אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2183/08

החלטה בתיק בש 2183/08

תאריך פרסום : 07/06/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ"ח
בית המשפט המחוזי חיפה
2183-08,5016-08
05/06/2008
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. ריאד בן עאללטי אלמצרי
2. יוסף בן עלי מצארווה
3. עבדאלרחים בן עלי מצארווה
4. חאלד בן יוסף נאשף

החלטה

בענין משיב מס' 4 בלבד

מונחת בפני בקשה למעצרו של המשיב חאלד בן יוסף נאשף (להלן: " נאשם 4/ המשיב") עד תום ההליכים נגדו, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו יחד עם אחרים עבירות של קשירת קשר לפשע (רצח), עבירה לפי סע' 499; ניסיון לרצח, עבירה לפי 305 + 29; חבלה חמורה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סע' 329(א)(1) + 329(א)(2) + 29; ונשיאת נשק שלא כדין, עבירה לפי סע' 144 (ב) רישא + 29, הכל לפי חוק העונשין, התשל"ז- 1977.

האישומים וטענות הצדדים:

בכתב האישום נטען כי, במהלך שנת 2008 קשר הנאשם יחד עם אחרים (להלן: " הנאשמים") (אשר הוחלט על מעצרם עד לתום ההליכים נגדם בהסכמה- הערה שלי ר.ש.) קשר עם אנשים נוספים (להלן: " האחרים") לגרום למותו של עמאר מוסטפא (להלן: " הקשר", ו-" המתלונן"). עבור הפעולות שיעשו לקידום הקשר ולהמתתו של המתלונן הנאשמים היו אמורים לקבל מהאחרים סכומי כסף.

נטען כי הנאשם 4 שימש איש קשר בין האחרים לבין הנאשמים 1-3.

בהמשך כתב האישום נטען כי, ביום 22.1.08 הצטיידו נאשמים 1-3 באקדח טעון אשר החזיקו ונשאו ללא רישיון, והגיעו ברכב בו נהג נאשם 3 עד סמוך לעסק שבבעלותו של המתלונן באזור מגוריו (להלן: " העסק"). נאשם 3 נשאר ברכב, נאשמים 1-2 לקחו עימם את האקדח הטעון וניגשו לעסק שם שהתה עובדת, ושאלו אותה היכן נמצא המתלונן, והיא ענתה כי יגיע תוך זמן קצר. נאשמים 1-2 עזבו את המקום, ותוך זמן קצר הם הגיעו שנית לעסק כאשר המתלונן שהה במקום. נאשם 1 פנה אל המתלונן וביקש לקנות פיצוחים מהעסק, המתלונן נעמד על מנת למלא בקשתו ואז נאשם 2 אשר החזיק באקדח הטעון התקרב אל המתלונן וירה בו מטווח קצר ששה קליעים או יותר, וזאת בכוונה להמיתו.

לאחר מכן נטען שנאשמים 1-2 חזרו לרכב בו המתין להם נאשם 3 והם חזרו מיידית לביתו של נאשם 4 בטייבה, שם דווחו לו על מהלך האירוע.

בתמורה למעשיהם לעיל של הנאשמים, הם קיבלו סכומי כסף במזומן.

עוד נטען בכתב האישום כי, ימים ספורים לאחר האירוע התקשר נאשם 1 אל נאשם 4 וקבל בפניו על כך שקופח מבחינת השכר שקיבל בגין מעשיו האמורים, נאשם 4 הורה לו שלא לדבר על כך בטלפון.

כתוצאה מהירי נגרמו למתלונן פצע כניסת קליע בבטן המרכזית, פצעי כניסה ויציאה של קליע בשורש כף יד שמאל, שתי ירכיים, סופרא- פובי וסקרוטום. בגין חבלות חמורות אלו הוא אושפז בבית החולים מתאריך 22.1.08 ועד לתאריך 28.1.08.

בגין המעשים לעיל ייחסה המאשימה למשיב את העבירות המפורטות ברישא החלטתי זו.

טוענת ב"כ המאשימה כי קיימות ראיות טובות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, ושל הנאשמים האחרים. היא מפנה ,בין היתר, לגרסת המתלונן קרבן ניסיון ההתנקשות; למסמכים רפואיים לגבי המתלונן; לגרסתה של העובדת בעסק של המתלונן; להודאתו של נאשם 1 והודעותיו; להתוודותו של נאשם 2 בפני מדובב, וכן לדבריו בפני חוקר בזמן המתנה להגעת רכב משטרתי להובלתם; להכחשתו של המשיב לעניין החזקת מס' מסוים של פלאפון, כאשר עולה מהראיות כי המספר היה באחזקתו במועד האירוע, ולחקר תקשורת המעיד על התקשרות בין המשיב לנאשם מס' 3 במועדים הסמוכים לניסיון הרצח; ולסתירות בין גרסתו של המשיב לגרסאותיהם של נאשמים מס' 1-2 לגבי היכרות ביניהם.

ב"כ המאשימה טוענת כי למשיב עבר פלילי, ושבנסיבות אלה בהן בוצע ניסיון התנקשות בקרבן בעבור בצע כסף, תוך שימוש בנשק חם וגרימת חבלות חמורות לקורבן, קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחונו של המתלונן, את בטחונם של עדי התביעה, ואת שלום הציבור. עוד נטען, כי שחרורו של המשיב יביא לשיבוש הליכי משפט, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת. לאור כל זאת, נטען כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של המשיב פחותה.

ב"כ המשיב טוען להיעדר ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב. נטען שהמאשימה לא עמדה בנטל ההוכחה בנוגע לכל העבירות המיוחסות למשיב. ב"כ המשיב גרס שמעיון בכתב האישום ניתן להבין שאין מחלוקת שהמשיב לא נכח בזירת האירוע עם יתר הנאשמים, ואין כל ראיה הקושרת את המשיב לעבירות לעיל, לרבות בהודעותיהם של שאר המשיבים הן בחקירה, והן בפני מדובבים. ולעניין קשירת הקשר לרצח נטען כי גם אם ישנן ראיות לכאורה, עוצמתן חלשה היא ולא שונה מעוצמת הראיות לכאורה שנמצאות בתיק לגבי אחרים החשודים כי הזמינו את המתת המתלונן, ואשר שוחררו. בנוסף, טוען ב"כ המשיב כי כל שקושר לכאורה את המשיב לאירוע זה אמרות חוץ של נאשמים 1+ 2, כאשר הם נחקרים לגבי הודעות שלהם, ולפעמים שומרים על זכות השתיקה, או מכחישים את האמרות חוץ.

לאור כל האמור לעיל מבקש ב"כ המשיב את שחרורו של המשיב, ולחילופין, להסתפק בחלופת מעצר במידה וייקבע כי ישנן ראיות לכאורה, ועילת מעצר.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בחומר הראיות אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה והמבססות סיכוי סביר להרשעתו של המשיב בעבירות נשוא כתב האישום.

המתלונן נפגע ונגרמו לו חבלות חמורות לאחר שנורה מספר יריות מטווח קצר (ר' הודעות מתלונן), והוא אושפז בבית חולים למשך שישה ימים.

בחומר החקירה מצויים, בין היתר, דבריו של נאשם 1, שקושרים את המשיב לאירוע, ומצביעים על חלקו של המשיב בתכנון הירי במילותיו " התקשרתי לחאלד (המשיב) מה עם הכסף ומתי מביאים את הכסף, אמר לי מחר יביא" (תקציר האזנה בין נאשם 1 למדובב, עמ' 29). וכשחזרו ממקום האירוע לטייבה " חאלד (המשיב) אמר לעבד אני יוצא במכנס קצר יעני אני עצבני על ריאד שלא ירד נכון?" (עמ' 29 הנ"ל, ועמודים 30 ו-31).

המדובב, בהודעתו מתאריך 1.4.08, טוען כי נאשם 1 סיפר לו שלאחר אירוע הירי שביצע יחד עם הנאשמים 2-3, חזרו כולם ברכב לטייבה, ושהגיעו לטייבה הלכו לביתו של המשיב ומסרו לו כי הכל בסדר (כך טוען נאשם 1 שהבין מהשיחה בין המשיב לנאשם 3). כמו כן, טען נאשם 1 שנאשם 3 אמר למשיב כי " ריאד (הכוונה לנאשם 1) איתנו ". ויום למחרת הגיע נאשם 2 יחד עם נאשם 3 לנאשם 1 ונתנו לו 6,000 ש"ח, ונאשם 3 אמר לנאשם 1 " הנה אני שש אלף ש"ח, ואתה שש אלף ש"ח, ויוסף (הכוונה לנאשם 2) שש אלף ש"ח, וחאלד (המשיב) 2,000 ש"ח". עוד מציין המדובב כי נאשם 1 חשד בו שהוא ממשפחת המשיב ופחד נורא. בהמשך, טוען המדובב כי נאשם 1 אמר לו " המעורבות של חאלד (המשיב) היא נושא התכנון", ושבדרך לדלית אל כרמל עבד (הכוונה לנאשם 3) סיפר לריאד (נאשם 1) וליוסף (נאשם 2) כי המשיב לוחץ על עבד על מנת לבצע את הפעולה היום, כמו כן עבד סיפר כי הוא ואשתו ישבו אצל חברים והמשיב התקשר לעבד ואמר לו זה הזמן לצאת לדרך ולבצע את התכנון. וריאד אמר למשיב כי מי שירה זה יוסף (נאשם 2). לאחר השיחה עם המשיב, הוא שאל אותם לאן אתם הולכים ואז אמרו שהולכים הביתה. המדובב גם אומר במילותיו " יום או יומיים לאחר האירוע ריאד התקשר לחאלד (המשיב) ושאל אותו מה עם הכסף? אני (הכוונה למדובב) שאלתי את ריאד למה אתה מתכוון הכסף? ואז ריאד אמר לי הכסף שמגיע לי מהמקרה של דליה וחאלד (המשיב) אמר לריאד כי הוא יקבל את הכסף ושלא ידבר בטלפון". המדובב גם מוסר כי נאשם 1 סיפר לו אודות היכרות בינו לבין המשיב מלפני האירוע, ושהמשיב היה שולח אותו ואת נאשם 2 לביצוע מעשי גניבת רכבים ומעשי שוד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ