אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 21464/05

החלטה בתיק בש 21464/05

תאריך פרסום : 11/10/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
21464-05
25/09/2005
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
טיומקין מיכאל
עו"ד דייגי
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד שרה טל
החלטה
  1. בפני מונח ערר על החלטת בית המשפט השלום בבאר- שבע (כב' השופט א. באומגרט) מיום 8.9.05 במסגרת ב.ש. 7115/05, שלא לבטל את התנאי לשחרורו של העורר, והוא ערבות צד ג'.
  1. כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת איומים ושתי עבירות של כניסה לשטח מסוגר בניגוד לצו אלוף. העובדות נשוא כתב האישום מתייחסות לתוכנית ההתנתקות מחבל עזה, שבמסגרתה נאסרה כניסת כל אדם לשטח שהוכרז על ידי האלוף ובכללו שטח כיסופים ומחנה סופה, וזאת עד ליום 17.8.05.  כתב האישום מלמד כי ביום 8.8.05 בסמוך לשעה 21:10 נמצא העורר במחסום כיסופים, בתוך השטח המסוגר מבלי שיש בידיו תעודת היתר של האלוף. ביום 11.8.05 בסמוך לשעה 20:50 נמצא העורר במחנה סופה, אשר בתוך שטח המסוגר, מבלי שיש בידיו תעודת היתר של האלוף. ביום 12.8.05 בסמוך לשעה 01:00, במשרדי ימ"ר דרום, בעת שנערך לעורר שימוע איים העורר בפני שוטרים כי יפגע בהם בגופם וכי ישמח להרוג שוטר ואף אמר " בצער רב אהרוג שוטר כי זה כדאי מאוד",  וזאת בכוונה להפחיד את השוטרים או להקניטם.
  1. יחד עם כתב האישום האמור, הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים ובקשה זו באה בפני בית משפט קמא. ב"כ העורר, בדיון שהתקיים בפני בית משפט קמא ביום 14.8.05 , הצהיר כי הוא מסכים כי קיימות ראיות לכאורה להרשעת העורר בעבירות המיוחסות לו וכן כי קיימת עילה למעצרו עד תום ההליכים. יחד עם זאת, עתר כי זה ישוחרר בערבויות מתאימות כשהוא מציין כי מדובר באדם מן נישוב המרצה במכללת אורט בכרמיאל ומשתכר כ-15,000 ש"ח בחודש. ואכן, מצא לנכון בית משפט קמא להורות  על שחרורו של העורר כשהוא מגביל את חירותו מלהימצא דרומה לישוב חדרה כמו כן הורה על ערבויות כספיות בדרך של הפקדת סך של 5,000 ש"ח במזומן בקופת בית משפט וכן ערבות עצמית וערבות צד ג' של הגב' אירנה שכטמן על סך של 10,000 ש"ח.

משלא עמד העורר בתנאי השחרור הובא בשנית בפני בית משפט קמא, בפני כב' השופט שפסר, ביום 15.8.05 . בית משפט קמא לא מצא לנכון לשנות את החלטתו מיום קודם והתנאים נשארו בעינם.

יומיים לאחר מכן, ביום 17.8.05 , הובא העורר בפעם השלישית בפני בית משפט קמא, הפעם בפני כב' השופט באומגרט, והצהיר בפניו  כי אין בכוונתו לחתום על כתב ערבות עצמית. בית משפט קמא דחה את הדיון, לפי בקשת סנגורו של העורר למועד מאוחר ליום 29.8.05 . ביום זה, התקיים דיון בעניינו של העורר, בפעם הרביעית, בפני כב' השופט אבו טהה כשב"כ העורר עתר בפני בית משפט כי תבוטל ההחלטה המחייבת את העורר בערבויות והמטילה עליו מגבלות של תנועה וזאת לנוכח שינוי הנסיבות והעובדה שלמעשה תוכנית ההתנתקות מחבל עזה הסתיימה. בית משפט קמא, אשר נדרש לטענות העורר, לא מצא לנכון לשנות את תנאי השחרור עליהם הורה כב' השופט שפסר בהחלטתו מיום 14.8.05.

על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי, אשר נדון בפני כב' השופטת סלוטקי      (בש 21344/05) ביום 1.9.05. על פי הסכמה שהוצגה על ידי הצדדים בפני בית משפט הורה בית המשפט המחוזי על ביטול התנאי אשר הגביל את תנועתו של העורר דרומה לישוב חדרה. כמו כן הורה בית המשפט כי יש להביא את העורר בדחיפות בפני בית משפט שלום לאור העובדה כי העורר אינו עומד בתנאי הערבויות הכספיות .

עוד באותו יום, ב- 1.9.05   הובא העורר בפני שופט בית משפט השלום בבאר-שבע, כב' השופט יעקב שפסר, אשר חזר ושמע את העורר כמו גם את המדינה וקבע כי, לנוכח שינוי הנסיבות והעובדה כי תוכנית ההתנתקות הסתיימה יהיה זה אך נכון להקל על תנאי השחרור של העורר עליהם הורה ביום 14.8.05 ואכן הורה על ביטול החיוב בהפקדה כספית והותיר את התנאי בדבר הפקדת ערבות עצמית וערבות צד ג' על כנה.

העורר לא מילא אחר תנאי השחרור וזאת מן הטעם כי הוא מסרב מטעמים עקרוניים להפקיד ערבות צד ג' של אשתו והוא מתנה את דבר שחרורו כי יחוייב בערבות עצמית בלבד ושזו תעמוד על סך של 25 ש"ח.

כב' השופט באומגרט, אשר נדרש לחזור ולדון בעניין שחרורו של העורר, ביום 8.9.05 , דחה את בקשותיו של העורר לשנות את תנאי השחרור וקבע כי אם לא יעמוד העורר בתנאי השחרור, עליהם הורה בית משפט, ישאר במעצר עד תום ההליכים.

  1. טוען בפני ב"כ העורר כי שגא בית משפט קמא משהותיר על כנו את תנאי השחרור המחייבים את העורר לחתום על ערבות עצמית ולהפקיד ערבות צד ג' בסך 10,000 ש"ח כל אחת. לדבריו העורר הינו אדם מבוגר, נורמטיבי, ללא הרשעות קודמות ומתקיים לפרנסתו מהוראת מקצוע המחשבים במכללה לאריאל וכי מקום שחוייב בחתימה על ערבות עצמית אין לחייב את אשתו לחתום על ערבות צד ג' מאחר ומדובר בקופה משותפת לו ולאשתו ואין כל טעם כי יחוייבו השניים.  כמו כן טען כי המדינה לא הוכיחה קיומו של חשש להמלטות מן הדין ועל כן לא היה בסיס משפטי להורות על דבר שיחרורו בתנאים.
  1.  ב"כ המדינה ביקש לדחות על הסף את טענות העורר כשהוא מדגיש את חומרת המעשים המיוחסים לעורר, את דבר מעשה האיומים החמור והצורך בהבטחת מסוכנותו מחד גיסא והתייצבותו למשפט מאידך גיסא, הבטחה הנעשית על דרך שחרורו של העורר בתנאים מגבילים.
  1. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועינתי בשורת ההחלטות של בית משפא קמא סבורתני כי דין הערר להדחות.

יש לזכור כי ב"כ העורר הסכים לדבר קיומן  של ראיות לכאורה להרשעת העורר בעבירות המיוחסות לו וכן הסכים לקיומה של עילה למעצרו של העורר עד תום ההליכים. לפיכך, הבסיס המשפט לשחרור של העורר בתנאים מעוגן בהוראת סעיף 21 (ב) (1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו - 1996.

בית משפט קמא הורה על שחרורו של העורר בתנאים הן לנוכח המסוכנות הנלמדת ממעשה האיומים והן לנוכח החשש כי זה לא התייצב לדין. בית משפט קמא בצעד אחר צעד הקל על תנאי השחרור של העורר והותיר מגבלה קלה ביותר והיא חתימת העורר על ערבות עצמית וערבות צד ג'.

התנהלותו של העורר מלמדת כי זה מבקש להכתיב לבית המשפט את דבר תנאי שחרורו הראויים ולא יעלה על הדעת כי כך יעשה. בית משפט קמא איזן נכונה את כל השיקולים העומדים על והורה על שחרור בתנאים אשר אין מקום להתערב בהם.  העורר הצהיר בפני בית משפט על רמת הכנסה גבוהה ועל כן אין להתערב בקביעת הערובות.

בפועל אף נמצא כי הערבה צד ג' חתמה על כתב ערבות צד ג' ודברי ב"כ העורר כי זו חזרה בה מכתב הערבות לא הוכחה בפני. נמצא כי כל שנותר הוא שהעורר יחתום על ערבות עצמית אך זה מסרב לעשות כן אלא אם כן תעמוד הערבות העצמית על סך של 25 ש"ח.

לא יעלה על הדעת כי בעל דין יכתיב לבית המשפט את דבר גובה הערבות. קביעת גובה הערבות הינה בסמכות שיקול דעתו של בית משפט בלבד, אשר מתחשב בנתונים הסוציואקונומיים של העצור הבא בפניו.

בית משפט לא יתן יד לעורר המבקש להכתיב לבית משפט את ראות עיניו.

  1. מכל הטעמים הנ"ל אני דוחה את הערר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ