אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 21122/06

החלטה בתיק בש 21122/06

תאריך פרסום : 16/10/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
21122-06
03/07/2006
בפני השופט:
ר. אבידע - ס. נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד קירש קרן
הנתבע:
אחמד אבו מדיעם
עו"ד אלקרינאוי
החלטה

1. נגד המשיב הוגש כתב אישום אשר בו ייחסה לו המבקשת עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונהיגה ללא רישיון נהיגה. עבירות אלו יוחסו לנאשם משנטען כי ביום 28.06.06, סמוך לשעה 07:00, נהג הנאשם ברכב מכיוון רהט לצומת להבים ומשם דרומה לכביש 40 לכיוון באר-שבע, ולא עצר כאשר שוטרי משמר הגבול, עידן מויאל ואדהם מטאר, סימנו לו לעצור. המשיב, בניגוד להוראות השוטרים, המשיך לנסוע בכביש, הגביר את מהירותו בעוד השוטרים ממשיכים ודורשים ממנו לעצור. במהלך נסיעתו עקף המשיב עם רכבו מכוניות מימין ומשמאל, הגביר את מהירותו למהירות העולה על 120 קמ"ש וכלי רכב נאלצו לסטות מנתיב נסיעתם על מנת למנוע התנגשות ברכבו של המשיב. בהגיעו לבאר-שבע חלף המשיב על פני רמזור אדום ורק לאחר מכן עצר, משנענה להוראות השוטרים דורון גוזלן ולובה צרוץ שהיו במקום.

עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, כאשר בין יתר נימוקי הבקשה נטען כי שחרורו של המשיב עלול לסכן חיי אדם.

2. נטען על ידי ב"כ המשיב כי אין בידי המבקשת ראיות לכאורה בעוצמה אשר עלולה להביא להרשעת מרשו. ב"כ המשיב, בהסתמך על דברי המשיב, טען כי אכן המשיב הגביר את מהירות נסיעתו שעה שעלה על כביש 40 בדרכו מרהט לבאר-שבע, אך זאת מאחר שחשש שבני משפחה עמם הוא מסוכסך, רודפים אחריו.

לטענת ב"כ המשיב, יש סתירות בין האמרות של השוטרים עידן מויאל ואדהם מטאר, הפוגמות בקיומן של ראיות לכאורה. עוד טען ב"כ המשיב, כי אין ראיה אשר ממנה ניתן ללמוד כי המשיב ידע שכוח משטרתי רודף אחריו וליתר דיוק, הורה לו לעצור. העובדה שבהגיעו לבאר-שבע עצר המשיב את רכבו בהתאם להוראות השוטרים, מלמדת, לטענת הסניגור, שלא היתה למשיב כוונה כלשהי להימלט מהשוטרים.

3. עיינתי בחומר החקירה ונחה דעתי כי יש בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום. כמו כן, לא מצאתי שיש בסתירות הנטענות על ידי ב"כ המשיב בין אמרות שני שוטרי המג"ב כדי לכרסם בחומר הראיות.

ב"כ המשיב, לדוגמא, טען כי נפלה סתירה בין האמור באמרותיהם של שני עדי התביעה, מויאל ומטאר, כאשר מטאר טען שהוא סימן לרכבו של המשיב לעצור "כאשר אני נמצא ברכב משטרתי, ג'יפ . . . וביקשתי ממנו לעצור בכריזה וסימנתי לו לעצור כאשר אני נמצא ברכב משטרתי ג'יפ סופה . . . " וזאת בשעה שמויאל טען " . . . סימנו לרכב לעצור בעזרת כריזה שהיתה בתוך הג'יפ ובנוסף מפקד הצוות ירד מהרכב שלנו  . . . וסימן לו לעצור". טען ב"כ המשיב כי מדברי מפקד הצוות מטאר באמרתו עולה כי לא ירד מהג'יפ שעה שטען כי סימן לרכב הנאשם לעצור.

לדברים האמורים לעיל, מפי העדים, ראוי להוסיף דברים שרשם מטאר בתרשים שעשה, שם ציין "סימנתי לרכב לעצור וקראתי לו בכריזה, אך הנהג לא עצר". דברים אלה של מטאר בהחלט יכולים להתיישב עם דברי מויאל, שמהם עולה שהיו שתי פעולות אשר בהן הורו אנשי מג"ב למשיב לעצור. האחת באמצעות הכריזה והשניה, באמצעות סימון.

עוד טען ב"כ המשיב, כי לא הוברר כיצד סומן למשיב לעצור את רכבו. אכן לא פורט באמרותיהם של שוטרי המג"ב כיצד סימנו, אם אכן סימנו למשיב לעצור. ואולם, ברור מאמרותיהם כי לטענתם, סימנו לו לעצור.

תיאור אופן נסיעתו של המשיב בפראות בכביש יש בו כדי לאושש את טענת המבקשת כי הנסיעה היתה כתוצאה מכך שהמשיב ניסה לחמוק משוטרי המג"ב. אוסיף בענין זה, כי העבירה העיקרית שיוחסה למשיב הינה סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ועל כך קיימות ראיות ברורות באמרותיהם של שוטרי המג"ב, אשר תיארו את נסיעת המשיב בצורה מסוכנת, כפי שתוארה בכתב האישום.

עוד טען ב"כ המשיב, שלא באה ראיה לכך שבמהלך הנסיעה הפעילו שוטרי המג"ב את מערך הכריזה. אכן יש ממש בטענה זו. שוטרי המג"ב לא טענו כי במהלך המרדף פעלה מערכת הכריזה. העובדה שלא פעלה אינה מעלה או מורידה לגבי המיוחס למשיב באשר לנסיעה המסוכנת על כביש 40.

טען ב"כ המשיב שהעובדה שמרשו עצר בבאר-שבע כאשר שוטרי התחנה סימנו לו לעצור, מלמדת שלא היתה לו כוונה לברוח מהשוטרים, אלא מאויביו. בענין זה ראוי לציין, כי הסיבה ששוטרי המג"ב סימנו למשיב לעצור היתה שהיה להם מידע כי הוא מוביל שוהים בלתי חוקיים. לא מן הנמנע שבפרק הזמן שעבר לאחר ששוטרי המג"ב איבדו קשר עין עם רכבו של המשיב, אשר חצה אור אדום, לבין שהמשיב עצר את רכבו לדרישת השוטרים דורון גוזלן ולובה צרוץ, היה סיפק בידו להוציא מרכבו את אותו דבר אשר בעטיו לא עצר למרות שנדרש לעצור על ידי שוטרי המג"ב, בין אם היו אלה שוהים בלתי חוקיים ובין אם היה זה דבר אחר. 

4. בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.

כפי שצוין, דעתי היא כי יש בידי המבקשת אף ראיות לכאורה להוכחת העבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, שכן לכאורה עולה מהראיות שדרישת שוטרי המג"ב למשיב לעצור הגיעה לתודעתו של המשיב והוא לא פעל על פיה. ואולם, גם אם בסופו של יום יגיע בית המשפט, אשר ישמע את הראיות בתיק, למסקנה כי דרישת שוטרי המג"ב לעצור לא הגיעה לתודעתו של המשיב, ולכן אין להרשיעו בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, הרי שכאמור, אין בכך כדי להשליך על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.

5. משנקבע כי קיימות בידי המבקשת ראיות לכאורה, כאמור, קמה עילה למעצרו של המשיב. המשיב הציע כחלופה למעצר שהות אצל אביו ודודו, תחת השגחתם. בשלב זה נראה לי להזמין תסקיר מעצר אודות המשיב, בטרם תישקל חלופה למעצר. חלופה למעצר בנסיבות כגון אלה שלפנינו, מיותר לציין, צריכה להבטיח את הציבור מפני המשיב, אשר כעולה מחומר הראיות, לא היסס לסכנו. לזאת יש להוסיף, כי המשיב, בעבר, הפר הוראה חוקית, וזאת כעולה מפרוטוקול תיק בית משפט השלום בבאר-שבע 3381/05, שם יוחסה למשיב עבירה של הפרת הוראה חוקית שניתנה על ידי כב' השופט עמר בבית משפט זה, אשר הורה למשיב להיות במעצר בית מלא במושב נועם, ואילו המשיב נתפס ברהט, כשברשותו סכין.

6. אשר על כן, הנני דוחה את הדיון ליום 11.07.06 בשעה 08:00.

7. בא כוח המשיב מתבקש להמציא לשירות המבחן את פרטי הערבים המוצעים וכן להמציא תצהירים של אותם ערבים לבית המשפט ולמבקשת יומיים לפני מועד הדיון. מבוקש כי בתצהירים יפורטו, בין היתר, העובדות הידועות למצהיר בקשר למקרה הנדון, גדר התחייבויותיו של המצהיר, רכושו, עברו הפלילי וכל פרט נוסף שעשוי לתרום להכרת הערב והערכתו להיות מתאים לשמש כערב.

8. שירות המבחן מתבקש להכין תסקיר מעצר אודות המשיב.

9. המשיב יובא לדיון באמצעות שב"ס / ליווי נגב.

ניתנה היום ז' בתמוז, תשס"ו (3 ביולי 2006) במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ