אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 21457/05

החלטה בתיק בש 21457/05

תאריך פרסום : 02/10/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
21457-05
06/10/2005
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד שמש
הנתבע:
רוהקר שלום
עו"ד קאזיס
החלטה
  1. כנגד המשיב הוגש כתב  אישום המייחס לו עבירת אינוס, תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, איומים והדחה בחקירה. יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים.

ב"כ המשיב כפר בקיומה של תשתית ראייתית לכאורה להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו וטען כי כל המיוחס לו בכתב האישום הינו פרי דמיונה של המתלוננת אשר בעקבות רצונו של המשיב לסיים את הקשר הרומנטי בין השניים בדתה את הדברים מליבה. לדבריו, קיים עם המתלוננת קשר רומנטי לאורך מספר חודשים שבמהלכו קיים עימה יחסי מין, אך מעולם לא אנס אותה ולא איים עליה.  לחילופין, טען ב"כ המשיב, כי התשתית הראייתית, באם לכאורה קיימת, הינה תשתית רעועה המבוססת בעיקרה על רצונה של המתלוננת לנקום במשיב ועל כן ביקש לשחררו לחלופת מעצר.

  1. לאחר שעיינתי בחומר החקירה ושמעתי את טענות הצדדים, סבורתני כי קיימת תשתית ראייתית לכאורה להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. התשתית הראייתית העיקרית מבוססת על עדותה של המתלוננת, עדות הזוכה לחיזוקים מהראיות והעדויות הנוספות הקיימות בחומר החקירה. הכל כמפורט להלן:

המתלוננת הגיעה למשטרה ביום 11.9.05 בשעה 22:50 לערך וזאת בעקבות אירוע האלימות נשוא האישום השלישי. המתלוננת סיפרה כי במהלך ביקור בבית הוריו של המשיב, איתו התגוררה בתקופה הסמוכה לאירוע, תקף אותה המשיב והכה בה כשהוא מטיח בה את חשדו כי זו מנהלת קשר עם גבר אחר.

המתלוננת מוסיפה ומספרת על אירוע  אשר אירע חודשיים קודם לכן בו תקף אותה המשיב ואנס אותה וכי בעקבות אונס זה היא נכנסה להריון ומצפה כיום לילד. עוד הוסיפה כי לא התלוננה על אירוע האונס כי חששה מן המשיב ומתגובות הוריה  וכי בפועל לאחר מכן מיסדה את הקשר עמו ועברה להתגורר עמו. היא מוסיפה ומספרת על אירוע נוסף בו ניסה המשיב לאנוס אותה אך הצליחה להדוף אותו  בטענה כי תתלונן עליו במשטרה וזה הניח לה.

לעדותה זו של המתלוננת מצאתי חיזוקים מספר.  אחותו של המשיב מחזקת בעדותה את  גירסת המתלוננת, ככל שהדברים נוגעים לאירוע התקיפה ומספרת כי ראתה את המתלוננת יוצאת מהחדר כשהיא מטיחה במשיב דברים ומתקשרת אל הוריה ומזעיקה אותם למקום כשהיא מספרת להם בטלפון כי המשיב תקף אותה.  גם מעדותו של המשיב עצמו ניתן למצוא חיזוקים לאירוע התקיפה שם הוא מודה כי בעט במתלוננת.

אשר למעשה האינוס ניתן למצוא חיזוקים לגירסתה  של המתלוננת  הן מהליך העימות עם המשיב, בו אין היא חוששת להטיח את הדברים באוזני המשיב פעם אחר פעם בדבקות ובנחישות והן מאימרתה המאוחרת, אותה היא מוסרת במשטרה, ובה היא מבקשת לסלוח למשיב על מעשיו מאחר והיא נושאת ברחמה את ילדו. אין היא חוזרת בה מגירסתה בדבר מעשה האינוס אלא אך מבקשת לסלוח לו.  עמדתה עיקבית ובלתי מתפשרת ככל שהיא נדרשת לאירועים.

כך גם לאירוע נשוא האישום השני הנוגע לנסיון האינוס.

עולה מכלל אימרותיה של המתלוננת כי אין היא מנסה להעצים את האירועים ולהוציאם מכלל פרופורציה או כפי שטען הסניגור להעליל ולבדות מדימיונה את האירועים.

על פניו, בשלב הלכאורי של בחינת הראיות, בו אנו מצויים ניתן לומר כי לכאורה אין מדובר בעדות כזב. התשתית הראייתית מלמדת כי המתלוננת חוותה לכאורה אירועים אלימים מן המשיב אך בחרה לכבוש את עדותה עד אשר תקף  אותה באלימות קשה וביקש לסלק אותה מעל פניו.

על כבישת עדות ומשמעותה כתבה השופטת פרוקצ'יה את הדברים הבאים בע"פ 5847/00 לזרובסקי נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(4) 249, 260:

"לכבישת עדות במהלך תקופה ארוכה עשוייה להתלוות משמעות ראייתית המפחיתה את משקלה, שכן אך טבעי הדבר כי לרוב, מי שכובש את עדותו, חשוד על דבר אמיתותה. כל זאת נכון באין הסבר סביר בפי העד לסיבת שתיקתו עת ארוכה, ומדוע החליט לחושפה דווקא בעיתוי מסוים. קיומו של הסבר סביר ומשכנע לטעם שבכבישת העדות ולגורם שהביא לנתינתה בזמן נתון מאפשר ליתן לעדות את משקלה הראייתי המלא ככל עדות אחרת (י' קדמי על הראיות (כרך א') [10], בעמ' 373, 375). כבישת עדות של קורבנות מעשי מין הינה תופעה מוכרת ושכיחה. רגשות פחד, בושה ומבוכה בולמים לא אחת את קורבן העבירה מלהתלונן על אשר אירע לו בסמוך לאחר מעשה. התנהגות כזו הינה אופיינית לסוג זה של קורבנות עבירה, ולפיכך קבעה הפסיקה לאורך הדרך כי במקרים רבים אין בתלונה מאוחרת או בהתנהגות פסיבית של קורבן עבירת מין כשלעצמם כדי לפגוע במהימנות העדה (ע"פ 4968/98 טובולוב נ' מדינת ישראל      [3], בפיסקה 6; ע"פ 4721/99 פלוני נ' מדינת ישראל [4], בעמ' 692, מיום 3.10.1999). בענין ע"פ 5612/92 מדינת ישראל נ' בארי [5], בעמ' 364 ציין הנשיא שמגר: 'בימינו השכלנו ללמוד, כי רק חלק מקורבנות האינוס נוטות להתלונן בכלל, וכי אצל אחרות חולף לעתים זמן של היסוס, התלבטות או צורך בהתייעצות... עד שמספרים למקורבים על אשר אירע או עד שמגישים תלונה למשטרה'. ואם נכונים הדברים לגבי קורבן עבירת מין שהוא בגיר......להתגבר על הפחד, המבוכה והאשמה הכרוכים לא אחת בגילויה של הפרשה, כמו גם לגבש נכונות ומוכנות לעמוד במבחן החקירה והמשפט על כל הכרוך בהם. לכבישת העדות במצבים אלה יש אפוא לא אחת הסבר וטעם משכנעים."

לפיכך, אין לומר על העובדה כי המתלוננת כבשה את  תלונתה מספר חודשים מכרסמת באופן מהותי בתשתית הראיתית הקיימת. יחד עם זאת, לנוכח העובדה כי המתלוננת חזרה את המשטרה ובקשה לסלוח למשיב ולקבל אותו חזרה אליו כשדברים אלו מתלווים לעובדת כבישת תלונתה עד למעשה התקיפה  מלמדים לכאורה על הכירסום מה הקיים בתשתית הראיתית.

  1. אשר לעילת המעצר, אין חולק כי קיימת עילת מעצר סטטוטורית לנוכח העבירות המיוחסות למשיב, אשר לגביהן קיימות ראיות לכאורה להרשעה.  יחד עם זאת, מצווה בית משפט לבחון חלופה למעצרו של אדם וכך יש לעשות במקרה דנן, בפרט לנוכח הדברים לעיל.
  1. בישיבה הראשונה ביקש ב"כ המשיב לשקול שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בעיר חיפה באופן אשר יתאפשר לו לחזור למעגל העבודה וביתר שעות היום ימצא במעצר בית בפיקוח מתאים. הסביר ב"כ המשיב כי המשיב עובד במפעל "אשדר" בחיפה וכי המעביד מספק לו דירת מגורים במקום, הרחק ממקום מגוריו בעיר דימונה. ב"כ המשיב אף נכון היה כי ינתן צו אשר יגביל את תנועותיו של המשיב באופן שתאסר עליו הגעה לחבל הארץ דרומית לעיר אשדוד.

עוד בטרם ניתנה ההחלטה בבקשה, התייצב באולם בית המשפט נציג המעביד של המשיב אשר הסביר דברים מעט שונים להם טען הסניגור. הסביר המעביד כי המשיב עובד בחברה העוסקת בבנייה חסינת אש לתעשיה וכי הם עובדים בכל הארץ. לדבריו, העבודה בחיפה הסתיימה וכיום אם יחזור המשיב לעבודה אזי מדובר בעבודה באזור ים המלח כשבעבודה זו אין המעביד מספק מגורים לעובד, מאחר והוא מתגורר כדרך קבע באזור הדרום בעיר דימונה. לנוכח דברים אלו, שינה הסניגור את הצעתו והציע כי המשיב ישוחרר למעצר בית מלא בבית אמו בפיקוח שני אחיו המתגוררים בעיר דימונה. 

לנוכח דברים אלו, ובפרט לנוכח העובדה כי המתלוננת אף היא מתגוררת בעיר דימונה סבורתני כי יש מקום לבחון את חלופת המעצר העומדת על הפרק מקרוב  וזו תיבחן על ידי שירות המבחן. 

  1. אשר על כן, לנוכח התשתית הראייתית וקיומה של עילה למעצר, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.  יחד עם זאת, אני קובעת את התיק להמשך דיון בפני לצורך בחינת חלופה למעצרו של המשיב ליום  10.10.05 שעה 09:00 .

עו"ד קאזיס רשאי להעביר עותק מהחלטה זו ישירות לשירות המבחן וזאת כדי לזרז את קבלת התסקיר בתיק זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ