אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 21376/03

החלטה בתיק בש 21376/03

תאריך פרסום : 06/09/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
21376-03
10/07/2005
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד הרשלר
הנתבע:
ניקולאי בשקירוב
עו"ד איבן ברי - ס.צ
החלטה
  1. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של  נסיון  לרצח, לפי סעיף 305 (1) לחוק העונשין תשל"ז - 1977 וכן עבירה של חבלה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 333 + 335 (א)(1) לחוק העונשין.
  1. יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים וזו הבקשה העומדת לפני.
  1. כתב האישום מגלה כי המשיב, ניהל מערכת יחסים רומנטית שכללה קיום יחסי מין עם הגב' נטליה קומוב, ילידת 1961 (להלן: "הפצועה"), וזאת במשך כשנתיים שקדמו לאירוע נשוא כתב האישום. הפצועה התגוררה בדירה ברחוב אהוד 13/6 באשקלון, הממוקמת בקומה השניה של הבנין.

ביום 23.10.03, בסמוך לשעה 07:45 בבוקר, הגיעו המשיב והפצועה לדירה, שם שתו אלכוהול יחדיו ואף קיימו יחסי מין כאשר בסמוך לשעה 12:30, בסלון הדירה, טוענת התביעה, כי ניסה המשיב לגרום למותה של הפצועה, בכך שנטל סכין מטבח גדולה בידו ושיסף את צווארה של הפצועה, בכוונה לגרום למותה. החתך פגע בכלי דם מרכזיים בצוואר הפצועה, ונגרע ממנה דם רב.

טוענת התביעה, כי המשיב הוסיף ודקר את הפצועה בכוונה לגרום למותה וגרם לחתכים עמוקים בפניה ובפיה ואף קרע את חולצתה מעליה באופן כי נותרה עירומה.

הפצועה נמלטה מן המשיב לחדר השירותים שבדירה, טיפסה לעבר החלון והתיישבה על אדן החלון, כשפלג גופה העליון מחוץ לחלון ורגליה בתוך חדר השירותים.

הפצועה צעקה במשך 10 דקות כשהיא נאחזת באדן החלון עד אשר  נשמטה ונפלה מן הקומה השניה על הארץ ואיבדה את הכרתה.

הפצועה הובהלה במצב קשה לבית החולים, שם אובחנה כסובלת מחתכים עמוקים בצוואר, שפגעו ברקמות ובוורידים, כמו גם סובלת משברים ועד היום נמצאת היא מחוסרת הכרה ומונשמת, במצב של תרדמת.

בנסיבות אלו, מייחסת התביעה למשיב את העבירות הנ"ל.

4.   לעניין קיומן של ראיות לכאורה, טען הסניגור, כי אין בחומר הראיות תשתית ראייתית לכאורה, להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו. טוען הסניגור, כי הנסיבות מלמדות כי הפצועה ביצעה נסיון למעשה אובדני וכי אין כל ראיה המצביעה על מעשה תקיפה או נסיון לרצח מצד המשיב. הסניגור לא חלק על העובדה כי הפצועה נראתה נופלת מחלון דירתה ונחבטת על ריצפת החצר כשהיא ערומה. לפיכך, התמקדה המחלוקת באם התשתית הראייתית יש בה כדי להצביע על מעשה של חבלה חמורה ונסיבות לרצח, או שמא, היתה זו הפצועה אשר ביקשה לשים קץ לחייה.

5.   בחומר הראיות, קיימות עדויות של שכנים אשר שמעו את צעקות ההיסטריה של הפצועה וראו אותה אוחזת באדן החלון, במשך דקות ארוכות, עד אשר נפלה ארצה ואיבדה את הכרה . כך, קיימת עדות של שכנים בשם, רעות כמלי, זהבה כמלי, כמו כן עדות של אלינור מורדי, ויפה מורדי אשר סיפרו כי שמעו את הצעקות וראו את הפצועה אוחזת באדן החלון ומנסה למנוע את נפילתה ארצה, כאשר גבה מופנה כלפי חוץ ורגליה בתוך הדירה והיא אוחזת בידיה בקיר התומך בחלון. לפי העדויות, ישבה הפצועה על אדן החלון במשך כעשר דקות וצעקה בהיסטריה, עד אשר נפלה. איש מהשכנים, העדים לאירוע, לא ראה אדם אחר הנמצא בתוך הדירה, אך כולם, אמרו כי לא ראו את הפצועה קופצת או דוחפת את עצמה למעשה התאבדות.

יתר על כן, קיימים דוחות פעולה של השוטרים, מירב וקנין, עופר ברנץ, יורם כהן וליאון סימן, לפיהם, נתקבלה הודעה בתחנת המשטרה באותו יום בשעה 12:40, על אירוע צעקות מדירה. על פי הדיווח, נמצא כי קיימת אישה, היושבת על סף החלון בקומה השניה, כשהיא צועקת ומדממת. שוטרי הסיור, אשר ניסו להיכנס לדירה, מצאו כי הדלת סגורה, ואף חשו כי האדם שנמצא בתוך הדירה, אוחז בידית הדלת מתוך הדירה ומונע את פתיחתה. תוך כדי שימוש בכוח סביר, בעטו השוטרים בדלת, ופתחו את דלת הדירה. כאשר נפתחה דלת הדירה, נהדף המשיב לאחור, באופן אשר יש בו כדי לבסס את המסקנה לפיה, היה זה המשיב אשר אחז לכאורה בידית הדלת, מתוך הדירה ומנע את פתיחתה. בדירה לא היה איש פרט למשיב.

השוטרים אשר נכנסו לדירה, חשו בריח של גז, בבדיקה מהירה מצאו כי שסתומי הגז בדירה, היו פתוחים. כמו כן, מצאו השוטרים סכין, מגואלת בדם, כשבדיקת D.N.A, אישרה כי זהו דמה של הפצועה, כמו גם סימני דם רבים בדירה.

 טענת הסניגור, כי שסתומי הגז בדירה היו פתוחים, כמו גם עדות אמה של הפצועה, אשר יש בה כדי ללמד על כך כי בעבר נזקקה הפצועה לטיפול פסיכיאטרי ואף איימה לבצע מעשה אובדני, כל אלו מלמדים כי הפצועה עשתה מעשה של נסיון אובדני, ואין בכך כדי לומר כי היה זה המשיב אשר תקף אותה וגרם לה לחבלות החמורות.

הגם דברים אלו, סבורתני כי בשלב זה של בחינת חומר הראיות, קיימת תשתית ראייתית לכאורה להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו, התשתית הראייתית מבוססת הן על ראיות ישירות המלמדות על דברים שלאחר מעשה והן על ראיות נסיבתיות אשר מקבלות חיזוקים עד כי חוברים הדברים יחדיו לתשתית איתנה לכאורה להרשעה. כך, בנוסף לעדויות לעיל, נמצא על פי מסמך מיום 17.9.03, של ד"ר לוי, הפתולוג אשר בדק את הפצועה, כי החתך שנעשה בגרונה של הפצועה, אינו מתאים לנסיון לפגיעה עצמית, מאחר ואין סימני היסוס בחיתוך. יתר על כן, על פי  תוצאות בדיקת D.N.A, שנעשו על בגדי המשיב, נמצא דם התואם את פרופיל הפצועה.

חיזוק לדברים אלו, ניתן גם למצוא בגרסתו והתנהגותו של המשיב עצמו. כאמור לעיל, ניסה המשיב תחילה, למנוע את כניסתם של השוטרים לדירה, ורק לאחר שהשוטרים עשו שימוש בכוח סביר, נפרצה הדלת והמשיב נמצא במקום. גרסתו הראשונה של המשיב, היתה, כי כלל אינו מכיר את הפצועה ואף הכחיש את נוכחותו בדירה. רק לאחר זמן ארוך של חקירה, הודה המשיב כי הכיר את הפצועה, וכי היה בביתה ולטענתו, התעורר רק לשמע קולות המשטרה ואף ציין כי כשנכנסו לדירה היו אלו השוטרים אשר העירו אותו כשהוא שוכב במיטה בתחתוניו. גרסה זו כאמור, אינה תואמת את דו"חות השוטרים המספרים, כי המשיב עמד בסמוך לדלת ולא במיטתו, וכי כשפתחו את הדלת, הוא נהדף על ידם.

בהודעה הראשונה של המשיב מיום 23.10.03, מספר המשיב, כי באותו יום , באו לדירתה של המתלוננת, שם קיימו יחסי מין, ולאחר מכן, הלך לישון ומצא את עצמו במשטרה מבלי שהוא יכול להסביר את אשר אירע בדירה. באותה הודעה, מציין המשיב כי הוא לא שתה הרבה אלכוהול ולא היה שיכור, אך מודה, כי רק הוא והפצועה היו בדירה, במועד הרלוונטי. המשיב, בהודעה מאוחרת מיום 28.10.03, מכחיש שהוא היה ליד דלת הכניסה, כשהשוטרים נכנסו, ולדבריו, לא שמע את צעקות הפצועה, מאחר וישן על הספה בסלון. המשיב, לא יודע להסביר, איך נמצאו על גופו כתמי דם של הפצועה, ולא מסביר כיצד לא שמע את דפיקות השוטרים. גם בהודעה זו, לא נתן הסבר למה שהתרחש בדירה, לדבריו אינו זוכר מה היה.

לנוכח דברים אלו, המצטרפים אחד לאחד, סבורתני כי,  בשלב זה של הדיון בו נבדקות הראיות, לצורך מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, קיימת תשתית ראייתית  להרשעת המשיב, בעבירת החבלה החמורה המיוחסת לו. ספק אם תשתית ראייתית זו יכולה לשמש הרשעה לכאורה בעבירה של נסיון לרצח בשל הכרסום הקיים באלמנט הכוונה אצל המשיב, בעת ביצוע המעשים. העובדה ששסתום הגז היה פתוח בדירת הפצועה, יכול ללמד על נסיון למעשה אובדני, אותו ניסה המשיב לבצע לעצמו, לאחר מעשה התקיפה לכאורה, שעשה בפצועה.

6.   אשר לעילת המעצר, אין חולק כי זו קיימת, מכוח החוק. ביקש הסניגור, כי בית המשפט יבחן חלופת מעצר, לפיה ישוחרר המשיב לדירת אישתו, וימצא בפיקוח שלה צמוד. הסניגור נימק את הדברים בכך שמדובר באישה חולה במחלה סופנית וזקוקה לסיועו של המשיב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ