אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2186/06

החלטה בתיק בש 2186/06

תאריך פרסום : 26/09/2006 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית המשפט המחוזי חיפה
2186-06,5101-06
29/05/2006
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
מחמוד בן סולימאן יחיא - ת"ז 036395705 יליד 1980
החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום בת"פ 5101/06 של בית המשפט המחוזי בחיפה המייחס לו עבירות בנשק, ירי באזור מגורים, חבלה בכוונה מחמירה, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, היזק בזדון ונהיגת רכב בזמן פסילה.  ביחד עם כתב האישום הוגשה בקשה זו שבפני ובה עותרת המאשימה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

האירוע שבכתב האישום עניינו בסכסוך מתמשך בין המתלונן למשיב. ביום האירוע ועל רקע אותו סכסוך קרא המשיב למתלונן לבוא למקום מסוים בכפר כדי לישב את המחלוקות ביניהם. במהלך הנסיעה אל היעד, כאשר המתלונן נוסע אחר המשיב, חשד המתלונן כי כוונת המשיב רעה וניסה לסובב את  רכבו ולברוח. המשיב יצא מרכבו וירה באקדח שהיה ברשותו לעבר רכב המתלונן הנמלט, פגע ברכב וגרם נזק. יצוין כי במהלך אותו אירוע נהג המשיב את רכבו בזמן שנפסל מלנהוג ברכב מנועי.

יצוין לעניין הוראות החיקוק בהן מואשם המשיב כי חלקן חופפות את אותן עובדות שבכתב האישום. כך למעשה מיוחסות העבירות של ירי באזור מגורים, חבלה בכוונה מחמירה וסיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה לאותו מעשה שבכתב האישום - הירי אל עבר המתלונן הנמלט ברכבו. 

אין למעשה מחלוקת אמיתית על קיומן של ראיות המבססות סיכוי סביר, לכאורה, להרשעת המשיב. לא אחזור על פירוט הראיות שפורטו ברחבה בטיעון הכתוב מטעם המאשימה שהוגש לבית המשפט. יצוין רק כי מעבר לעדות המתלונן קימות עדויות של שמונה עדי ראיה שונים, חלקם ראו את אירוע הירי עצמו וחלקם ראו קטעים לפני ואחרי הירי, כגון את המתלונן והמשיב נוסעים ברכביהם זה אחר זה, או את המשיב נוהג את רכבו, על אף שלטענתו לא היה כלל במקום ורכבו היה מושבת. יצוין כי מדובר בשמונה עדים שונים. על זאת יש להוסיף כי המשיב טען שרכבו מושבת ואולם כאשר הגיעו שוטרים לרכב הבחינו כי המנוע היה חם, כאילו נסע זמן קצר קודם לכן.

עיינתי בעדויות עדי התביעה. לא ניתן לטעון שאין בהן פוטנציאל להרשעת המשיב. כפי שעוד יפורט, עיקר טענת המשיב נוגעת לאמינות העדויות ועניין זה אינו נבחן ככלל במסגרת הדיון בבקשת מעצר. עם זאת בחנתי את הראיות גם בהיבט של מהימנות וסבור אני כי מהימנותן אינה נפגעת. אבהיר להלן.

טענת המשיב היא כי כל עדי התביעה הם עדים יזומים שנשלחו למשטרה ע"י המתלונן. אין חולק כי חלקם אכן הופנו למשטרה ע"י המתלונן. עם זאת גרסאותיהם אינן אחידות וישם הבדלים בפרטים שוליים בין הגרסאות. אוסיף עוד כי חלק מעדי התביעה זיהו את המשיב מבצע את הירי. חלק העידו שראו את הירי ואולם לא זיהו את היורה. חלקם שמעו את הירי ולא ראו. דווקא הבדלים אלו בגרסאות מחזקים את האמינות מאחר ואם אכן היה מדובר בעדויות "מוזמנות" ומתואמות יש להניח שהגרסה הייתה זהה לחלוטין. ההבדלים בפרטים הקטנים שבעדויות מחזקים את האמינות במובן זה שלכאורה אין מדובר בעדויות מתואמות ומוזמנות.  כך, כאמור, לכאורה ולא לי לקבוע מסמרות בעניין זה.

סוגיית תיאום העדויות עולה כעת, ותבורר בהמשך, בכל הנוגע לטענת האליבי. טענתו של המשיב היא כי ביום האירוע עבד בדרום הארץ ביחד עם בני משפחה בעבודות בניה. מדובר בקבוצה קבלנית המתגוררת בדירה שכורה בקיבוץ חולית ובונה בישובים באזור. בני המשפחה העובדים באותו מקום העידו כי המשיב היה עימם. יצוין כי לאחר האירוע נעלם המשיב ולא ניתן היה לאתרו, אף לא טלפונית, עד שהסגיר עצמו אחרי 4 ימים.

טענת המשיב כי המתלונן הביא עדי תביעה מטעמו, וסיפק עדויות מתואמות, צריכה להיבחן למשל בנוגע לעדויות האליבי. מעיון בעדויות שאין בניהן כל סתירה או הבדל מתעורר החשש שמא עדים אלו, שהובאו ע"י המשיב, הם עדים שעדויותיהם תואמו מראש. להבדיל מעדי התביעה דווקא כאן האחידות הבולטת בגרסאות מעוררת חשש לתיאום עדויות.  גם כאן לא לי לקבוע ממצאי מהימנות ועניין זה יבחן בבוא העת במקום המתאים. מצאתי לנכון להדגיש זאת במיוחד לאור טענות המשיב בדבר שיטה של תיאום עדויות, בנסיבות בהן לא ניתן לשלול כי השיטה שבבסיס טיעוניו שימשה דווקא אותו.

אוסיף עוד כי לאחר שנשמעו טיעונים ביקשה המאשימה להגיש לבית המשפט חומר חקירה חדש. בית המשפט איפשר גם לצדדים להשלים טיעוניהם בהקשר לחומר הנ"ל. מדובר בראיות שענינן איכון טלפונים שמהן בוצעו שיחות. האיכון ופלט השיחות מצביע כי לכאורה היה המשיב בקשר טלפוני במועד האירוע עם חלק מעדי האליבי. העובדה שלכאורה המשיב שנדרש להתקשר אליהם אינה מתישבת עם הטענה כי שהה במחיצתם. אציין כי המשיב הגיש את התייחסותו לחומר הראיות הנ"ל וציין כי אין בהוכחה שהמשיב החזיק את מכשיר הפלאפון או עשה בו שימוש. לטענתו, גם הביא רעיות בענין זה. בכל מקרה, לא בשלב זה על בית המשפט פלהכריע בכל המחלוקות וענין זה יבורר בבוא העת, במסגרת ההליך העיקרי, לרבות בקשה, אם תדרש כזו, לתיקון כתב אישום בדרך של הוספת ראיות ועדי תביעה. בכל מקרה, אוסיף עוד, כי האמור לעיל אינו מתישב, לכאורה, עם טענות בני המשפחה כי אינם יודעים כלל את מספר הטלפון הנייד של המשיב. כאמור, עולה כי לכאורה היה מצויד במכשיר טלפון נייד ושוחח עם עדי האליבי ובכל מקרה, מספר הטלפון שבבעלותו, גם אם לא היה בחזקתו, היה אמור להיות ידוע לבני המשפחה. מכאן, שטענה זו מקימה חשש של תיאום בין המשיב ובני משפחתו בכל הנוגע לעדויות מטעמו ושיבוש החקירה. 

החשש לתיאום עדויות בעדי ההגנה עולה לאור פעולות המצביעות, לכאורה, על ניסיון המשיב ומשפחתו לשבש את החקירה. כך למשל העובדה שאיש ממשפחתו לא יכול היה למסור את מספר הטלפון של המשיב. מכשיר טלפון נייד שנתפס נמצא ללא כרטיס sim. כרטיס זה הוא למעשה הראיה העיקרית והעובדה שנעלם מעוררת יותר מחשש שמדובר בהעלמת ראיה חיונית.

לא מצאתי בסיס לטענת ב"כ המשיב בדבר חקירת עדי האליבי ע"י המשטרה, לאחר שאלו מסרו את עדויותיהם. חובת המשטרה לחקור עדי אליבי שאם לא כן יטען בהמשך שלא בוצעו פעולות חקירה נדרשות לאימות או שלילת טענת האליבי.

בסיכומו של דבר, בבוא העת, יהיה על השופט שידון בתיק העיקרי להכריע האם עדויות התביעה אמינות הן או שמא עדי האליבי. לעת הזו לא ניתן לקבוע כי עדויות עדי התביעה הן כאלו שעל פניהן לא ניתן לתת בהן כל אמון ובמצב זה מבססות הן סיכוי סביר להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו. ההלכה היא, כי בשלב זה אין בית המשפט קובע " ממצאים מרשיעים או מזכים" ואין הוא עוסק בסיכום הראיות ובהכרעה באשמה. על בית המשפט להעריך את סיכויי ההרשעה וזאת בשים לב לערכן הראייתי הגולמי של הראיות שבפניו. מדובר בהערכת הסיכויים הגלומים בראיות, כאשר על בסיס כל אלה על בית המשפט להעריך את סבירות הסיכוי להרשעה. ראה:

בש"פ 8087/95, זאדה נ. מדינת ישראל, פ"ד נ(2), 133, 148-149 ;

בש"פ 1915/95, חליל אבו עיסא נ. מדינת ישראל, תק-על 95(2), 221 ;

בש"פ 7159/04, אבו ג'ילדן נ. מדינת ישראל ,תק-על 2004(3), 1767 ;

בש"פ 1119/04 , סאלם זנון נ. מדינת ישראל, תק-על 2004(1), 1537.

לעת הזו קימות ראיות שיש בהן כדי לבסס סיכוי סביר להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו.

המעשים שבכתב האישום הנתמכים בראיות מקימים עילת מסוכנות. ירי אל עבר אדם בתחומי ישוב מצביע על מסוכנות, מעבר לחזקת המסוכנות הקבועה בחוק. מסוכנות נבחנת לא רק לפי התוצאה הסופית של המעשה אלא בהתאם לפוטנציאל הסיכון הגלום בו. במקרה זה ירי בנסיבות שבוצע היה יכול אף לגרום לחבלות גוף חמורות עד קטלניות למתלונן וכן לעוברי אורח תמימים. בהתאם, המבצע עבירות מסוג זה מעיד על עצמו כי הוא מסוכן. מכאן שקיימת עילת מסוכנות מובהקת לתמיכת בקשת המעצר. 

מעבר לעילת המסוכנות - מצביע מכלול הנסיבות, לכאורה, על מאמץ מצד המשיב ומשפחתו לשבש חקירה ולהעלים ראיות. מכאן קיימת גם עילת מעצר של שיבוש הליכי משפט.  

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ