אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 21917/05

החלטה בתיק בש 21917/05

תאריך פרסום : 20/09/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
21917-05
09/02/2006
בפני השופט:
1. ר. אבידע אב"ד
2. ברוך אזולאי
3. ח. סלוטקי


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ברנר-אברהם מפמ"ד
הנתבע:
1. זוהיר תראבין
2. סולימאן תראבין

עו"ד ערן אביטל
עו"ד שרה חביב
החלטה

1.         מדובר בבקשה של המדינה לאפשר לה לזמן עד כעד תביעה, נגדו תלוי ועומד כתב אישום, כשותפו של הנאשם בדיון זה לעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

בקשה זאת מוגשת בעקבות ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון הידועה כהלכת "קינזי" (ע.פ 194/75, מנחם קינזי נ' מ"י, פ"ד ל(2) 477), לפיה כאשר שותפים לעבירה הועמדו לדין בנפרד, על התביעה להמתין עד לסיום משפטם של השותפים, שהיא מבקשת להעיד בכתב אישום שהוגש נגד שותף אחר.

2.         לטענת המבקשת, ניתן וראוי לסטות מההלכה האמורה, במקרים בהם לא מתקיים הרציונל של אותה הלכה, בהתחשב בביקורת שנמתחה על אותה הלכה, ובהתחשב במגמת הפסיקה לתת לה פרשנות מצמצמת; הרציונל העיקרי של אותה הלכה הוא שנאשם המעיד נגד שותפיו לעבירה עשוי לצפות ליחס מקל מצד התביעה.

            גם הנאשם בדיון זה וגם הנאשם בכתב האישום האחר, שאותו מבקשת המדינה להעיד בדיון זה, מואשמים בעבירה של רצח, וצפויים לעונש של מאסר עולם כעונש יחיד, אם יורשעו. כמו כן, התקיים משא ומתן בין אותו עד ובין התביעה ביחס לאפשרות לסיים את הענין בהסדר טיעון, שלא צלח, כך שאין לעד כל סיבה לצפות להטבה כלשהי מצד המדינה בעקבות עדותו בדיון זה.

בנוסף, כתבי האישום נגד הנאשם בדיון זה ונגד העד בדיון האמור הוגשו בעת ובעונש אחת, אך בעוד שמשפטם של הנאשמים בדיון זה הגיע לשלב של סיום ראיות המאשימה ומעצרם הוארך כבר בשלושה חודשים נוספים מעבר לתשעה חודשים מיום הגשת כתב האישום, שמיעת העדים בענינו של העד האמור רק החלה ואמורה להימשך עוד זמן רב.

במצב האמור,  אי מתן אפשרות להעיד את העד האמור תפגע באינטרס הציבורי של המתלוננים ושל הנאשמים לסיים את הדיון מוקדם ככל האפשר, בעוד שמתן אפשרות לשמיעת העדות בשלב זה לא תפגע בכל אינטרס של הנאשמים ובהגנתם.

3.         לטענת ב"כ המשיבים, אין מקום להיענות לבקשה. האישום ומעשי העבירה המיוחסים לנאשמים בדיון זה זהים לאלו המיוחסים לעד עיצאם, שאותו מבקשת ב"כ המדינה להעיד, כאשר שני הנאשמים בדיון זה והעד האמור מואשמים בכך שהם קשרו קשר לביצוע פשע, רצח, שוד עבירה בנשק וחבלה בנסיבות מחמירות כמבצעים בצוותא.

קו ההגנה של העד האמור הוא כי הוא נסוג מן הקשר ונמלט ממקום הארוע בטרם נורו היריות שפגעו במנוח ובפצוע, ובכך הוא מקטין את חלקו על חשבון חלקם של הנאשמים בכתב אישום זה.

כמו כן, עולה מחומר חקירתו של העד ושל שני השוטרים (חיים דידי ואיאד חוג'ראת), שהעד סבר שיקבל טובות הנאה מחוקריו תמורת הודייתו והפללת האחרים, ובהתאם לאותו הלך מחשבה, ניהל אותו עד משא ומתן עם המאשימה, ודווקא משום שמשא ומתן זה לא נשא פרי, יש חשש שבעדותו ימשיך בנסיונותיו לרצות את המאשימה, בעת שהדיון בשני האישומים מנוהל על ידי אותה פרקליטה.

באשר לטענה שאותו עד יהיה צפוי למאסר עולם כעונש יחיד אם יורשע בעבירה של רצח, הרי שהעד כופר בכך והוא מנסה להקטין את חלקו. אותו עד הסכים להגשת חומר ראיות רב בהסכמה, סביר להניח שלא יהא עד עוין לתביעה, ויש חשש שתהיה לו נטיה להרחיב את חלקם של הנאשם ולהקטין את חלקו. במצב זה מחייבת הגנת הנאשמים בדיון זה להמתין לסיום משפטו של אותו עד, על מנת שיוכל להעיד בדיון זה בלי לצפות לטובת הנאה שתוכל לצמוח לו מעדותו.

            לטענת ב"כ הנאשמים, מקרה זה אינו מתאים לאף חריג מהחריגים שנקבעו בפסיקה לאותה הלכת "קינזי". בדיון שהתקיים בבית משפט זה לאחרונה בתיק ב.ש 21364/05 נדחתה בקשת המדינה להעיד עד המואשם באותו ענין בכתב אישום אחר, בנימוק שאין לסטות מהלכת "קינזי" במקום שמתקיימת תכלית של אותה הלכה.

4.         לאחר עיון בטענות הצדדים, נראה לנו כי הרציונל של הלכת "קינזי" מתקיים במקרה זה, וכל עוד לא שונתה ההלכה האמורה על ידי בית המשפט העליון, אין מקום כי אנו נסטה ממנה.

בנסיבות הענין, אין בעובדה ששני כתבי האישום הינם בעבירת רצח שבגינה יש עונש יחיד של מאסר עולם, ובעובדה שהתקיים משא ומתן בין המאשימה ובין העד האמור, שלא צלח, כדי להצביע על אי קיום הרציונל של הלכת קינזי.

כיום, אין לדעת כיצד יסתיים הדיון בענינו של העד עצאם, ומכל מקום השיקול הנוגע לענין הוא תחושתו הסוביקטיבית של העד - הנאשם שיש לו אינטרס למזער את חלקו, מתוך תקווה שלא יוטל עליו מאסר עולם, ובמצב זה יכול הוא לצפות שיהא בעדותו כדי לזכותו בהקלה בעונש.כמו כן, לא יהא נכון לשלול מראש אפשרות שהמשא ומתן בין הצדדים להסדר טעון יחודש, ויהא על המדינה לשקול כל הצעה לגופה, בלי שתהא כבולה בעמדתה הנוכחית שלא להגיע להסדר טיעון עם אותו עד.

ניתן להבין טענה כי אין בציפיה לטובת הנאה מעדותו של העד כדי לשלול מכל  וכל אפשרות להעיד אותו, כפי שנעשה לגבי עד מדינה, שיכול לחשוש שקיום ההסכם שלו עם המדינה עלול להיות מושפע מתוכן עדותו, אך כל עוד עומדת הלכת "קינזי" על כנה, אין מקום לרוקנה מכל תוכן בהחלטה של בית המשפט המחוזי, שאינה מתישבת עם אותה הלכה.

החריגים שהוכרו עד כה בפסיקה להלכת "קינזי", היו במקרים בהם נאשם ביקש לזמן את הנאשם בתיק אחר כעד הגנה (רע"פ 6836/95, חכמי נ' שופטת בית משפט השלום בתל אביב - יפו), במקרה בו היה צפוי שהעד הנאשם בתיק האחר, אינו מתכוון להפליל את הנאשם, ומטרת העדתו נועדה לאפשר את הגשת אמרתו של העד כראיה (ע.פ 1774/02, שמעון קדוש נ' מ"י; בש"פ 4570/04,  מ"י נ' חיים בן ישי; בש"פ 1455/05, מ"י נ' פלוני; ת.פ (מחוזי ת"א-יפו) 40306/03, מ"י נ' ג'רבי; ב.ש (מחוזי ב"ש) 20695/05; ת.פ (מחוזי ב"ש) 8106/04, מ"י נ' סלמאן אבו סבילה), במקרים בהם אין מדובר בשותפים לאותם חלקים עובדתיים  חופפים של העבירות ואין חשש שיש לעד המיועד אינטרס להפליל את שותפו (רש"פ 7372/03, מ"י נ' מוזס), או במקרה אחר בו אין חשש שהעד ינסה למזער את חלקו (ב"ש (נצ) 2303/03, מ"י נ' מטרי ואח').

בע.פ 1774/02, קדוש נ' מ"י, נאמר על ידי השופטת בייניש, כי "אין להקל ראש בטעמים העומדים ביסודה של הלכת קינזי ויש להיזהר שלא לפרוץ את הגדר בטרם תיבחנה כל ההשלכות הכרוכות בכך".

על ההחלטה בתיק ב.ש 21364/05, הוגשה עתירה של המדינה לבית המשפט הגבוה לצדק, בה עותרת המדינה לשנות את הלכת קינזי, והענין ממתין לדיון והחלטה של בית המשפט העליון.

ניתן להעלות על הדעת מקרים נוספים בהם ניתן לסטות מהלכת "קינזי" כאשר לא מתקיים הרציונל של הלכה זו, אך מקרה זה אינו נראה לנו מקרה מתאים להרחבת החריגים להלכת קינזי בהחלטה של בית משפט זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ