אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 21779/07

החלטה בתיק בש 21779/07

תאריך פרסום : 06/05/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
21779-07,8259-07
08/11/2007
בפני השופט:
צ. צפת

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד לוי
הנתבע:
אטיאס יעקב
עו"ד גולן
החלטה

בקשה על פי סע' 46 ל פקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), לפסול את המשיב מלהחזיק רישיון נהיגה עד לגמר ההליכים ואף מעבר לתקופה של 6 חודשים.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת הריגה על פי סע' 298 ל חוק העונשין התשל"ז - 1977, וכן עבירות נהיגה בשכרות, גרימת חבלה לאדם ולרכוש ואי ציות לתמרור (קו הפרדה רצוף) על פי סע' 62(3), 62(2), 38(2)(3) ו-22(א) ל תקנות התעבורה, התשכ"א -1961.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה זו.

על פי העובדות המפורטות בכתב האישום, ביום 15.12.06 בשעה 02:00 או בסמוך לכך, נהג המשיב כשהוא שיכור ברכב פרטי מסוג קרייזלר בכביש 204, מכיוון דימונה לכיוון ירוחם, כשלצדו ישב חברו יגאל בוסקילה ז"ל (להלן: "המנוח"). בהגיע המשיב לק"מ ה-156 בכביש, סטה המשיב מנתיב נסיעתו, חצה קו הפרדה רצוף שהפריד בין נתיב נסיעתו לבין נתיב הנסיעה בכיוון הנגדי והתנגש עם חזית רכב הקרייזלר בחזית רכב מסוג רנו שהגיע מהכיוון הנגדי. עקב תאונה זו נפגע המנוח אנושות ומותו נקבע בסמוך לאחר מכן. המשיב נחבל קשות עקב התאונה, נהג הרכב המעורב נחבל גם הוא קשות וטופל במשך 4 ימים ביחידה לטיפול נמרץ, בהמשך נזקק לחודשי אשפוז ושיקום ממושכים.

על פי האמור בכתב האישום, המשיב נהג בפזיזות, כאשר נהג תחת השפעת אלכוהול ובמצב של שכרות, מצב שמנע ממנו את השליטה ברכבו, כשהוא יודע שכתוצאה מכך הוא צפוי לגרום לתאונה בה יקופחו חיי אדם, המשיב גרם למות המנוח ולפציעת הנהג המעורב.

טענות הצדדים

ב"כ המשיב מסכים לקיומן של ראיות לכאורה ולצורך בקשה זו אינו חולק כי המשיב היה שיכור בעת התאונה. עם זאת, טוען ב"כ המשיב, כי לגרסתו של המשיב, הרכב המעורב סטה לנתיב שלו, ועל מנת למנוע התנגשות הוא סטה לנתיב הנגדי. לטענתו, מימינו של המשיב היה מדרון ולכן בלית ברירה וכדי למנוע התנגשות סטה לנתיב הנגדי. לפיכך לטענתו, בשלב זה, מדובר בגרסה מול גרסה.

עוד טוען ב"כ המשיב כי אין מקום לשלול עתה את רישיון הנהיגה של המשיב עד תום ההליכים נגדו לאור השיהוי הרב שחלף מאז קרות התאונה ביום 15.12.2006, בעיקר כשהמשיב נוהג מאז סיום הפסילה המנהלית (ביום 12.5.06) ועד עתה. לטענתו, לא היתה כל הצדקה לשיהוי בהגשת כתב האישום. כן צויין כי עברו התעבורתי כולל ברובו הרשעות בעבירות קלות.

לבסוף, ביקש ב"כ המשיב להתחשב בנסיבותיו האישיות של המשיב, שעדיין מקבל טיפולים בבי"ח סורוקה בגין פציעתו בתאונה, והוא זקוק לרישיון נהיגה כדי להגיע מביתו בירוחם לביה"ח. כן צויין כי המשיב גרוש,ילדיו בהחזקתו והוא זקוק לרכב על מנת להסיעם.

לטענת ב"כ המבקשת, סע' 46ב לפקודת התעבורה (תיקון שנכנס לתוקפו ביום 1.8.07), קובע חזקת מסוכנות ומטיל על המשיב את נטל הפרכת החזקה.

לעניין השיהוי טען ב"כ המבקשת, כי מדובר בשיהוי של 3.5 חודשים בלבד מאז הסתיימה הפסילה המנהלית ועד להגשת כתב האישום. השיהוי נגרם תחילה בשל הקושי בהשלמת החקירה בהיות כל  המעורבים פצועים, חודשיים נוספים חלפו עד שהתברר כי הסנגור אינו מבקש שימוע ואזי הוגש כתב האישום ביום 3.9.07.

לטענת ב"כ המבקשת, אין בשיהוי משקל כנגד המסוכנות הרבה הצפויה מהמשיב, לאור נסיבות התאונה, ולאור עברו התעבורתי, אשר כולל 11 הרשעות בעבירות של מהירות, עקיפה, הסעת נוסעים ללא חגורה, נסיעה ללא רישיון, אי ציות לתמרור עצור ומהירות בדרך שאינה עירונית.

כן נטען כי עובדתית לא קיים מדרון בצד ימין של נתיב נסיעת המשיב ועל כן לא היתה כל מניעה לסטות ימינה אם היה צורך בכך.

דיון

עיינתי בחומר החקירה ולא מצאתי כי קיימת חולשה בעוצמתן. טענת המשיב כי נאלץ לסטות למסלול הנגדי באשר הרכב המעורב סטה למסלולו, הינה טענת הגנה שיש להוכיחה. עובדה היא כי המשיב נמצא במסלול הנגדי מתנגש ברכב המעורב וכך גרם למות המנוח ופציעתו שלו ושל הנהג השני. יתר על כן טענה זו אינה הגיונית, הדעת נותנת שאילו נאלץ המשיב לסטות ממסלולו הרי שהסטייה הייתה ימינה לשולי הדרך ולא שמאלה למסלול הנגדי. צילומי מקום התאונה מלמדים כי לא קיים מדרון בצד ימין ולא הייתה כל מניעה לסטות ימינה.

סע' 46ב לפקודת התעבורה (תיקון שנכנס לתוקפו ביום 1.8.07) חל על הליכים פליליים שכתב האישום בהם הוגש לאחר יום תחילתו, כפי שקרה בנדון דידן :

 (א) הוגש כתב אישום נגד בעל רישיון נהיגה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, יורה בית המשפט על פסילתו מהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פסק דין בענינו.

(ב)בטרם יורה בית המשפט על פסילה כאמור בסעיף קטן (א), ייתן בית המשפט לנאשם הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, ורשאי הוא שלא להורות על פסילה כאמור, אם שוכנע, מנימוקים שיפרש, כי אין בנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור.

בבש"פ 8645/07 אליהו חדש נ' מדינת ישראל, מיום 29.10.07 (פורסם באתר www.nevo.co.il) נקבע:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ