אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 21462/07

החלטה בתיק בש 21462/07

תאריך פרסום : 18/12/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר-שבע
21462-07
17/08/2007
בפני השופט:
אברהם יעקב

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ויימן
הנתבע:
מחמד אלעלימי
עו"ד סודרי
עו"ד ברגר
החלטה

1.                   זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

כתב האישום המתוקן מייחס למשיב ביצוע עבירת רצח לפי סעיף 300(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק, ושהיה בלתי חוקית, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

2.                   על פי המתואר בכתב האישום המתוקן, בתאריך 28/04/07, סמוך לשעה 21:00, הגיעה הגב' מ.נ. (להלן: מ'), קשישה כבת 84, לביתה ברח' שמשון בבאר-שבע. בעוד מ' עולה במדרגות הכניסה לביתה, אחז בה המשיב, הטיח אותה בחוזקה לארץ וחטף בכוח את תיקה שהכיל טלפון נייד, מסמכים שונים, כרטיס אשראי ו-200 ש"ח. כתוצאה מן האלימות שהופעלה כלפי מ' נגרמו לה נזקים גופניים חמורים, בהם: שבר פריקה בעצם הזרוע השמאלית, פגיעה עצבית שהביאה לשיתוק ידה השמאלית, שבר תוך מפרקי בברך שמאל, פצע בשפה העליונה, שבר של השיניים ומכות יבשות בפניה ובצווארה. ביום 16/06/07, בעודה מאושפזה בבית החולים, נפטרה מ' כתוצאה מכישלון לב חריף על רקע טרשת קשה בעורקים הכליליים של הלב, בשילוב עם קריסה רב מערכתית. מותה של מ', על פי הנטען, נבע מן הנזקים החבלתיים שגרם לה המשיב.

עוד על פי כתב האישום, במועד נשוא כתב האישום ולאורך תקופה בת מספר שנים, שאינה ידועה למבקשת, שהה המשיב בארץ והתגורר בבאר-שבע מבלי שהיה בידו אישור שהיה כדין.

ביום 04/07/07 נעצר המשיב וכעת עותרת המבקשת למעצרו עד לתום ההליכים.

3.                   הצדדים נחלקים בשאלת קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמו של המשיב בביצוע העבירות כאמור. המבקשת מבססת את בקשתה בעיקר על דו"חות איכון של הטלפון הנייד של המשיב והטלפון הגנוב, מהם עולה כי המשיב שהה באזור השוד בסמוך לאחר האירוע. בין היתר, ישנו רישום שיחות שנערכו מהטלפון הנייד שנשדד מ-מ' אל בני משפחתו של המשיב. ידיעת המשיב והודאתו בפני המדובב כי שיחות אלה מפלילות אותו, על אף שמדובר היה בפרט מוכמן שלא נמסר לו על ידי החוקרים. ידיעת המשיב את מקום זירת האירוע והובלת החוקרים לזירה, בנסותו לספק הסבר תמים להימצאותו שם, למרות שלא נמסרו לו פרטים לענין מיקום הזירה. אישור המשיב כי שהה במקום בו אירע השוד במועד הסמוך לביצועו, וכמו כן עדות של שכן, מר אשר בוקובזה, אשר מסר תיאור של אדם התואם לתיאורו של המשיב, אותו ראה במקום בו אירע השוד בסמוך למועד בו הוא בוצע ואף שבועיים קודם לכן.

4.                   הסניגור המלומד טען בהרחבה ביחס לכל אחת מטענות המבקשת ולדידו, אין די בראיות שהוצגו על מנת לבסס את אשמו הלכאורי של המשיב בביצוע העבירות דנן. לטענתו, אין לדו"חות האיכון, המאתרים את המשיב באיזור ביצוע השוד, משמעות מפלילה ביחס למשיב, באשר הוא מתגורר באותה השכונה והימצאותו באיזור סבירה ובוודאי שאין בה כדי להצביע על קשר שלו לאירועים המתוארים בכתב האישום. טענה זו היתה מתקבלת לו היו דו"חות האיכון עומדים כראיה יחידה בפני עצמם, אולם מכלול הראיות, ובעיקר פירוט השיחות המצביע על ביצוע שיחות מהטלפון הגנוב לבני משפחתו של המשיב מיד בסמוך לאחר ביצוע השוד, מעורר חשד כבד נגד הנאשם, חשד שלא ניתן להתעלם ממנו.

לא היתה מחלוקת באשר לעובדה כי נעשו שיחות מהטלפון שנגנב מהמנוחה אל בני משפחת המשיב, אולם לטענת הסניגור, אין אינדיקציה לכך שהשיחות נעשו על ידי המשיב עצמו. כמו כן, עלתה האפשרות כי השיחות בוצעו על ידי בן משפחה אחר, שגם לו יש היכרות עם אותם בני משפחה, או על ידי אדם אחר המנסה להפליל את המשיב. טענה זו רחוקה וקלושה בעיני ובהיעדר ראיה, ולו לכאורית, לאפשרות של הפללת המשיב על ידי אדם אחר, אינני מוצא בה ממש.

ראיה מפלילה נוספת נמצאת באמירותיו של המשיב למדובב, אשר בפניו הוא מעלה השערות לגביי סיבת מעצרו וייחוס העבירות אליו. למשיב ידוע כי נגנב מקרבן העבירה מכשיר טלפון. עוד ידוע לו, משיחה אקראית עם אחיו, חסן, שהיה עצור אף הוא בגין אותם החשדות, כי החוקרים ביקשו ממנו את מספרי הטלפון של אחיותיו. מכאן הגיע המשיב למסקנה, אותה הציג בפני המדובב, שנערכו שיחות מהטלפון הגנוב של הקרבן אליו או אל חסן ושיחות אלה מפלילות אותו. הסניגור טען כי אמרות אלה נובעות מניחוש הגיוני של המשיב, לאור הנתונים שהיו בידו, ואין בהם כדי להפלילו. לא ברור כיצד בקשת החוקרים את מספרי הטלפון של האחיות יכולה היתה להוביל את המשיב למסקנה שבוצעו שיחות מהטלפון הגנוב אל הטלפון שלו או של חסן אחיו. "ניחוש פרוע" שכזה אינו נובע אלא מידיעה של המשיב את הפרטים המוכמנים, על כי אכן היו התקשרויות בין מכשירי הטלפון הגנוב לטלפון של אחיו ולטלפונים של אחיותיו.

עריכת השיחות אל בני משפחתו של המשיב, בסמוך לאחר האירועים המתוארים בכתב האישום, מצביעה על הימצאות המכשיר הגנוב בידיו של המשיב, ומכוח החזקה התכופה, על ביצוע מעשה השוד והאלימות.

5.                   קיבלתי את טענת הסניגור לפיה אי זיהויו של המשיב על ידי העד בוקובזה במסדר זיהוי שנערך לו, יש בו כדי לכרסם בראיות, בייחוד לאור היכרות מוקדמת ביניהם, עליה סיפר לחוקרים. יחד עם זאת, אני סבור כי די בראיות שפורטו עד כה כדי לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמו של המשיב במעשים המיוחסים לו, למעט עבירת הרצח.

בענין זה טען הסניגור כי חוות הדעת הפתולוגית של פרופ' היס אינה מלמדת על קשר בין החבלות שנגרמו למנוחה לבין מותה.

יש לזכור שהמנוחה אושפזה ביום 28.04.07 ונפטרה ביום 16.06.07.

על פי חוות הדעת של פרופ' היס, מותה של המנוחה נגרם מכשלון לב חריף, על רקע טרשת קשה בעורקים הכליליים של הלב, בשילוב עם קריסה רב מערכתית.

כותב פרופ' היס בחוות דעתו, ואינו מפרש, כי קיים קשר סיבתי בין הנזקים החבלתיים שגרמו לאשפוזה של המנוחה, לבין מותה.

אין ספק שהטרשת הקשה בעורקים הכליליים של הלב אין מקורה באותן חבלות. מדובר בתהליך ניווני, שבינו לבין אלימות אין ולא כלום.  הקריסה הרב-מערכתית ממנה סבלה המנוחה - יתכן ונבעה מאותה טרשת קשה ויתכן ונבעה מהחבלות שנגרמו למנוחה. 

על פי סיכום הנתונים הרפואיים שבחוות הדעת של פרופ' היס, הועברה המנוחה ביום 08.05.07 לשיקום במחלקה הגריאטרית וטופלה בהתאם. כחודש לאחר מכן, ביום 02.06.07, הופיע חום גבוה וכיממה לאחר מכן החלו כאבי בטן עם רגישות בבטן הימנית התחתונה ושלשול רירי. יצוין, כי לא נטען כלפי הנאשם שהוא חבל בבטנה של המנוחה.

בהמשך נעשה C.T לבטן המנוחה וכתוצאה ממנו התעורר חשש ל-COLITIS והוחל בטיפול אנטיביוטי. למרות ירידת החום, חלה החמרה בתפקודי הכליות והחמרה קלינית. ביום 16.06.07 נפטרה המנוחה. 

לפיכך, לא מצאתי כל קשר בין החבלות שנגרמו למנוחה באירוע השוד לבין הטרשת בעורקים הכליליים של הלב ובין קריסת המערכות אשר החלה ביום 02.06.07 והתמקדה כולה באזור הבטן של המנוחה, אזור אשר אין מחלוקת לגביו שלא נחבל במהלך השוד. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ