אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 21413/06

החלטה בתיק בש 21413/06

תאריך פרסום : 06/09/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
21413-06
24/08/2006
בפני השופט:
צלקובניק יורם

- נגד -
התובע:
אבגי דוד
עו"ד משה וייס ממשרדו של עו"ד אבי חימי
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

בפני ערר כנגד החלטתו של בית המשפט השלום באילת (סגנית  הנשיא, השופטת ט. שחף) מיום 31.7.2006, בתיק בש 1694/06, לעצור את העורר עד תום ההליכים בעניינו.

נגד הערר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת קטין בעת שהיה אחראי עליו,איומים והדחה בחקירה.

אין חולק כי קיימות ראיות לכאורה, להוכחת אחד ממעשי התקיפה המיוחס בכתב האישום, לפיו, תקף הנאשם ביום 23.6.2006, בדירתו באילת, את ביתו, (להלן:מ) ילידת 1993, בגין מריבה בין מ' לבנו הקטין, על שימוש בטלויזיה. הוא אחז בגרונה של של הילדה, והרימה באוויר למספר שניות, עד שהחלה לרעוד ולבכות, ואז זרק אותה אל הספה בסמוך. כתוצאה מהתקיפה נגרמה לילדה אדמומית בצווארה. 

עוד מיוחס לעורר כי במהלך השנתיים קודם לכן, ביצע מעשי תקיפה, במסגרת ענישה, בכך שמשך בשערות ראשה ובאוזניה של מ', ובהזדמנות אחרת, כחודשיים לפני האירוע הראשון, היכה בכף ידו ברגלה הימנית וגרם לה אדמומית במקום הפגיעה.  עוד נטען כי העורר איים על מ' כי ישבור לה אצבעות ידה, ייקח פטיש וישבור לה את הרגליים, וישבור לה את היד.

עוד מיוחס לעורר מעשה תקיפה של שני בניו, ילידי 1990 ו-1995 בכך שהיכה ברגליהם באמצעות חגורה, תוך שהוא גורם להם "סימנים אדומים ובכי". בהזדמנות נוספת, כשלושה חודשים לפני האירוע הראשון, תקף הנאשם את בנו, יליד 1990 בכך שסטר בחוזקה בפניו, במהלך ויכוח מילולי. 

בנוסף מיוחס לעורר ניסיון להדיח את מ' כי לא תמסור דבר בחקירה, כאשר בעקבות האירוע הראשון, הוזעקה משטרה לביתו, והעורר ביקש מאשתו לשכנע את הבת, בנוכחות הבת, שלא תמסור הודעה נגדו, שאלמלא כן יפגע בעצמו.

ב"כ העורר טוען כי ניתן לשחרר את העורר בחלופת מעצר, וזאת נוכח  בעייתיות חומר הראיות, למעט בעניינו של האירוע הראשון, שאין מחלוקת לגבי התשתית הראייתית העומדת ביסודו. בהקשר זה נטען כי חלק מהעדויות שנגבו על ידי חוקרת ילדים, יהיו טעונות סיוע לאחר שקיים ספק אם הקטינים עצמם יעידו; הכאת הילדים הייתה על רקע "חינוכי", בעקבות התנהגות לא נאותה, עדויות הילדים היו כבושות, וקיים חשש כי הילדים משמשים "כלי משחק" בהליך גירושין בין ההורים, ו"מעצימים" את האירועים.

כמו כן נטען, כי נוכח הימצאה של חלופה מעצר,  באשדוד, בבית הוריו של העורר, שיהיה בה כדי להרחיק את העורר מביתו למרחק רב מאד, ניתן לשחררו ללא חשש.

בחנתי את חומר הראיות. מעדות האח הגדול, כבן 16, עולה, כי העורר נתן לו "כאפה חזקה  בפנים", וכי היכה את הילדים האחרים ב"כאפות ברגליים" במספר הזדמנויות. מעדות האם עולה תיאור איומיו של העורר כלפי מ' כמתואר לעיל, ופנייתו של העורר אליה, כי תדאג לביטול התלונה במשטרה על ידי מ', שאם לא כן "יעשה משהו לעצמו". כמו כן מציינת האם כי בעקבות הכאתו של האח הגדול הוזעקה משטרה גם בעבר, ואולם בסופו של דבר ביטל הנער את התלונה.  מעדות אח נוסף, א, יליד 95, שנגבתה על ידי חוקר ילדים, עולה תיאור אירוע, כשנתיים לפני האירוע הראשון, בו הוכה הוא ואחיו,  בחגורה על ידי העורר, ש"הרימם מהבטן" ו"הצליף חזק." מעדות מ' עולה כי העורר, משך בשערה ובאוזניה, איים עליה, והיכה בה ברגלה.

העורר עצמו הכחיש כל אירוע של נקיטת כוח נגד ילדיו, אם כי הודה שנתן עונשים חינוכיים, כמו מתן הוראה לילדה לא לצאת מחדרה במשך זמן קצר.

נוכח האמור, קיימת תשתית ראייתית נאותה נגד העורר להוכחת האישומים. יצוין כי לבד מעצם העדויות הישירות הקושרות את העורר למעשים, הרי שקיימת תמיכה הדדית בעדויות, לעצם קרות האירועים, ולדרכו של האלימה של העורר להשלטת רצונו. הטענה כי מדובר בעדויות המעלות חשש לאמיתותן,  מקומה להתברר בדיון בתיק העיקרי, ומכל מקום ההתרשמות למקרא עדויות הבן הבוגר והאם, הינה הפוכה, ומעלה כי הן מגלות, לכאורה, איפוק יתר, וכאמור הבן ביטל תלונה קודמת שלו נגד העורר. הטענה כי האחות מעצימה תלונתה נגד העורר, אינה מתיישבת עם מכלול עדויות, המצביעות על נסיבות האירוע הראשון כטראומטי למדי, שבעקבותיו  הוזעקה המשטרה על ידי מ'. עוצמת האלימות הנטענת בחלק מהאירועים אינה מצביעה על "הכאה חינוכית", הפסולה לכשעצמה, והעורר עצמו לא טען זאת באמרתו.  

בית המשפט קמא היה מוכן לשקול חלופת מעצר, חרף המסוכנות העולה מהמעשים, ואולם פסל הצעה כי העורר ישהה בבית ההורים,  אנשים מבוגרים, שספק אם יהיה בכוחם לפקח על העורר. יצויין כי נבחנה אפשרות כי הפיקוח ייעשה גם באמצעות איזוק אלקטרוני, ואולם בית המשפט קמא דחה גם אפשרות זאת, לאחר שמהמלצת שירות המבחן עולה כי האיזוק אינו מומלץ לאנשים בעלי רקע פסיכיאטרי, וכי "אין מבצעים איזוק אלקטרוני בימים אלה". . יצויין כי העורר נכה בשיעור של 75% בעקבות תאונה, והיה מצוי בהליך שיקומי ובטיפול נפשי עקב השלכות התאונה. מחוות דעת  פסיכיאטרית עולה כי אין לשלול כי לעורר "סף גירוי נמוך, נטיה להתפרצויות, וקושי לשלוט בדחפים, כולל תוקפניים" וכי לא ניתן , בשלב זה, להעריך רמת מסוכנותו.

עוד עולה כי  נגד העורר תלוי ועומד כתב אישום נוסף, בגין איומים נגד אשתו, על רקע תביעתה למזונות,  והפרת הוראה שניתנה לו על ידי המשטרה לא להיכנס לדירתם במשך 10 ימים, בחודש אפריל 2006. 

צודק ב"כ העורר בטענתו כי האירועים המיוחסים לעורר התפרסו על פני תקופה ארוכה, לא היו מרובים, ולא גרמו לנזקי גוף חמורים. עם זאת, נראה מהתסקירים וחוות הדעת הפסיכיאטרית כי העורר אינו מודע לחומרה הנטענת של התנהגותו, ונוכח אופי המעשים, האיומים שהוא משמיע מעת לעת, כתב האישום העומד נגדו בגין הפרת הוראה שניתנה לו, וממצאי חוות הדעת הפסיכיאטרית, הרי שרמת מסוכנותו עלולה להיות משמעותית, ויש לנטרלה למצער בפיקוח ראוי והדוק, בחלופת מעצר ממשית.   בשלב זה לא הוצעה חלופה מעין זו. 

בית המשפט קמא ציין כי ניתן יהיה לעיין מחדש בשאלת המשך המעצר, אם תימצא חלופת מעצר ראויה. אכן זהו הפתרון הראוי. חלופה זאת יכולה להיבחן לאחר הערכה מחודשת של רמת מסוכנותו של העורר, עם חלוף הזמן, ובדיקה נוספת של אפשרות איזוק אלקטרוני.

נוכח האמור לעיל, אין מקום לשחרר את העורר ממעצרו, והערר נדחה, לפיכך. 

ניתנה היום ל' באב, תשס"ו (24 באוגוסט 2006) במעמד הצדדים

                                                                                    _________________

                                                                                                י. צלקובניק - שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ