אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2150/08

החלטה בתיק בש 2150/08

תאריך פרסום : 04/10/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית משפט השלום באר שבע
2150-08
07/02/2008
בפני השופט:
יעקב שפסר סגן נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד מוחמד אבו צבייח
הנתבע:
מחמד אלהזייל
עו"ד עדי דניאל
החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים על רקע כתב אישום שהוגש בענינו של המשיב, לפיו מואשם הוא בעבירת איומים. עפ"י כתב האישום התקשר המשיב לרכז המודיעין בתחנת רהט ואיים עליו באומרו, שאם יבוא לעשות חיפוש עוד פעם במשפחה ישחטו אותו. רקע השיחה היה הזמנת אחיו של המשיב לסור לחקירה בתחנת המשטרה.

המדובר במשיב בן 25 חסר כל עבר פלילי, העצור מזה חמישה ימים.

עילת המעצר היא מסוכנות. הבקשה מוסברת בכך ש"בימים אלו יש לתת לשוטרים המבצעים תפקידם על פי חוק את ההגנה המירבית, בכדי שיבצעו את עבודתם ללא שום מורא או פחד ועל בית המשפט ליתן את ידו ולעזור למשטרת ישראל להגן על שוטריה, ללא חשש שיבולע להם מאומה".

בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בדבר קיומה של עילת המעצר ואף לגבי הראיות סוברת ב"כ המשיב, כי לא נקיות הן מספק.

לאור האמור, ביקשתי וקיבלתי לעיוני את חומר הראיות, ממנו עולה כי קיימות לדעתי ראיות לכאורה. אין מחלוקת בין הצדדים, כי נתקבלה שיחת טלפון ממכשיר המירס השייך למשיב (ר' פלט שיחות הקיים בתיק). אין גם מחלוקת שהמתלונן לא זיהה את קול הדובר והמשיב עצמו מכחיש כי ביצע את השיחה האמורה. יחד עם זאת, מאשר הוא כי הוא היחיד המחזיק בטלפון הנ"ל (עמ' 2 ש' 35). השיחה עצמה התייחסה והתקיימה על רקע זימון בן משפחתו של המשיב. על רקע העובדה כי בשלב הבקשה למעצר עד תום ההליכים, לא בוחן בית המשפט כל ראיה לעצמה, אלא בוחן הוא את מכלול הראיות ומעריך על פי שקלולן עד כמה, ברמה הלכאורית, יש בהן כדי לבסס סיכוי סביר להרשעת המשיב באשמות המיוחסות לו, כשהשאלה הניצבת בפני בית המשפט אינה האם יש למשיב סיכוי לצאת זכאי בדינו, אלא אם יש סיכוי שיורשע (ר' לענין זה פסה"ד המנחה: בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל פ"ד נ (2) 133). סיכוי כאמור, במקרה שבפנינו, ועל רקע הראיות הנ"ל, אף אם חלקן נסיבתיות, ישנו כך נראה לי, בלא ספק.

לא כן באשר לעילת המעצר ובעניין זה תמים דעים אני עם ב"כ המשיב. ראשית, עפ"י ס' 21 (א) לחסד"פ (סמכויות אכיפה - מעצרים), הוצא סעיף האיומים מרשימת העבירות המקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית (להבדיל מהדין הקודם בו היתה קיימת כזו (ס' 21 א (א) (2)). שנית, בפסיקה אמנם הוכרה עבירת איומים כמבססת עקרונית מסוכנות, אלא שיש לבוחנה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (ר' בש"פ 4273/98 משה גולן נ' מדינת ישראל, בש"פ 3384/97 מגרשוילי נ' מדינת ישראל). יחד עם זאת נקבע לא אחת, שאיומים שאין אלימות בצידם אינה מקימה חזקת מסוכנות (בש"פ 6232/04 אברג'ל נ' מדינת ישראל) . מכל מקום בדיקת  הדברים נעשית תוך שנבדק האם נאמרו הם מתוך כוונה להוציא אותם לפועל והאם מוחשי הוא האיום. במסגרת זו מובא בחשבון התוכן המילולי של האיום, הביטוי החיצוני הנלווה לו, הרקע, המעשים המתלוים אליהם, עברו של הנאשם, אישיותו וכו' (ר' למשל ב"ש 1105/00 ששון נ' מדינת ישראל).

בענייננו, אם נביא בחשבון את העובדה שהמדובר בעבירת איומים אחת ויחידה, מילולית בלבד, בארוע יחיד, שלא נוספה לה כל עבירה אחרת שהיא ושלא נעשה כל דבר נוסף להוציאה אל הפועל, אשר בוצעה על ידי אדם נורמטיבי חסר כל עבר פלילי, אב לילדה קטנה, בוגר 12 שנות לימוד, נמצא, כך נראה לי, כי לא קיים ביסוס למסוכנות ולא קמה  איפוא עילת מעצר כלל.

בנסיבות אלה ובהעדר עילה, אין מקום להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

בשולי הדברים איני יכול להמנע מלציין, כי תמה אני על סירובה של המבקשת לבחון בתיק זה כל אפשרות חלופה, תוך עמידה נחרצת על מתן החלטה שיפוטית לגופו של עניין, למרות שעושה היא כן בעשרות ומאות תיקים אחרים, שדרגת חומרתן אינה נופלת מזה שבפנינו ואולי אף גבוהה ממנו בהרבה, זאת בניגוד לדין ולפסיקה הרואים בבחינת חלופת מעצר חובה, תוך העדפתה העקרונית על פני מעצר על רקע ענינו כמניעתי ולא עונשי.

אשר על כן הנני מורה על שחרורו של המשיב בכפוף לחתימת התחייבות עצמית וצד ג' בסך 10,000 ש"ח כל אחת להבטחת התייצבותו לדיון שיקבע בתיק העיקרי.

ניתן היום א' ב אדר א, תשס"ח (7 בפברואר 2008) במעמד הצדדים.

     יעקב שפסר, שופט

            סגן נשיא

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ