אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 21153/05

החלטה בתיק בש 21153/05

תאריך פרסום : 09/10/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
21153-05
01/09/2005
בפני השופט:
ח. עמר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ש. טל
הנתבע:
נתן שנקור
עו"ד פוואר
החלטה
  1. זוהי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים, על פי כתב האישום שהוגש נגדו  (בתיק פ' 8223/05 של בימ"ש זה) ואשר בו מיוחסות לו העבירות הבאות: שוד; פציעה בנסיבות מחמירות; ואיומים.

            על פי הנטען בכתב האישום, היכה המשיב - יחד עם שני חבריו - ביום 23.7.04, בשעת בוקר מוקדמת  ובפתע,  את המתלונן (רפאל צ'רוליק) בעת לכתו, לתומו, לעבודתו. המתלונן ניסה להימלט, אך המשיב וחבריו השיגוהו והיכוהו באגרופים ובעיטות, ונטלו ממנו את ארנקו שהכיל 100 ש"ח ומסמכים אישיים.

            כן, ותוך כדי כך, דקר המשיב את המתלונן, באמצעות סכין שהחזיק ברשותו, וגרם לו בדקירות אלו ל - 4 פצעים עמוקים בחלק העליון של רגלו השמאלית ליד המפשעה. זאת, בנוסף לשטפי דם, נפיחויות בפנים, שריטות בידיים, בצוואר, ובגב, שנגרמו למתלונן עקב אותן מכות; ועקב כל אלה הובהל זה לביה"ח.

            כן, ובתום האירוע, איים המשיב על המתלונן, כי אם יתלונן במשטרה " נחתוך לך את הגרון". מאוחר יותר, נמצא הארנק בקירבת מקום, אך ללא הכסף שהיה בו.

  1. בחקירתו במשטרה, הכחיש המשיב את כל המיוחס לו, וטען כי בעת התרחשות האירוע כלל לא היה בזירת האירוע, אלא בבית הוריו, שבו הוא מתגורר עימם ועם אחיו, וכי כלל לא יצא משם למן ערב היום הקודם. כן, וככלל, וביחס למרבית השאלות שנשאל, השיב, כי את אשר יש לו לומר, יאמר בביהמ"ש.
  1. ברם, בדיון בפני לא חלק הסניגור על קיומן של ראיות לכאורה. ואכן, אלו מצויות בחומר החקירה, ובמידה המספקת - והותר.

בניגוד לטענת האליבי, שבאמצעותה ביקש המשיב להרחיק עצמו מזירת האירוע ומכל מעורבות בו, הרי שנמצאו על בגדיו כתמי דם; וממצאי בדיקת ה - A.N. D, העלו התאמה לדמו של המתלונן; ולעובדה לכאורית זו, לא היה למשיב הסבר.

כן -  ולענין עצם טענת האליבי - הרי שלא רק שזו לא אושרה ע"י מי שהיה בידו לאשרה (או להפריכה) אלא  זו אף הופרכה.

 כן, זוהה המשיב במסדר זיהוי "חי" ע"י המתלונן, אשר גם העיד, כי הוא זה אשר השתתף בהכאתו, וכי הוא זה שנטל הימנו את הארנק; ולאחר מכן, דקר אותו ואיים עליו לבל יתלונן במשטרה, כאמור בכתב האישום.

אכן, נכון הדבר כי המתלונן הצביע במסדר הזיהוי הן על המשיב (ועליו, ראשונה) וכן (ולאחר מכן) גם על אחד בשם זיו אדנה. אך המתלונן ידע לפרט, במדוייק, מה עשה כל אחד מהם -  כשלמשיב ייחס את כלל המעשים כאמור לעיל וכאמור בכתב האישום; ואילו לאחר (אותו זיו אדנה) ייחס השתתפות בבעיטות שספג -  וזאת, בלבד.

  1. אין מחלוקת גם באשר לקיומה של עילת מעצר. ואכן, זו קמה גם ניצבה מאליה, ונעוצה היא בסיכון המובהק הנשקף מהמשיב לשלום הציבור ולבטחונו. סיכון זה, אינו אך פרי חזקת המסוכנות העומדת נגדו, על פי החוק -  נוכח עצם טיב ומהות העבירות - אלא העלה הוא אותו על עצמו, בעליל. שכן, ופרט לחומרת מעשיו באירוע זה -  בו כיכבה הסכין וכביטוי לאותה תופעה נפסדת של תת-תרבות הסכין; ובהיותו עוד מעשה שוד אכזרי ואלים באזרח תמים שהולך לתומו לעבודתו - הרי שהסיכון האמור הולך ומעצים , נוכח עברו הפלילי של המשיב (שהינו כיום בן 22) והכולל 4 הרשעות קודמות בעבירות רכוש ואלימות חמורות; ובאחרונה הורשע בעבירה  בנסיבות דומות - עבירת נסיון לשוד - כאשר יחד עם אחר ניסה לשדוד ארנק מעובר אורח תמים; ובעטייה נידון הוא למאסר בן 20 חודשים.

יתר על כן, בגין אותה עבירה הוטל עליו גם מאסר מותנה משמעותי, שהינו בר הפעלה, אלא שגם בזה לא היה כדי להרתיעו, והוא שב לסורו, ותוך זמן קצר בלבד לאחר שסיים לרצות את מאסרו הנ"ל.

כן, יש להוסיף ולהזכיר גם את דבר האיום שהפנה המשיב כלפי המתלונן, לבל יפנה למשטרה - אחרת, "יחתוך לו את הגרון" - איום, שיש בו כדי לבסס לכאורה, גם את העילה בדבר חשש לשיבוש הליכים.

  1. חרף האמור, עותר הסניגור לשיחרור המשיב לחלופת מעצר, היינו - ובעדיפות ראשונה - מעצר בית בבית הוריו ותחת פיקוחם של אלה; או - ובעדיפות שנייה - שילוב המשיב, אף במסגרת סגורה, בתהליך של גמילה מאלכוהול, משעל פי הנטען, מכור המשיב לאלכוהול, ואף באירוע נשוא כתה"א דהאידנא, היה תחת השפעת אלכוהול.

לשם  בחינת חלופות מעצר אלה, עתר הסניגור להורות על קבלת תסקיר מעצר.

ואולם, לדידי - ונוכח כלל הנסיבות, כאמור לעיל - איני סבור כי יש מקום לנקיטת חלופת מעצר כלשהי, נוכח הקושי ליתן אמון במשיב כי ימלא אחר תנאיה; ומכל מקום, איני רואה כי יש באיזו מחלופות המעצר האמורות כדי לנטרל את המסוכנות הרבה הטמונה במשיב והמשמשת ביסוד העילה למעצרו.

כזכור, התגורר המשיב בבית הוריו בעת ביצוע העבירות דהאידנא -  כמו גם בעת ביצוע העבירות הקודמות - כך שניכר בעליל, ולמרבית הצער, כי אין בידיהם או בידי מי מהם להציב גבולות בפני המשיב או לשמש בעיניו דמות סמכותית שבכוחה להבטיח קיום תנאי מעצר הבית.

ובאשר לחלופה, ואף במסגרת סגורה, לשם תהליך גמילה מאלכוהול, הרי שכידוע (וזוהי עדיין הדעה הרווחת בפסיקת ביהמ"ש העליון), אין מקום לשיחרור נאשם - במסגרת הליכי בקשה למעצר עד תום ההליכים וכחלופה למעצר - לצורך גמילה מסמים, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן, ובעיקר, כאשר הנאשם החל בהליך שכזה טרם מעצרו, ובאופן שהמעצר עלול לקטוע אותו בעיצומו ולהוריד לטמיון את המאמצים שהושקעו בו;

            והדברים יפים ונכונים הם, על דרך ההיקש, גם ביחס לתהליך גמילה מאלכוהול.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ