אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 21525/04

החלטה בתיק בש 21525/04

תאריך פרסום : 04/09/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
21525-04
22/05/2005
בפני השופט:
1. ר. אבידע - אב"ד
2. ב. אזולאי - ס. נשיא
3. י. אלון


- נגד -
התובע:
שלומוב רובשן
עו"ד שקלאר יעקב
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד פמ"ד
החלטה
  1. המבקש עותר לפסיקת פיצויים בגין זיכויו, לאחר שכתב האישום נגדו בוטל. ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב, והסכימו כי הכרעתנו תינתן בהסתמך על הסיכומים בכתב.בכ"כ המבקש הודיע, למזכירת בית המשפט, כי את כל טענותיו העלה בבקשה וכי אין לו מה להוסיף בעקבות טעוני המשיבה.
  2.  את בקשתו לפיצויים נימק המבקש, בין היתר, בכך  שלטענתו החקירה המשטרתית היתה רשלנית, שכן לגרסתו לו היטיבה המשטרה לחקור, לא היה המבקש מואשם מלכתחילה. לדעת המבקש החקירה היתה רשלנית מאחר שעדויות עדי ראיה לא הוקלטו, חוקרי המשטרה לקו בתסמונת "הראש הקטן", ולמרות שלא נמצאו ראיות כנגד המבקש  להוכחת עבירת הרצח, ייחסה לו המשיבה עבירה זו. המבקש הסתמך בטיעוניו על פסיקת בית המשפט בע"פ 700/00 מאיר טוויל נ' מדינת ישראל פ"ד נו(4) 450.
  3. המשיבה טענה כי יש לדחות את הבקשה.
  4. המבקש שהה במעצר מיום 24.4.03, ועד ליום 4.4.04. לטענת המשיב, טענה שלא נסתרה, ואף הוגשו גזרי דין התומכים באותה טענה, בכל התקופה שבה שהה המבקש במעצר בגין האשמה שיוחסה לו בתיק זה, הוא ריצה עונשי מאסר בשל גזרי דין שהושתו עליו בתיקים אחרים. לכן, אין לפסוק למבקש פיצוי בגין תקופת מעצרו.
  5. אשר לפיצוי עבור הוצאות הגנתו, סבורים אנו כי בנסיבות בענייננו אין מקום לפסוק למבקש פיצוי זה.
  6. כתב האישום הוגש נגד המבקש ואחיו (להלן: "הנאשמים") ביום 4.5.03. לאחר שהתקיימו שני דיונים, בהם ביקשו הנאשמים דחיות לצורך הסדרת ייצוג, ביום 1.6.03, התייצבו כשהם מיוצגים על ידי סניגור. הסניגור הודיע כי למרשיו יש טענת אליבי. במועד מאוחר יותר, פורטה טענת האליבי בכתב ולפיה בעת ביצוע העבירה, שהו הנאשמים בביתם.
  7. ביום 24.6.03, לאחר שהתקיים דיון לפי סעיף 144 לחסד"פ נקבע התיק להוכחות ביום 17.9.03. לבקשת הסניגור, זומנו לאותו יום שני העדים המרכזיים, שהם בניו של המנוח. ביום 10.9.03, הודיעו הנאשמים כי הם מבקשים שלא לקיים את הדיון שנקבע ליום 17.9.03, וכי שחררו את בא כוחם מיצוגם. לאחר מספר דחיות של דיונים, לבקשת הנאשמים, הודיעו הנאשמים ביום 17.12.03, כי בא כוחם הוא עורך דין שקלאר. לבקשת בא כוחם של הנאשמים, נקבע דיון לפי סעיף 144 ליום 4.2.04, וכן מועדי הוכחות ליום 1.3.04 ו - 14.3.04. ביום 1.3.04, החלה שמיעת הראיות במשפט. ע.ת 1, יצחק אברמוב, בנו הצעיר של המנוח, טען, בניגוד לרשום באמרתו, שכל שנרשם מפיו באמרתו שמע מאחיו. עדותו של עד זה, לבקשת הסניגוריה הופסקה על מנת שניתן יהיה להקליטה והמשך הדיון התקיים ביום 14.3.04,שאז הסתיימה שמיעת עדותו.  התקיימו מספר ישיבות בתיק ולאחר שהתברר כי העד שלום אברמוב, בנו הבכור של המנוח, יצא מישראל ביום 27.1.04, וטרם שב אליה, ביום 4.4.04, בהסכמת המשיבה שוחררו הנאשמים בערובה. בהמשך עוכבו ההליכים בתיק על ידי היועץ המשפטי לממשלה, מתוקף סמכותו לפי סעיף 231 לחסד"פ, לאחר שהעד שלום אברמוב חזר למדינה, נקבע המשך דיון ליום 14.9.04. ביום 9.9.04, הודיע בא כוח הנאשמים כי אחיו של המבקש נסע לחו"ל ואילו המבקש אינו בקשר עמו וכי למעשה פקעה שליחותו. המשך הדיון התקיים בנוכחות אחיו של המבקש, אשר הודיע כי הסניגור מייצג אותו ואת אחיו. אחיו של המבקש טען כי המבקש נמצא באילת ויש צורך לאתרו. הדיון נדחה ליום 21.9.04, על מנת לאתר את המבקש. ביום 21.9.04, הופיע בא כוח המשיבה והודיע שטרם עלה בידי המשיבה לאתר את המבקש. המשך דיון נקבע ליום 28.9.04. ביום 28.9.04, הופיע אחיו של המבקש עם עורך דין מטעם הסניגור, שהודיע שבמועד שנקבע לשמיעת עדותו של העד - 10.10.04, נבצר מבא כוח הנאשמים להופיע ולכן נדחתה שמיעת עדותו של העד, שלום אברמוב, ליום 19.10.04. ביום 14.10.04, הודיעה המשיבה כי במידה והמבקש לא יאותר עד לישיבה שנקבעה ליום 19.10.04, תבקש המשיבה לשמוע את עדותו של העד שלום אברמוב, גם נגדו כעדות מוקדמת. ביום 19.10.04, הודיעו הצדדים, בהעדרו של המבקש כי הגיעו להסדר טיעון, לפיו המבקש יזוכה ואחיו יואשם יודה ויורשע בעבירת הריגה כמפורט בכתב האישום המתוקן שהוגש באותה ישיבה. לפי המפורט באותו כתב אישום,  ביום האירוע הגיע המבקש יחד עם אחיו ואדם נוסף לדירת המנוח. המבקש דפק בדלת וקרא למנוח לפתוח לו את הדלת. המנוח הצטייד בסכין מטבח והלך לכיוון דלת הכניסה, כאשר פתח המנוח את הדלת, וראה את המבקש את אחיו ואת האחר שאיתם, הניף את הסכין לכיוון אחיו של המבקש. זה תפס את הסכין ודקר את המנוח דקירה אחת בחזהו שכתוצאה ממנה נפטר המנוח.
  8. חקירת האירוע החלה בסמוך לאחר פטירת המנוח. המבקש ואחיו נעצרו בביתם באותו יום בשעה 07:00 וסרבו למסור כל גרסה. ביום 29.4.03, מסר המבקש גרסה, לפיה היה בביתו בעת האירוע נשוא כתב האישום.
  9. בא כוח המאשימה הסביר כי המאשימה הסכימה לזיכויו של המבקש ולהסדר הטיעון עם אחיו לאחר שראיינה את בנו הבכור של המנוח,  כאשר שב ארצה, לקראת מסירת עדותו, והלה סיפר, בניגוד לגרסתו וגרסת אחיו המקוריות, כי בליל האירוע שמע דפיקות בדלת, ראה את אביו הולך למטבח ומוציא סכין, וכאשר ראה את אביו דקור על הרצפה וסכין בידיו של אחיו של המבקש, היתה זו הסכין שראה את אביו לוקח מהמטבח. עוד הוסיף בא כוח המשיבה ואמר כי עד לאותו שלב שבו טען בנו של המנוח את האמור בראיון, התבססה גרסת המשיבה על עדים ישירים למעשה שהיו בניו של המנוח ועדים שאמורים היו להפריך את גרסת האליבי שהועלתה על ידי הנאשמים ושהתברר כי היא כוזבת.
  10. נקבע בפסיקה כי התנהגותו של נאשם במהלך החקירה, ובמהלך משפטו, נכללת בגדר מכלול השיקולים שיובאו לעניין החזר הוצאות ותשלום פיצויים (ע"פ 700/00 מאיר טוויל נ' מדינת ישראל). המבקש לא הציג בחקירתו במשטרה ולא במהלך המשפט את הגרסה אשר בעטיה בסופו של יום זוכה. זאת ועוד, כמפורט לעיל הנאשמים תרמו להתמשכות ההליכים ולניהולם שלא באפיקים הנכונים.
  11. טענות המבקש בדבר מחדלים בחקירה,  אינן מעלות או מורידות בעניננו, שכן בידי החוקרים היו אמרות מהן עלה כי הנאשמים הם שגרמו למותו של המנות, בעוד הנאשמים הסתתרו מאחורי טענת אליבי , שהתברר כי היתה טענה כוזבת.

לנוכח גירסת בניו של המנוח,  שטענו כי היו עדי ראיה לאירוע, לא נראה לנו כי המשיבה שגתה בכך שיחסה לנאשמים מלכתחילה את עבירת הרצח - כפי שיוחסה לשניהם בכתב האישום המקורי.

12.       אשר על כן הבקשה נדחית.

ניתנה היום י"ג באייר, תשס"ה (22 במאי 2005) בהעדר הצדדים.

המזכירות מתבקשת לשלוח עותק מההחלטה לבאי כוח הצדדים.

_______________                  _______________                  _______________

 ר.אבידע - אב"ד                        ב.אזולאי - שופט                           י.אלון - שופט

        ס.נשיא                                      ס.נשיא

021525/04בש 055 לירון

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ