אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 21244/08

החלטה בתיק בש 21244/08

תאריך פרסום : 07/05/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
21244-08
02/07/2008
בפני השופט:
מיכל ברנט

- נגד -
התובע:
ולידי אמיר
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

ערר על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כבוד השופט ג.אמוראי) בתיק ב"ש 4555/08 מיום 1962008 בו הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ועבירה של סחר בסמים מסוכנים.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 22.4.2008, בסמוך לשעה 22:50, מכר העורר לשוטר סמוי עשר סוליות של סם מסוג חשיש במשקל של 914.58 גרם נטו תמורת סך של 8,000 ש"ח.

ב"כ העורר הסכים כי קיימות ראיות לכאורה כמו גם עילת מעצר, ברם טען כי הסוכן הסמוי הדיח את העורר לבצע את עסקת הסם וכי יש מקום לבחינת חלופת מעצר, הן לנוכח גילו הצעיר של העורר שהינו כבן 20 שנים והן לנוכח העדר עבר פלילי לחובתו.

מעצר בעבירות סמים

למותר לציין, כי קיימת עילת מעצר כנגד העורר על פי סעיף 21 (א) (1) לחוק המעצרים, אשר קובע בס"ק (ג) (3) כי החזקת סמים שלא לצריכה עצמית מקימה חזקת מסוכנות, אשר הנטל להפרכתה מוטל על המשיב.

המדיניות הנוהגת והמקובלת הינה, כי בדרך כלל יש להורות על מעצר עד לתום ההליכים של נאשם המואשם בביצוע של עבירות סחר בסמים וזאת על מנת להגן על שלום הציבור. בית המשפט יחרוג מכלל זה רק במקרים בהם קיימות נסיבות חריגות אשר מצדיקות את שחרורו של הנאשם לחלופת מעצר.

ראה:    בש"פ 3899/95 מדינת ישראל נ' ג'אמל, פד"י מט (3) 164.

            בש"פ 2512/96 מדינת ישראל נ' נסאסרה ואח', פד"י נ (2) 101.

            בש"פ 6226/04 אבו חצירא נ' מדינת ישראל תק-על 2004 (3) 281.

בבש"פ 6317/97 יצחק נ' מדינת ישראל נפסק, בין היתר, כי:

"עבירות של סחר בסמים על פי עצם טיבן אינן יודעות לא מקום ולא שעה. אין הן עבירות התלויות במקום ואין הן עבירות התלויות בשעה".

בבש"פ 7931/07 מדינת ישראל נ' אבו קנדיל שב ביהמ"ש העליון על ההלכה, כי בדרך כלל יש להורות על מעצר עד תום ההליכים של סוחרי סמים.

בבש"פ 9306/04 גוטי נ' מדינת ישראל, תק - על 2004 (4) 169 נפסק, בין היתר, לענין העורר שנתפס לכאורה מחזיק בביתו 40 גרם קוקאין מחולקים למנות והואשם בהחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, כי: "מדובר בכמות לא מבוטלת ולכך מתווסף היותה מחולקת למנות - כל אלה מעידים על המסוכנות הנשקפת מהעורר... העדר עבר בתחום הסמים בגילו הצעיר של העורר אינם מאיינים מסוכנות זו. עילת המעצר היא סטטוטורית ועל העורר נטל להפריכה... במובן זה אינני מוצאת את אותן נסיבות חריגות המצדיקות הסתפקות בחלופת מעצר לגבי מי שנוטל חלק בשרשרת הפצת סמים קשים המסכנים את הציבור. חלקי עם הדוגלים שרק במקרים נדירים שבנדירים לא יוחזק במעצר מי שנוטל לכאורה חלק בשרשרת הפצת הסם".

הגישה המושרשת והמקובלת, כאמור, בפסיקת בית המשפט העליון גם לאחר חקיקת חוק המעצרים, הינה כי בעבירות סמים חמורות דינו של הנאשם בהן להעצר עד תום ההליכים. זולת במקרים יוצאי דופן ואין מקום לנקיטת חלופת מעצר ואף לא בתנאי מקביל של מעצר בית מלא, נוכח המסוכנות הטמונה בנאשמים אלה כי ימשיכו בעיסוק בהפצת הסם.

ראה:    ב"ש ערר (ב"ש) 21056/00 מדינת ישראל נ' שטאשווילי (טרם פורסם).

בבש"פ 10594/03 קורסנוב נ' מדינת ישראל, תק - על 2003 (4) 566, הואשם העורר בעבירת החזקת סם שלא לשימוש עצמי. בית המשפט ציין בהחלטתו, בין היתר, כי: "בתי המשפט על ערכאותיהם השונות חזרו והדגישו את החובה להלחם במבצעיהם של עבירות הסמים  ומלחמה זו עשויה לבחון הצלחה אם יובהר לכל מי שחוטא בתחום זה כי הוא עלול לשלם על כך בחירותו, גם במהלך בירור משפטו, בטרם הורשע, כי בדרך זו ראוי לנהוג לא רק באלה הסוחרים בסם והגורפים בכיסם את חלקו הארי של השלל, אלא גם באותם אנשים הנמנים על דרגי הביניים כאשר מהווים את אחת החוליות בשרשרת הפצתו של הסם".

בבש"פ 11046/05 לוייב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) נפסק, בין היתר, לענין שיקולי מעצר כי:

"אכן במסגרת שיקולי מעצר גילו של המבקש ועברו הם שיקולים רבי חשיבות... ואולם חוששני ואף שנתתי אל ליבי את רקעו ונסיבותיו האישיות של העורר כעולה מן התסקיר, כי אין לעת הזאת מקום לשחרור לחלופה. כמסתבר עברו של העורר מדאיג, הגם שאין לו הרשעות קודמות, וכידוע בשיקולי מעצר ניתן להביא בחשבון תיקי חקירה וכתבי אישום כראיות בעלות אופי מנהלי...".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ