אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2113/08

החלטה בתיק בש 2113/08

תאריך פרסום : 07/09/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית משפט השלום באר שבע
2113-08,1405-08
13/02/2008
בפני השופט:
יעקב שפסר סגן נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד מחמד אבו צבייח
הנתבע:
סלאמה לחסוני
עו"ד שרית עוז
החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים המוגשת על רקע כתב אישום שהוגש בעניינו של המשיב, ולפיו מואשם הוא בעבירת כניסה לישראל שלא כדין, החזקת סם שלא לצריכה עצמית והספקת סם.

ב"כ המשיב לא חלקה על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, אם כי חלקה על קיומן באשר לעבירת הספקת הסם, והציעה לשחרר את המשיב בערבות חלופה של ערב ישראלי, ובתנאים נוספים שיקבעו על ידי בית המשפט. המבקשת מתנגדת להצעה בסוברה, כי יש בה הן סיכון להמלטות מאימת הדין בהיותו תושב הרשות הפלשתינית והן בשל המסוכנות הנובעת מעבירות החזקה ואספקת הסמים המיוחסות לו.

לצורך קבלת החלטתי, ביקשתי וקיבלתי לעיוני את חומר הראיות בתיק זה. על אף שאין ספק בדבר קיומן של ראיות לכאורה באשר לעבירות השב"ח והחזקת הסם, הרי שהנסיבות העולות ממנו אינן מצדיקות לדעתי מעצרו עד תום ההליכים של המשיב וניתן בהחלט, בנסיבות שיפורטו להלן, להסתפק בחלופת מעצר שתבטיח התייצבותו לדיון ותאיין מסוכנות ככל שקיימת כזו.

באשר להיבט העקרוני בדבר שחרור שב"ח, נדרש בית המשפט העליון לסוגיה זו לא אחת וקבע, כי אין בעובדת היות אדם שב"ח לכשעצמה, כדי לפטור מחובת בדיקת חלופת מעצר, זאת נוכח תפיסת היסוד של חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, המניח צורך של איזון, בין ערך חרות הפרט לבטחון הציבור, תוך הדגשת חרות הפרט כראשון במעלה, בהפעלת שיקול הדעת השיפוטי. אף שהחשש לקיומו של סיכון ההתחמקות מאימת הדין מתקיים בדרך כלל במקרים מסוג זה, וקל יותר לתושבי השטחים להמלט ולהתחמק משפט, מתחייבת בחינה פרטנית של כל מקרה לגופו (ר' לעניין זה בש"פ 8567/06 מוחמד דאפר ואח' נ' מדינת ישראל (6.11.06 - לא פורסם), בש"פ 7136/04 האשם פיאלה נ' מדינת ישראל (12.8.04 - לא פורסם),  בש"פ 260/05 חרבי סביח נ' מדינת ישראל, (23.1.05 - לא פורסם), בש"פ 648/00 איאד עבידו נ' מדינת ישראל (10.2.00 - לא פורסם), בש"פ 9139/99 מדינת ישראל נ' אבו חדיד בורהאן ואח' (לא פורסם),  בש"פ 1023/97 יאסר אלאטראש נ' מדינת ישראל, (19.2.97 - לא פורסם), בש"פ 7767/95 תיאסיר בכרי נ' מדינת ישראל        (31.12.95 - לא פורסם), בש"פ 6339/03 מדינת ישראל נ' חושיה, (11.7.03 - לא פורסם), בש"פ 3794/06 עומר רשואן נ' מדינת ישראל (17.5.06 - לא פורסם), בש"פ 3756/05 יוסף טרשאן ואח' נ' מדינת ישראל (21.4.05 - לא פורסם). אל מול האמור קיימות גם החלטות אחרות בהן הוחלט כי בעיתות חירום, מופעל שיקול הדעת מול החשש להמלטות מאימת הדין, באופן הגובר על שיקולים אחרים (ר' למשל בש"פ 2739/02 אנואר צבאח נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"ו (3) 926).

בבש"פ 8567/06 הנ"ל, מדובר היה בנאשמים, בעלי הרשעות קודמות, שהינם שוהים בלתי חוקיים, אשר כנגדם הוגש כתב אישום המייחס להם מעבר לעבירת השב"ח, גם עבירות של פריצה לרכב, גרימת נזק לרכב (ע"י פגיעה ברכב אחר תוך כדי נסיעה), פירוק חלקים מרכב, גניבת רכב, הפרעה לשוטר ונהיגה בקלות ראש, ולמרות האמור החליט כב' השופט א' רובינשטיין, כי ניתן עקרונית לשחררם לחלופה וכך אכן עשה בפועל, תוך שקיבל את ערר הנאשמים בעניין זה.

בבש"פ 3794/06 הנ"ל, מדובר היה בנאשם שהואשם בהסתננות לאחר גירוש, קשירת קשר לפשע, התחזות, הפרעה לשוטר, שיבוש הליכי משפט ושימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, ולמרות האמור החליט כב' הש' ס' ג'ובראן לשחררו לחלופה.

מסקירת פסיקת בית המשפט העליון נראה איפוא, כי בעקרון, לא שונה עבירת השהיה הבלתי חוקית מבחינה קונספטואלית, מעבירות אחרות, וניתן עקרונית לשחרר אדם לחלופת מעצר שתבטיח מפני מסוכנותו ומפני החשש מהמלטותו מאימת הדין, תוך שאין הדבר מהווה מתן גושפנקא חוקית כביכול לעבירה, שכן המדובר בשהייה במעצר למעשה, אם כי לא מאחורי סורג ובריח ממש, כך שהדבר תואם הן את העובדה שהמשיב לא שוחרר ולא מקבל הצדק למעשיו, והן את עקרונות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. יחד עם זאת, ניתן בעניין זה, משקל נכבד יותר לשיקול החשש מהמלטות מאימת הדין, שלמותר לציין, מתקיים ביתר שאת, בעבריינים שמקום מגוריהם בשטחי הרשות הפלסטינית. עוד נראה מסקירת הפסיקה, כי ברוב המקרים בהם שוחררו בפועל נאשמים בשב"ח, התקיימו בד"כ נסיבות מיוחדות שהיה בהן כדי להקטין את החשש מהימלטותם (למשל בבש"פ 7136/04 - נישואין לישראלית שמקום מושבה בירושלים מזה 14 שנה כשלמשיב 5 ילדים ושהוכיח כבר בעבר כי ניתן לסמוך עליו בהגעה לבית המשפט, כך גם בבש"פ 260/05, בו היה המשיב נשוי לישראלית תושבת ירושלים , בבש"פ 1023/97 שוחררו שותפיו של הנאשם שם זולתו ועוד), או לחילופין, היוותה העבירה של הכניסה לישראל, עבירה יחידה בלא ביצוע עבירות נוספות.

בעניינו, המדובר במשיב בן 25,  ללא כל עבר פלילי לרבות לא עבירות שב"ח.  לפי דברי ב"כ של המשיב שלא נסתרו, כל משפחתו המורחבת, בני שבט לחסוני - נורמטיבית,  אשר קיבלה באופן קולקטיבי אזרחות ישראלית לפני 15 שנה ומתגוררת בישראל (ליד ערד). אביו של המשיב לא הגיע עם משפחתו במועד שהוצע הסדר זה, ומשביקש אזרחות במועד מאוחר יותר, לא ניתן לו הדבר. המשיב עצמו עובד באיזור ים המלח מזה כ - 5 שנים, ללא כל הסתבכות פלילית. במצב דברים זה ניתן לאיין לדעתי את החשש מהמלטות מאימת הדין בתנאי שחרור מתאימים.

באשר לעבירת הסמים: עיון בחומר הראיות מלמד כי באשר להחזקת סם יש ללא ספק ראיות לכאורה, אלא שהרושם המתקבל הוא, שהמדובר למעשה בפועל בהחזקה הנחזית לשימוש עצמי. הראיות היחידות הינן מפי המשיב עצמו, אשר חוזר ומדגיש עניין זה בשתי הודעותיו, לפיו עושה הוא שימוש עצמי בסם, ואינו מוכר לאחרים או סוחר בו כלל ועיקר. הודעותיו מפרטות פרטים רבים לרבות באשר לזהות מוכר הסם, ואשר לא ניתן להתעלם מהרושם הכן העולה מהן. אמנם כמות הסם שנתפסה היא המביאה להאשמתו לפי סעיף 7 רישא לפקודת הסמים, ואולם הנסיבות הכוללות מצביעות לכאורה, אחרת. כך גם לגבי האספקה: המשיב מכחיש מספר פעמים עניין זה ומאשר בכנות, כי התחלק בעישון בצוותא עם אחר (בלתי ידוע) שהגיע מאילת. יש כמובן ראיות לכאורה לעניין עבירות הסמים כפי שהן מנויות בכתב האישום, אלא שהרושם המתקבל מחומר הראיות הוא, שחומרתן הינה במישור הטכני, כשבמישור העובדתי - המהותי, מדובר אכן בהחזקה לשימוש עצמי ובעישון בצוותא ולא באספקת סם, במובנה הרגיל והמקובל. מכל מקום, כלל נסיבות אלה אינו מצדיק לדעתי את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

אין לשכוח כי תכלית ההליך הנדון הינה מניעתית ולא עונשית, ובכל מקרה, "ברירת המחדל" הינה העדפת חלופה ולא מעצר ממש. בנסיבות המפורטות לעיל, נראה לי איפוא, כי הבעיה העיקרית הנידונה בענייננו איננה מסוכנותו של המשיב, אלא הצורך בהבטחת התייצבותו לדין. נושא זה ניתן לדעתי לפתור בתנאים שיבטיחו  את איונה של הבעיה ועל כן, אינני מוצא סיבה של ממש, שלא לאפשר שחרורו של המשיב בכפוף להצבת תנאים שיבטיחו התייצבותו.

אשר על כן הנני מורה על שחרורו של המשיב בכפוף לתנאים הבאים:

א.     חתימת התחייבות עצמית וערבות צד ג' מצד הערב המוצע מר אברהים אלקרען ת.ז. 042829317 בסך 25,000 ש"ח כל אחת, להבטחת התייצבותו לדין.

ב.      הואיל ולמעשה מוגבל הפיקוח הישיר המוצע, ונוכח העובדה כי הדרך האפקטיבית היחידה להבטחת התייצבות המשיב בבית המשפט היא על דרך הפקדה כספית, הנני מורה בזאת על הפקדת סכום מזומן בקופת בית המשפט בסך של 10,000 ש"ח, להבטחת תנאי השחרור.

מובהר בזאת למשיב ולערב, כי בהפרת תנאי מתנאי השחרור, עלול בית המשפט להורות על מעצרו של המשיב וכן על חילוט הערובות.

ניתן היום ז' ב אדר א, תשס"ח (13 בפברואר 2008) במעמד הצדדים.

     יעקב שפסר, שופט

            סגן נשיא

ב"כ המבקשת:

אבקש עיכוב ביצוע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ