אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2117/08

החלטה בתיק בש 2117/08

תאריך פרסום : 22/06/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית המשפט המחוזי חיפה
2117-08,7068-08
21/05/2008
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
סאלח ג'ברין
החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, החזקת סמים וסחר בסמים מסוכנים. על פי עובדות כתב האישום, קשר המשיב קשר עם קטין בשם ח.ט. (להלן: "הקטין") לסחור בסם מסוכן. הקטין החזיק סמים ברשותו, מכר אותם ללקוחות בהתאם להנחיית המשיב והעביר לו את כספי המכירה. יחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה זו בה עותרת המאשימה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו. 

יצוין כי כנגד אותו קטין הוגש כתב אישום בנפרד ובקשה למעצר עד לתום ההליכים (ב"ש 189/08 בתיק נוער 612/08).

ביום 17/4/08, לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, ניתנה החלטה ראשונית בה הוראתי על הגשת תסקיר בעניין המשיב. באותה החלטה צוין כי יש ראיות לכאורה לביסוס סיכוי של ממש להוכחת אשמתו. עם זאת לא פרטה ההחלטה את טיב הראיות והובהר כי החלטה מפורטת יותר תינתן לאחר שיומצא לבית המשפט התסקיר. החלטה זו ניתנת כעת.

כפי שצוין בהחלטה הראשונית סבור אני כי קיימות ראיות שיש בהן לבסס סיכוי של ממש להרשעת המשיב במיוחס לו. עיקר הראיות מבוססות על הודאת הקטין. הקטין הודה במעשים המיוחסים לו בכתב האישום. במסגרת הודאתו המפורטת גם הפליל גם את המשיב. בהודאתו מסר מקום בו הוטמנו הסמים והוביל את השוטרים לאותו מקום בו נמצאו סמים בהתאם לתיאור שמסר. המשיב אישר כי הוא מכיר את הקטין ואולם הכחיש את פרטי ההתקשרות עימו. גרסתו של המשיב בכל הנוגע לדרכי התקשורת עם הקטין סתרה את פלטי שיחות הטלפונים, המהווים ראיה עצמאית ואובייקטיבית. פלטים אלו תומכים בגרסת הקטין ומחזקים את תשתית הראיות הן כנגד הקטין והן כנגד המשיב מאחר וניתן לקבוע על בסיסם כי עדותו של המשיב רצופה, כך לכאורה, שקרים המוכחים בראיה חיצונית ומהווים סיוע לתשתית הראיות כנגדו. מכאן שלשלב דיוני זה ניתן לקבוע כי קיימות ראיות המבססות, לכאורה, סיכוי להרשעת המשיב במיוחס לו.  נדגיש כי בשלב זה דן בית המשפט  בהערכת ערכן הגולמי של הראיות שהצטברו בפניו ומעריך את סיכוי ההרשעה על בסיס זה (ראו: בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל פ"ד (נ(2) 133, (1996)); בש"פ 7962/06 שטרית נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, ניתן ביום 9.10.06)). זאת ועוד, בית המשפט אינו דן בשלב זה במהימנות הגרסאות וגרסתו של מי מהעדים עדיפה, בבוא העת יחליט המותב שישב בתיק העיקרי את גרסתו של מי לקבל ואת גרסתו של מי לדחות. סבור אני כי במבחנים שנקבעו בפסיקה די בתשתית הראיות הנוכחית כדי לבסס סיכוי של ממש להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום.

עבירות סמים שנמנות על שרשרת הפצת הסם, ובמיוחד עבירות של החזקת סם שלא לשימוש עצמי וסחר בסמים מסוכנים, מקימות חזקת מסוכנות ועילת מעצר מכוח הוראות סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו - 1996 (להלן: "החוק"). מעבר להוראות החוק, כבר נפסק פעמים רבות כי  עבירות הסמים  הפכו לנגע הרסני שיש לבער אותו מקרב החברה. ובפרשיות רבות נקבע, כי הכלל בעבירות סמים הוא שיש לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, ורק במקרים מיוחדים וחריגים יש להיעתר לשחרור לחלופת מעצר. (ר' בש"פ 684/08 מדינת ישראל נ' אוחנה (טרם פורסם, ניתן ביום 23.1.08); בש"פ 6466/06 עקול נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, ניתן ביום 16.8.06). בהתאם, קיימת גם במקרה זה עילה למעצרו של המשיב. על עילה זו יש להוסיף גם חשש להשפעה על עדים ובמיוחד חשודים נוספים בפרשה זו שטרם אותרו. יצוין לעניין זה כי במפגש שנערך בין המשיב לקטין נראה היה כי הוא מנסה להשפיע על הקטין לשנות את עדותו. מעבר לכך, כל מעשיו של הקטין נעשו בהשפעתו של המשיב, כך לכאורה, מכאן החשש כי שחרורו עלול להשפיע על גרסאותיו של הקטין.

גם כאשר קיימת עילת מעצר וכאשר מדובר בעבירות חמורות על בית המשפט לבדוק אם יש בחלופות המעצר כדי לענות על דרישות המעצר בפועל ואם לאו כקבוע בס' 21(ב) לחוק. כבר נקבע באחת הפרשיות:

"חובה היא לשקול בכל מקרה וגם בעבירות חמורות, חלופת מעצר, והשאלה נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הראשונה. עליה לבדוק אם החלופה מבטיחה את תכלית המעצר. אם תמצא לומר, שבכל מקרה של ביצוע עבירה חמורה מתבקשת מסוכנותו של הנאשם ואין להחליט על חלופת מעצר, נמצאת מרוקן את חובת שקילת החלופה מתוכן" (בש"פ 4224/99 מדינת ישראל נ' כהן (טרם פורסם, ניתן ביום 28.6.99); ר' גם: בש"פ 7524/06  מרדכי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, ניתן ביום 25.9.06)).

ועוד: 

"כידוע, חומרת העבירה כשהיא לעצמה, אינה מצדיקה מעצר עד תום ההליכים, וגם כאשר קיימת חזקת מסוכנות, העולה מנסיבות המקרה, עדיין חייב בית המשפט לשקול אם חלופת מעצר עשויה להשיג את מטרת המעצר. במקרים רבים אין בידי הנאשם דרך להוכיח בראיות חיצוניות כי הוא לא ינצל את חלופת המעצר באופן שיסכן את בטחון הציבור, או ישבש את הליכי המשפט, או יפגע בדרך אחרת במטרות המעצר. לפיכך, במקרים כאלה חייב השופט לסמוך במידה רבה על הרקע של הנאשם, ובעיקר על הרקע העברייני ככל שהוא משתקף במרשם הפלילי, ועל התרשמות אישית מן הנאשם ומנסיבות המקרה." (בש"פ 3442/98 מדינת ישראל נ' אייל מלכא (טרם פורסם, ניתן ביום 5.6.98)).

כפי שנקבע בפסיקה על מנת להכריע בשאלת מסוכנותו של הנאשם יש לבחון בעיקר שני היבטים. ההיבט הראשון הינו של נסיבות העבירה וההיבט השני הינו נסיבותיו האישיות של הנאשם העומד בפניי בית המשפט. כך למשל נקבע באחת הפרשיות:

"בדיקת המסוכנות מחייבת בחינתם של שני היבטים: האחד ענינו במעשה. במסגרת זו על ביהמ"ש לשקול האם המעשה כשלעצמו בנסיבותיו מעלה חשש כי הנאשם עלול לחזור על מעשים דומים, האם המעשה מגלה אופי רע ואלים או מעיד על מועדות. ההיבט השני מתמקד בעושה, עברו ואופיו. כאן אנו שואלים לנוכח אופיו, אישיותו או תכונותיו של העושה נשקפת ממנו סכנה לציבור או ליחידיו" (בש"פ 6700/04 מדינת ישראל נ' תבאת גרה(טרם פורסם, ניתן ביום 19.7.04)).

במקרה זה שבפני מדובר בגיר אשר לו שתי הרשעות קודמות בשורה של עבירות.  עבר פלילי מצביע על כך שאין מדובר במעידה חד פעמית אלא בחלק מדפוס חיים עברייני של העושה. המשיב הוא זה שהפעיל את הקטין ונראה לכאורה כי שלט במעשיו. מכאן גם החומרה המיוחדת של המעשה והמסוכנות הנשקפת מהמשיב, כמו גם החשש כי שחרורו ישבש את המשך משפטו שלו ומשפטו של הקטין.

שירות המבחן בחן את אפשרות שחרורו לחלופת מעצר ולא המליץ לעשות כן. יצוין לעניין זה כי בית המשפט שמע ובחן את המפקחים המוצעים וסבור אני כי המפקחים עצמם הם אנשים ראויים. עם זאת, בשים לב לכל האמור לעיל, סבור אני כי חלופת המעצר אינה מאיינת את המסוכנות הנשקפת מהמשיב.

אוסיף עוד, למען הסר ספק, כי לא נעלמה מעיני ההלכה בדבר שוויון בנוגע לשניים המעורבים באותה פרשה. אלא שבמקרה זה יש לערוך הבחנה בין המשיב לקטין. ראשית, עצם היותו של האחר קטין יש בה כדי להוות נימוק לאבחנה. מעבר לכך למשיב עבר פלילי וכאמור נראה מחומר הראיות שהוא זה שהפעיל את הקטין. מכאן האבחנה בין השניים.

אשר על כן ובסיכומו של דבר אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו.

ניתנה היום ט"ז באייר, תשס"ח (21 במאי 2008) במעמד המשיב, ב"כ המשיב וב"כ המבקשת.

ר. שפירא, שופט

הקלדנית: ליאת פ.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ