אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 21437/05

החלטה בתיק בש 21437/05

תאריך פרסום : 25/09/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
21437-05
25/09/2005
בפני השופט:
ח. עמר

- נגד -
התובע:
פרץ יעיש
עו"ד ח. קאזיס
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד א. ויצגן
החלטה
  1. זהו ערר על החלטת בימ"ש השלום בבאר-שבע (כב' השופט ג. טהר-לב) מיום 12.9.05, בה הורה על מעצר העורר עד תום ההליכים, על-פי כתב אישום שהוגש נגד העורר (כנאשם מס' 1) ונגד שני אחרים (להלן, ובהתאמה: הנאשמים 2, ו - 3) ובו יוחסו לו ולנאשמים 2 ו-  3 עבירת  התפרצות לדירה וגניבה הימנה; עבירת גניבת רכב; ועבירת הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

כן, יוחסו לנאשמים 2, ו - 3 עבירות נוספות.

על פי הנטען בכתב האישום - כך בתמצית - התפרצו העורר ושני הנאשמים האחרים, ביום 27.8.05 באישון לילה, לדירה בנתיבות ונטלו הימנה תכשיטים וחפצי ערך אחרים, וכן צרור מפתחות של רכב בעלי הדירה; ובתאריך 6.9.05, באישון לילה - היינו, 10 ימים לאחר ההתפרצות לדירה הנ"ל - התפרצו לרכב הנ"ל של בעלי אותה דירה, בפותחם את דלתו באמצעות המפתח שגנבו מההתפרצות לדירה; ולאחר מכן, דחפו העורר והנאשם 2 את הרכב למרחק של כ - 150 מ' מהחנייה שבה חנה, ובמטרה לגונבו, וכשהנאשם מס' 3 נמצא בקירבתם. אולם, תוך כדי כך, הגיעה המשטרה למקום ולכדה בכף את השלושה והובילה אותם לתחנת המשטרה.

כן - ובקשר עם העבירות הנוספות שיוחסו לנאשמים 2 ו - 3 (ובעיקר לנאשם 3) - מדובר בתקיפת שוטרים ובאיומים קשים עליהם.

  1. בהחלטה נשוא הערר, קבע השופט קמא, כי אין בנמצא ראיות, ואף לא לכאורה, לביסוס האישום בעבירת ההתפרצות לדירה וגניבה הימנה, ביחס לעורר או למי משני הנאשמים האחרים. זאת, משהראיה היחידה שבידי המאשימה, ואשר עליה ביקשה לבסס עבירה זו, היא הימצאותו ברשותם של המפתח שנגנב מהדירה ואשר באמצעותו פתחו העורר וחבריו, כעבור 10 ימים, כאמור, את הרכב של בעלי הדירה; ובמילים אחרות, הראיה היחידה לעבירת ההתפרצות לדירה, נעוצה בחזקה המשפטית שיסודה ב"החזקה התכופה". ואולם - כך קבע בימ"ש קמא - הרי שגם להחזקה התכופה הנטענת, לא נמצאו ראיות כלל. וזאת, ומשעל פי הראיות לכאורה, נראה העורר - סמוך לפני דחיפת הרכב ממקום חנייתו - כשהוא מחפש דבר מה בין השיחים, וכשהנאשם 2 עומד לידו; ולאחר מכן, עלו על רכבם, שבאמצעותו הגיעו למקום ונסעו לכיוון דירת בעלי אותה דירה; ולאחר מכן, חזרו ונראו דוחפים את הרכב; ולאחר שנעצרו ערכה המשטרה חיפוש במקום, ומצאה בין השיחים מפתח לרכב.

בנסיבות אלו - כך קבע בימ"ש קמא - הרי שאין כל ראיה לטענה כי דלת הרכב, שנראה נדחף ע"י העורר וחברו, נפתחה בעזרת המפתח שנגנב מהדירה; ועל כן, אין כל ראיה להחזקתם של העורר וחבריו במפתח; וממילא, נשמט הבסיס תחת טענת "ההחזקה התכופה", שעל יסודה (והיא, בלבד) ביקשה המאשימה לבסס את עבירת ההתפרצות לדירה.

מאידך, מצא בימ"ש קמא, כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס האישום נגד העורר ונגד הנאשם 2, בנוגע לעבירת גניבת הרכב -  משאלו נראו דוחפים את הרכב ממקום חנייתו למרחק, כאמור, ועד אשר נתפסו בכף; ואילו באשר לנאשם 3, קבע בימ"ש קמא כי לא נמצאו ראיות לכאורה,  באשר  אליו, גם ביחס לעבירה זו.

  1. נוכח קביעות אלו, הורה בימ"ש קמא על שיחרור הנאשם 3 בערבות עצמית וצד ג', בלבד, ומשלא ראה בעבירות שביצע, לכאורה, כלפי השוטרים מעת מעצרו ואילך (תקיפת שוטרים ואיומים עליהם) משום עילה למעצרו.

ובאשר ל נאשם 2 -  הורה בימ"ש קמא על שיחרורו בערובות, שכללו - בנוסף לערבות עצמית וצד ג' - גם הפקדת  ערבון במזומן בסך 3,000 ש"ח. זאת, בקובעו כי עבירת גניבת הרכב לא היתה מלווה בתיחכום, ועל כן, לא קמה עילה למעצרו, שיסודה במסוכנות, למרות שלחובתו הרשעות קודמות רבות בעבירות רכוש, וזאת, משום שהרכוש נשוא הרשעותיו הקודמות, הינו אך מ"תחום הקניין הרוחני".

ובאשר ל עורר, מאידך - ראה בימ"ש קמא ב"קופת השרצים" שמאחריו, היינו עבירות הרכוש הקודמות והרבות מאוד שמאחריו, משום בסיס לעילת מעצר, והיא זו הנעוצה במסוכנותו לציבור, ומששלל הרשעותיו הקודמות בתחום זה מצביעות עליו כמי שאימץ "אורח חיים שיטתי" של "פגיעה ברכוש הזולת".

יחד עם זאת, נכון היה בימ"ש קמא לבחון נקיטת חלופת מעצר, כפי שזו הוצעה, היינו, מעצר בית מלא בבית חמותו של העורר, ותחת פיקוחה הצמוד והשגחתה של אישתו שם. דא עקא, כי - ולאחר ששמע את הערבה (אישתו של העורר) בבקשו לתהות על קנקנה - לא התרשם בימ"ש קמא ממנה, כמי שבכוחה להשגיח על העורר  "ולמנוע את המשך פעילותו העבריינית", ובמיוחד, משנוכח עברו הפלילי  "הטלת מרות והשגחה עליו אינם משימה קלה".

לפיכך, הורה בימ"ש קמא על מעצר ה עורר עד תום ההליכים.

  1. עיקר טענתו של העורר בערר זה, הינה כי, בהורות בימ"ש קמא על מעצרו עד תום ההליכים - שעה, שמנגד, הורה על שיחרור הנאשם 2, ולא עוד אלא שבערובות, בלבד, ואף בלא כל תנאי מגביל - גרם בימ"ש קמא לאפלייתו לרעה של העורר, וללא הצדקה; ובמיוחד - כך נטען -  משהעורר גם מוכן היה לקבל עליו תנאים מגבילים, בדמות מעצר בית מלא.
  1. כשלעצמי, אכן, אין אני משוכנע כלל, כי היה מקום להבחנה המהותית שראה בימ"ש קמא לעשות בין עניינו של העורר לבין עניינו של הנאשם 2. אך, ולדידי - וכך אקדים לומר - אמורים הדברים מנקודת מבט שונה, לחלוטין, מזו אשר לה טוען ב"כ העורר. שכן - כלל איני משוכנע כי נכונה היתה הקביעה ביחס לנאשם 2 בדבר העדר עילה למעצרו, על יסוד מסוכנות (כשם, שאגב, לא שוכנעתי מעוד אי אלו קביעות ומסקנות של בימ"ש  קמא - ובכלל זה, בהתייחס לתשתית הראייתית לכאורה, בכל הקשור לאותה "החזקה תכופה"; או בכל הקשור לפרשנות הראויה (והעממית) של דברי האיום המיוחסים לנאשם 3, ועוד...).

לדעתי - וביחס לנאשם 2, כאמור - מן הדין היה לקבוע, כי קיימת עילה למעצרו , משפרט לעבירות הרכוש הקודמות הרבות "בתחום הקניין הרוחני" (אשר להן לא ראה בימ"ש קמא, משום מה, לייחס משמעות - ולו מחמת ריבויין) הרי שמאחריו גם עבירות רכוש "רגילות" רבות; ולא עוד, אלא שאת עבירת הרכוש נשוא כתב האישום הנוכחי, ביצע בעודו ממתין לגזירת דינו בגין מספר עבירות שבהן הורשע.  בנסיבות אלו, ובוודאי בהצטרפן יחד, היה ויש כדי להקים עילה למעצרו של הנאשם 2, והיא זו הנעוצה במסוכנות הנשקפת הימנו  - ועל כל המשתמע והנובע מכך - ולא כפי שסבר בימ"ש קמא.

ראיתי להביא דברים אלה בנוגע לנאשם 2, לא כדי להתערב בהחלטת בימ"ש קמא ביחס אליו - משאין בפני ערר של המדינה בעניינו של נאשם זה - אלא כדי להצביע על משגה שנפל מתחת ידי בימ"ש קמא בעניינו  של זה, ובאופן המשמיט את הבסיס מתחת לטענת אי הצדק שבאפלייתו של העורר  לרעה; ומשלדידי,  קבלת טענת האפלייה האמורה - וכבסיס לשיחרורו , מעיקרא, של העורר, אף הוא - יש משום הוספת משגה על משגה; ואין צריך לומר כי לכך לא תיתן ערכאת ערעור את ידה.

  1. אלא, שמכל מקום - ואף בהתעלם מהמשגה בעניינו של הנאשם 2 - הרי, שקביעת בימ"ש קמא ביחס למסוכנותו של העורר, וכעילה למעצרו, נכונה היא, בכל מקרה, ואף אם משווים את עניינו לזה של הנאשם 2.

לעורר שלל הרשעות קודמות במגוון של עבירות, ובכללן, עשרות רבות של עבירות רכוש - בצד עבירות רבות בתחום הסמים -  ואין צריך להכביר מילים על הקשר בין עבירות אלו לבין עבירות רכוש.

כן - ובנוסף למספר מאסרים שריצה - ביצע העורר, לכאורה, את עבירת הרכוש נשוא כתב האישום הנוכחי, בעת שתלויים ועומדים נגדו שני מאסרים מותנים (האחד - בן 9 חודשים; והשני - בן 6 חודשים) וגם באלו לא היה כדי להרתיעו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ