אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 21569/06

החלטה בתיק בש 21569/06

תאריך פרסום : 20/09/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
21569-06
20/09/2006
בפני השופט:
נ.זלוצ'ובר

- נגד -
התובע:
גנון רועי
עו"ד הוד ירון
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד ביטון
החלטה
  1. נגד המבקש וכמאלי חגאי הוגש בת.פ. 8164/06 כתב אישום חמור המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ושוד בנסיבות מחמירות. יחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרם עד תום ההליכים.

2.   על פי העובדות בכתב האישום, ביום 6.6.06 סמוך לשעה 10:00, המשיבים נכנסו לסניף בנק הפועלים במרכז אורן בבאר-שבע והבחינו במתלוננת שהינה כבת 76, שמשכה כסף מזומן רב בבנק. המשיבים קשרו קשר לשדוד אותה. כשיצאה מהבנק הם עקבו אחריה ברחוב. המשיב 2 היכה את המתלוננת ודחף אותה לרצפה תוך שהוא מושך את שקית הכסף מידה. הקשישה נאבקה במשיב 2 ששב ודחף אותה עד שנפלה לרצפה כשפניה חבטו במדרגות. השקית נלקחה ממנה והמשיבים נמלטו. המשיבים שדדו כך 4,600 ש"ח במזומן וכמו כן נגנבו מסמכים, מפתחות הבית ועוד. השלל חולק בין המשיבים ומרבית הכסף בוזבז.

שעה שהמשיבים "חגגו" בחלוקת השלל ובבזבוז הכסף, המתלוננת הקשישה אושפזה בבית החולים ללילה בשל חבלות ושטפי דם בפניה מסביב לעיניים ובשל כך שסבלה כאבים באגן הירכיים ובברכיים.

  1. ביום 12.7.06 הוריתי על מעצרם של המבקש ושותפו לעבירות החמורות עד תום ההליכים. הכל מהנימוקים שפורטו בהחלטתי שם בב"ש 21000/06.
  1. ביום 3.8.06 התקבל בבש"פ 6236/06 ערר שהגיש על החלטתי חגאי כמאלי, וכב' בית המשפט העליון (כב' השופט ד.חשין) הורה לשחררו בערובה בתנאים מגבילים, כפי שפורט בסעיף 6 להחלטתו.
  1. ביום 20.8.06, דן כב' בית המשפט העליון (כב' השופט רובינשטיין) בבש"פ 6473/06 בעררו של המבקש על החלטתי בדבר מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים, וקבע:

"השאלה שלפני היא האם להזמין תסקיר משלים. כפי שציינתי באולם בית המשפט, חלק מנטייתי לכיוון החיובי נבע מהחלטתו של חברי השופט דוד חשין בעניין חגאי, ובגדרי שויון בתיק אין חולק כי חלקו של חגאי בעבירות, בראש וראשונה בהכאת המתלוננת ובדחיפתה, גדול משל העורר. מאידך גיסא עברו נקי, ואילו של העורר בעייתי. נכון שרישומו האחרון הוא מפברואר 2004, אך לעבר הפלילי יש משקל.עם זאת החלטתו המפורטת והמנומקת של בית המשפט קמא התמקדה בחומרת העבירה ובמתלוננת, דברים כדרבנות שאני מסכים להם. בית משפט זה נדרש לא אחת לאחרונה לפגיעות בקשישים (ראו ע"פ 2163/05 דג'מיל אלייב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). ואולם, בהליך הנוכחי השאלה היא הניתן, על פי מצוות המחוקק, לנטרל את המסוכנות, חרף חומרת העבירה; (ראו בש"פ 1464/06 מדינת ישראל נ' בילאל נאשף (טרם פורסם); בש"פ 6427/06 חמדאן נימר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) והאסמכתאות דשם; בפרמטרים אלה, ונוכח עמדת המדינה, מתבקש שירות המבחן למבוגרים לבדוק בתסקיר משלים את החלופה שהוצעה בבית הדוד ובסיוע האם, והמשפחה מוזמנת לעשות מאמץ למצוא גם חלופות נוספות, ואף אלה ייבדקו. התסקיר המשלים יונח לפני בית המשפט המחוזי בתוך 21 יום - תודה מראש לשירות המבחן - ואיני מביע כרגע דעה באשר לתוצאה בעקבותיו".

  1. על פי הוראת כב' בית המשפט העליון התקבל תסקיר בעניינו של המבקש הקובע: "...מדובר בבחור צעיר שהסיכון העולה מהתנהגותו גבוה. הערכתינו זו נשענת על מאפייניו האישיותיים וכן מהות ותוכן העבירה שבביצועה חשוד".

שירות המבחן לקח בחשבון את עובדת משך מעצרו שלהערכתו מהווה עבור המבקש גורם מרתיע משמעותי שיש בו כדי לצמצם את הסיכון וכן את ההתרשמות החיובית מהחלופה המוצעת שעיקרה מבוסס על הדוד, מר רחמים גידה, פנסיונר של המשטרה.

  1. קשה עלי החלטה זו.

מבחינת העקרונות והערכים שפורטו בהחלטת המעצר ביום 10.7.06, דעתי לא השתנתה. יתרה מכך, לאור ריבוי המקרים של תקיפת קשישים לאחרונה והצורך להגן על קשישים ללא פשרות, נראה שאין מנוס, אלא להורות בדרך כלל על מעצרם עד תום ההליכים של תוקפי קשישים.

מנגד, הגם שהאמור בהחלטת כב' בית המשפט העליון בעניינו של המבקש בבש"פ 6473/06, אינו זהה לאמור בהחלטת כב' בית המשפט העליון בעניינו של חגאי כמאלי בבש"פ 6236/06, נראה שאין מנוס, אלא להורות מטעמים של שוויון בפני החוק על שחרורו של המבקש בתנאים מגבילים.

ניתן אמנם למצוא שוני בין המבקש לשותפו, שכן לחגאי כמאלי אין הרשעות בעוד שלמבקש שבפני יש רישום פלילי ללא הרשעה בגין 10 תיקי פ.א והוא גם ביצע את העבירה שעה שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בגין הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור ותקיפת שוטר שמתנהל בבית משפט השלום בבאר-שבע, אך מנגד התקיפה עצמה של הקשישה באופן פיזי בוצעה דווקא ע"י חגאי כמאלי, שעה שבעת השוד עצמו המבקש, לכאורה, היה פסיבי. עוד יש להוסיף, כי החלופה המוצעת בביתו של שוטר לשעבר היא ללא ספק חלופה טובה. 

  1. בנושא החובה להימנע, בדרך כלל, מהפליה בסוגייה בה עסקינן נקבע בבש"פ 345/89 אהרון מסיקה נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(2), 423 ,עמ' 426-427:

"כלל גדול בידינו הוא עקרון השויון ואיסור הפליה בסוגית המעצר עד תום ההליכים. כתוצאה מעקרון זה, כאשר מבין נאשמים אחדים באותו סוג עבירה, ובאותה פרשת דברים עצמה - כשאין להצביע על איזה שהוא שוני של ממש בין מעשי שניהם - אחד מהם מתהלך ומטייל בשוק שעה שחברו עצור וחירותו נשללה הימנו, יש בכך משום אפליה ופגיעה בעקרון השויון בפני החוק, ומצווים אנו להביא אפליה זו על תיקונה. אמרנו על כך במקום אחר (ב"ש 16,6,1/87 דננאשוילי ואח' נ. מדינת ישראל, פד"י מ"א[281 [2, בעמ' 292-291):

"על עקרון השוויון בפני החוק, במשמעותו הכללית, נאמר בפי הנשיא אגרנט (ד"נ 10/69, בורונובסקי נ. הרבנים הראשיים לישראל, פד"י, כ"ה[7 ,[1, בעמ' 35):

'עקרון השוויון, אשר אינו אלא הצד השני של מטבע ההפליה, ואשר המשפט של כל מדינה דמוקרטית שואף, מטעמים של צדק והגינות, להמחישו, משמעותו, כי יש להתייחס לצורך המטרה הנדונה, יחס שווה אל בני אדם, אשר לא קיימים ביניהם הבדלים של ממש שהם רלוונטיים לאותה מטרה. אם אין מתייחסים אליהם יחס שווה, כי אז לפנינו הפליה. לעומת זאת, אם ההבדל או ההבדלים בין אנשים שונים הינם רלוונטיים למטרה הנדונה אז תהיה זו הבחנה מותרת אם מתייחסים אליהם, לצורך אותה מטרה, יחס שונה, ובלבד שההבדלים ההם מצדיקים זאת'.

עקרון השוויון בפני החוק הוא גם ביסוד עקרון אחידות הענישה, המקובל בפסיקתו של בית-משפט זה...

ואם כך הוא לענין ענישה לאחר שהנאשם הורשע ונמצא אשם, קל וחומר שעקרון זה יעמוד לנגד עינינו במקרה של מעצר בטרם משפט, כאשר מדובר במי שהוא בחזקת זכאי וחף מפשע, שיש לנהוג בשלילת חירותו זהירות מירבית; ואם כך הוא לענין מדידת מידת העונש, אם קל הוא ואם חמור הוא - באופן משמעותי - מהעונש שהושת על נאשם אחר בנסיבות דומות, קל וחומר שיש ליזהר מאפליה פסולה, כאשר מדובר לא בקולה או בחומרה אלא בשלילת חירות הנאשם לעומת זכותו היסודית להתהלך חופשי כאחד האדם"

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ