אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 21347/06

החלטה בתיק בש 21347/06

תאריך פרסום : 11/10/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
21347-06
08/08/2006
בפני השופט:
רויטל יפה-כ"ץ

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
שמשון סיטרין
החלטה

1.         כנגד המשיב הוגש בתאריך 14.7.05, כתב אישם המייחס לו ביצוע עבירות של התפרעות, חבלה בכוונה מחמירה, ניסיון לרצח, פציעה בנסיבות מחמירות, איומים ושהיה בשטח סגור. האירועים בהם עוסק כתב האישום התרחשו ערב פינוי הישובים מרצועת עזה במסגרת "ההתנתקות". בכתב האישום נטען, כי באיזור המואסי, איזור שהוכרז על ידי אלוף הפיקוד כשטח סגור האסור לכניסת אנשים, התרחש עימות בין תושבים מקומיים לבין אזרחים ישראליים, וביניהם המשיב. כן, נטען כי קבוצה גדולה של אזרחים ישראליים תקפו גם חיילים, ביניהם חיילים, שניסו להפריד בין הקבוצות השונות וכן חיילים, שניסו לפנות את האזרחים הישראליים, שפלשו והתבצרו במבנה נטוש במקום (להלן: "הפולשים").

אחד הפולשים למבנה הנטוש האמור היה, כנטען בכתב האישום, המשיב, אשר שהה באזור ובמבנה בתאריך 29.6.05 בניגוד לצו אלוף הפיקוד.

ביום האמור יצאו הפולשים וביניהם המשיב, סמוך לשעה 13:00, מהמבנה לרחוב והחל יידוי אבנים הדדי בין הישראלים, שביניהם הפולשים, לבין תושבים פלשתינאים. בנסיבות אלה נטען, כי המשיב השתתף בהתקהלות אסורה, במהלכה עוררו אחרים לבצע מעשי אלימות והפרו את השלום באופן שהיה בו כדי להטיל אימה על הציבור.

עוד נטען, כי המשיב היה חלק מקבוצת אזרחים ישראליים, שהתקרבו לבית באזור המואסי ויידו אבנים לעבר פלשתינאים תושבי אותו בית. פניות החיילים להפסקת יידוי האבנים לא הועילו, והמשיב, יחד עם האחרים, המשיכו לסכן את חיי הפלשתינאים והחיילים שהיו במקום וניסו להפריד בין הקבוצות. במהלך האירוע נפצעו חיילים ותושבים מקומיים, נופצו שמשות של כלי רכב ושל בתים, ונגרם נזק לרכוש.

מיד לאחר מכן, תפסו שני קציני צה"ל נער פלשתיני, אשר הקצינים הבחינו, כי יידה אבנים לעבר הישראלים. אחד הקצינים, משה רוזן, הוביל את הנער הפלשתיני לכיוון ג'יפ של צה"ל שהיה במקום, אך בדרכם התנפלו על הנער הפלשתיני מספר ישראלים שזהותם אינה ידועה, תקפו אותו והטיחו בראשו ובגופו אבנים, עד שהנער נפצע.

הקצין רוזן הוביל את הנער הפלשתיני הפצוע למחסה בשטח המריבה וניסה להגן עליו בגופו, בעוד ישראלים, שזהותם אינה ידועה, המשיכו לתקוף את הנער הפצוע באמצעות אבנים ובעיטות, עד שעזבו את הנער הפלשתיני הפצוע, כשהוא מוטל מדמם על הארץ.

בשלב זה החליף החייל שמשון מרום את רוזן בשמירה על הנער הפלשתיני, והוא ניסה להזעיק חובש למקום על מנת שיטפל בו. שני ישראלים, שזהותם אינה ידועה, המשיכו לפגוע בנער הפלשתיני, גם במצבו זה - ונמלטו מהמקום. אז הגיע למקום המשיב, ובעוד החייל מנסה לגונן בגופו על הנער הפלשתיני הפצוע, הצטייד המשיב באבן גדולה, קפץ מעל החומה, שהקיפה את החייל והנער הפלשתיני, והטיח את האבן בחוזקה בכיוון ראשו של הנער הפצוע, וזאת במטרה לגרום למותו. האבן פגעה בנער הפצוע במצחו, וכאשר הנער ניסה לעמוד - התמוטט על הארץ.

בשלב זה חולץ הנער הפלשתיני מהמקום, גם בסיוע עיתונאים שהיו במקום, והוכנס לאחד הבתים במצב של הכרה מעורפלת.

למקום הוזעק חובש על מנת שיטפל בנער הפלשתיני הפצוע, וכשהחובש התקרב אל הנער, ניגש אליו המשיב ואיים עליו בלחישה לאוזנו: "אם אתה רוצה מכות אז תטפל בו".  גם ישראלים נוספים ניגשו ואיימו על החובש לבל יטפל בנער הפצוע ואף תקפו אותו, עד שהחובש עזב את המקום מבלי לטפל בפצוע. בסופו של דבר, הועבר הפצוע לידי הפלשתינאים.

גם לאחר האמור לעיל, כנטען בכתב האישום, המשיך המשיב ליידות אבנים לעבר תושבי המואסי הפלשתינאים וזאת בכוונה לגרום להם לחבלה חמורה או נכות, עד שחייל צה"ל נאלץ לאחוז בו ולהרחיקו מהמקום.

יידוי האבנים הופסק רק לאחר שחיילים פרצו לבית אליו פלשו המשיב וחבריו, כאשר גם במהלך הפינוי, נזרקו על החיילים חפצים, אבנים וצמיגים בוערים על ידי הפולשים כשהם מנסים להתנגד לפינוי.

כאמור לעיל, נטען בכתב האישום,  כי במעשים הנ"ל שהה המשיב בשטח סגור בניגוד לצו אלוף הפיקוד, השתתף בהתפרעות, ניסה לפגוע בתושבי המואסי שלא כדין בנשק פוגעני - אבנים, היה שותף למעשי המתפרעים האחרים שהשליכו אבנים בכוונה לגרום לתושבי המואסי חבלה חמורה או נכות או מום, ניסה לגרום למותו של הנער הפצוע, פצע אותו תוך שימוש בנשק פוגעני - אבן וכן איים על החובש.

2.         יחד עם הגשת כתב האישום, הוגשה גם בקשה למעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו. לאחר קיום דיונים רבים בבקשה זו ולאחר הגשת מספר תסקירים מטעם שירות המבחן קבע, בסופו של דבר, כב' ס. הנשיא השופט אזולאי, כי יש מקום לעצור את המשיב עד לסיום ההליכים.

            בקשה לעיון חוזר שהוגשה מטעם המשיב, נדחתה אף היא.

            על החלטות אלה של ביהמ"ש המחוזי, הגיש המשיב ערר לביהמ"ש העליון (בש"פ 10203/05), ובתאריך 15/11/05, הורה כב' השופט א.א.לוי על שחרורו של העורר בתנאים של שהייה במעצר בית מלא בקיבוץ שעלבים, בפיקוחו ובהשגחתו של הרב ד"ר חנוך הרבסט, הפקדה כספית בסך 10,000 ש"ח, ערבות עצמית וערבות צד ג', ועכוב יציאה מן הארץ.

            תנאי שחרור אלו הוקלו בהחלטות נוספות של ביהמ"ש המחוזי, כאשר בתאריך 12/1/06 נקבע, כי המשיב יוכל להצטרף לביקורי סוף שבוע מחוץ לשטח הקיבוץ, בליווי הערב וכן יוכל לעבוד ברפת של הקיבוץ ולצאת לתפילות בבית הכנסת ושיעורי תורה במסגרת הקיבוץ. בתאריך 21/3/06 נקבע, כי המשיב יוכל להשתתף בקורס חובשי מד"א בירושלים בימים ב' ו- ד', בין השעות 17:00 עד 22:00 בליווי ופיקוח צמוד של אמו אשר אמורה היתה ללוות את המשיב מביתו של הרב הרבסט שבקיבוץ שעלבים בימי הלימודים החל בשעה 16:00 והיה עליה ללוותו חזרה עד השעה 23:00. כן הורה ביהמ"ש לאם לחתום על ערבות צד ג' נוספת בסך 10,000 ש"ח והמשיב התחייב לחתום על אישור שהוא מקבל את ההחלטה ומתחייב לפעול על פיה.

3.         בתאריך 1/8/06, נעצר המשיב בעקבות שתי הפרות של תנאי השחרור האמורים, ובעקבות כך, הוגשה על ידי המדינה הבקשה לעיון חוזר שהיא נשוא החלטה זו.

            אין מחלוקת בין הצדדים, כי ישנן ראיות לכך שהמשיב הפר בשתי הזדמנויות שונות את תנאי השחרור:

            בתאריך 25/7/06, שהוא היה יום ג' בשבוע, נצפה המשיב מהלך ברחובות ירושלים בסביבות השעה 12:00 כשהוא בגפו. כשנחקר המשיב על כך טען, כי נשאר בירושלים עקב הקורס ובהמשך סרב לענות לשאלות החוקרים ושמר על זכות השתיקה. המשיב שוחרר לאחר מעצרו, לאחר שהתחייב למלא אחר החלטות ביהמ"ש המחוזי בב"ש ולאחר שחתם ערבות עצמית נוספת בסך 10,000 ש"ח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ