אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 21970/06

החלטה בתיק בש 21970/06

תאריך פרסום : 11/10/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
21970-06
15/11/2006
בפני השופט:
ברוך אזולאי-ס.נשיא

- נגד -
התובע:
יאיר אבוטבול
עו"ד ניל סיימון בשם עו"ד בונדר
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אברהם
החלטה

מדובר בערר על החלטתו של בית משפט השלום בבאר שבע (השופטת רז לוי, בש' 8703/06) מיום 11.10.06, שבו הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

כתב האישום

בכתב האישום מיום 9.10.06 הואשם העורר בכך שביום 9.10.06 בסמוך לשעה 00:10 ברחוב הגפן בדימונה תקף אדם אחר בתוך התקהלות של כ-30 איש, ועם התערבותם של שני שוטרים תקף גם אותם, התנגד לעלות לניידת המשטרה, בעוד חלק מהאנשים מנסים לשחררו מהשוטרים, בעט בשוטרים וגרם לנפיחות באגודל של אחד מהם ולנמק בכף ידו, העליב את השוטרים וקילל אותם, הכה שוטר בלחי ימין, זרק את מפתחות הניידת מהחלון, בתחנת המשטרה הפיל מקרר ומעליו קערה שנשברה ואיים על השוטרים, בעת שהיה בגילופין. על כן הואשם בתקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, בהפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, באיומים, בהעלבת עובד ציבור ובהיזק בזדון.

הבקשה למעצר עד תום ההליכים

עם הגשת כתב האישום הוגשה נגד העורר בקשה למעצרו עד תום ההליכים בטענה שקיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לו, לרבות דו"חות פעולה ומזכרים של השוטרים, הודאת העורר ותצלומים, שהעבירות מקיימות עילת מעצר בשל קיומו של יסוד סביר לחשש שהעורר יתחמק משפיטה בשים לב להתנהגותו ובשל מסוכנותו לביטחון הציבור. כמו כן נטען, שלעורר יש הרשעות קודמות בעבירות סמים, איומים והיזק לרכוש, שבגינן ריצה מאסר בפועל, וכן תלוי נגדו תנאי בר הפעלה בן 6 חודשים בגין עבירות איומים והיזק בזדון בתיק דומה לתיק זה, דבר שלא הרתיעו מלחזור על מעשיו. בנוסף נטען שלא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור לחלופת מעצר.

ההליך בבית משפט השלום

בדיון שהתקיים בבית משפט השלום הורתה השופטת רז לוי ביום 11.4.06 על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. בהחלטה נקבע שהיו מספר שוטרים שנחבלו לכאורה על ידי העורר, שלפי חומר הראיות קיימות ראיות לכאורה להוכחת ההאשמות המיוחסות לעורר, שהתפרע וביצע מעשים פוגעניים גם לעצמו ומכאן המכות שספג, הוא השתולל גם בניידת ועצם העובדה כי היו לו חבלות בנסיבות העניין, אין בה כדי לאיין ולכרסם באופן משמעותי בראיות לכאורה הקיימות. נקבע כי קיימת עילת מעצר בשל מסוכנותו בשים לב אף לעובדה שביצע את העבירות המיוחסות לו בהיותו בגילופין. לעניין החלופה למעצר, נקבע שאמו המאמצת של העורר, אינה מתאימה, מאחר שגוננה על העורר וגימדה את מעשיו.

הערר

ביום 3.11.06 הגיש העורר ערר על ההחלטה למעצרו עד תום ההליכים, הן ביחס לקביעות באשר לקיומן של ראיות לכאורה בעוצמה מספקת והן באשר לדחיית חלופת המעצר שהוצעה בעניינו.

ביחס לראיות המצויות בתיק החקירה, נטען להעדר הסבר לחבלות שנתגלו על גופו של העורר, למתן משקל מסויג לעדויות השוטרים, שלפחות אחד מהם ציין שהשתמש בכוח מעל הסביר. כמו כן נטען בערר שהוצעה חלופת מעצר טובה בבית האם המאמצת, שהייתה מודעת לכך שמדובר באירוע חמור והתחייבה לפיקוח ממושך על תנועותיו של העורר בצירוף להתחייבותה הכספית להבטחת תנאי השחרור של העורר.

טענות הצדדים בדיון בבית משפט זה

בדיון ביום 9.11.06 חזר ב"כ העורר על נימוקי הערר והוסיף שאין בחבלות שנגרמו לשוטר כדי להסתפק בחוסר הסבר לשאלה כיצד נגרמו החבלות לעורר, ועל כן אין לקבל את האבחון של מקרה זה שעשה בית משפט השלום מהמקרה בבש"פ 6869/03 מסיקה נ' מ"י, תק-על 2003 (3) 370, שם ספג עבריין חבלות מבלי שנגרמו לשוטרים חבלות. נטען שנגרם לעורר שטף דם מאסיבי מסביב לעין ואין המדובר בהפעלת כוח סביר, ושגם אם מדו"חות הפעולה עולה, שהעורר בעט בתחנת המשטרה במקרר ונתן מכות בראשו לארון והשתולל ובעט בידיים וברגליים, עדיין אין בכך כדי להסביר את שטף הדם מסביב לעינו. לשאלת בית המשפט מדוע לא פנה העורר למח"ש, נטען שחומר החקירה לא הועבר, ובמח"ש הוחלט על סמך שיחה טלפונית לא לפתוח בחקירה אצלם, אלא להגיש כתב אישום, וכן נטען כי העורר יצא מנקודת הנחה שהחומר הועבר למח"ש ושעל סמך החומר הוחלט במח"ש לסגור את התיק. לשאלת בית המשפט מהי טענתו של העורר, השיב בא כוחו כי מבלי שהעורר גרם להתגרות הוא הותקף על ידי השוטרים שהיו במקום ואחר כך על ידי שוטרים נוספים שהגיעו בניידת. לעניין חלופת המעצר שהוצעה נטען שנדחתה על ידי בית המשפט בשל שני נימוקים, האחד בשל האמירה שהעורר היה שיכור בעת האירוע, עובדה שאינה שנויה במחלוקת, והשני בשל האמירה שהעורר קיבל את עונשו בבית המשפט לנוער באותן נסיבות שקיבל, ואין די בכך כדי לדחות את החלופה. לשאלת בית המשפט לגבי הפקדה עצמית, אמר ב"כ העורר שניתן להפקיד עד 3,000 ש"ח, וכן נטען שמדובר בבחור צעיר בעל עבר פלילי לא מכביד.

ב"כ המשיבה טען בדיון, כי עוצמת הראיות בהחלט מספיקה למעצרו של העורר עד תום ההליכים, קיימת בתיק הודאתו של העורר שהיכה את השוטרים, אך לטענתו מדובר היה בהגנה עצמית, כמו כן הודה שנטל את מפתחות הניידת וזרק אותם מחוץ לניידת וירד ממנה, הודה שגרם לכך שהמקרר בתחנת המשטרה נפל ושקילל את השוטרים בתחנה, כמו כן קיימים חמישה דו"חות פעולה של שוטרים שנכחו באירוע או בחלקו, מהם עולה בבירור שהעורר בעט בשוטרים, היכה אותם וקילל אותם. מהצילומים שבתיק רואים שכף ידו של השוטר נפוחה וקיימים צילומי שריטות שהעורר גרם לשוטרים אחרים, השוטרים פירטו בדו"חות את מידת הכוח שהופעלה על העורר ואת הקושי להשתלט עליו לאור התערבות ההמון שניסה לחלצו ולאחר מכן לאור השתוללותו בניידת. העורר נבדק ביום האירוע בבית החולים "סורוקה" ולא נמצאה בעיה חמורה כלשהי, למחרת סירב להיבדק ולאחר מכן נבדק ונמצא שאינו סובל מבעיה חריפה, לאורך כל האירוע השתולל והזיק לעצמו ואין מקום לייחס לשוטרים שימוש בכוח בלתי סביר, וכמו כן קיימת חזקת תקינות המנהל. לעניין חלופת המעצר נטען, שאין מקום להתערב בקביעת בית משפט השלום שהתרשם מחלופת המעצר וכי לאור עברו הפלילי של העורר, הכולל גזר דין בשל תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, תקיפה סתם והיזק לרכוש, לא ניתן כל טעם מדוע יש ליתן בו אמון.

דיון

השאלה העיקרית ביחס לחומר הראייתי היא האם עוצמת הראיות לכאורה מספיקה וביחס לחלופת המעצר - האם נדחתה על ידי בית משפט השלום כדין.

נראה לי שיש בחומר הראיות הקיים בתיק, כדי לספק ראיות לכאורה למעצרו של העורר עד תום ההליכים, ובעניין זה התחשבתי בהודאתו של העורר, בכך ששחרר עצמו בכוח מאחד השוטרים בניידת, עבר מהמושב האחורי לקדמי, הוציא את מפתחות הניידת מהסוויץ', זרק אותם ויצא מהניידת (ראו אמרתו הראשונה מיום 9.10.06 ע' 1 שורה 27 עד ע' 2 שורה 2), שגרם לכך שהמקרר בתחנת המשטרה וקערה שהייתה עליו נפלו ושקילל את השוטרים בתחנה (שם, שורות 8-18). כמו כן ניתן ללמוד מדו"חות הפעולה המפורטים של השוטרים ביחס לאירוע, שהעורר לא רק קילל אותם, אלא גם בעט בהם והיכה אותם, וכתוצאה מכך גרם, בין היתר, לנפיחות בכף ידו של אחד השוטרים ולפצעים ושריטות אצל השוטרים, כעולה מהצילומים בתיק. כמו כן אמר העורר באמרתו השנייה מיום 9.10.06, בתשובה לשאלה - מה תגובתו ביחס לכך שיש לשוטרים חבלות בכל גופם כתוצאה מתקיפתו, כי "אין מה לעשות, הבא להרגך, השכם להרגו", ונראה לי שיש בכך הודאה בכך שאף היכה את השוטרים.

יש לאבחן את ההחלטה בעניינו של מסיקה הנ"ל, שהתייחסה למקרה של מפגש בין עבריין לשוטר, שבסופו נותר העורר לבדו חבול, נזקק לטיפול רפואי ואף הגיש תלונה במחלקה לחקירת שוטרים, שבירורה טרם הסתיים. באותו מקרה הואשם העורר בתקיפת שוטר במילוי תפקידו ובהכשלת שוטר, ונעצר עד תום הליכי המשפט, על יסוד הודעות השוטרים בלבד, שבית-המשפט ראה בהן תשתית ראייתית מספקת למעצר. בענייננו הסתיים האירוע בחבלות של העורר ושל השוטרים, העורר הודה שהשתולל ופגע בעצמו (ראו אמרתו הראשונה מיום 9.10.06 שורות 14-15, כי "נתן מכות בקיר עם ראשו כדי להתעלף"), הוא נמנע מהגשת תלונה במחלקה לחקירת שוטרים, וזאת להבדיל מעניין מסיקה שם הגיש העורר תלונה וזו טרם נתבררה. כמו כן, אין מחלוקת כי העורר היה בגילופין (ראו אמרתו הראשונה מיום 9.10.06, שורות 16-17 ואמרתו השנייה מאותו יום, שורה 16), ובנסיבות אלה, יש קושי לקבוע על פי דבריו, אם זכר כיצד נגרמה הפגיעה סביב עינו. כמו כן, להבדיל מעניין מסיקה הנ"ל, קיימות בענייננו ראיות נוספות על דו"חות הפעולה של השוטרים, כגון הודאתו של העורר והצילומים בתיק.

ביחס לחלופת המעצר, נראה לי שאין מקום להתערב בהחלטת בית משפט השלום, ששמע את החלופה והתרשם ממנה וסבר שאין בה בנסיבות העניין כדי לאיין את המסוכנות, בהתחשב בכך שעברו הפלילי של העורר כולל, בין היתר, מעשים דומים ביחס לתקיפת שוטר במילוי תפקידו והיזק לרכוש, וכן שתלוי נגדו תנאי בר הפעלה בן 6 חודשים בגין עבירות איומים והיזק לרכוש במזיד, כאשר ברקע הדברים קיימת ככל הנראה בעיה של שימוש באלכוהול בעת ביצוע העבירות לכאורה או חלקן.


בנסיבות אלה אני דוחה את הערר.

תיק החקירה הוחזר לב"כ המשיבה.

ניתנה היום כ"ד בחשון, תשס"ז (15 בנובמבר 2006) במעמד הצדדים.

ברוך אזולאי, שופט

ס. נשיא

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ