלוונטי שיש לראות באותה ישיבה כתחילת המשפט על כל המשתמע מכך. אינני סבור אפוא שהתביעה לא עמדה במבחן התכליתי - מהותי להבדיל מהמבחן הטכני דווקני, כדברי ביהמ"ש העליון.


  1. סוף דבר, אינני סבור שהדין מחייב את שחרורו של המבקש ממעצרו עקב הוראות סעיף 60 לחוק המעצרים.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום י"ב בכסלו, תשס"ח (22 בנובמבר 2007) במעמד הצדדים.

ניל הנדל - ס. נשיא

022014/07בש 055 ציונה נסירי

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ