אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 21053/05

החלטה בתיק בש 21053/05

תאריך פרסום : 09/10/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
21053-05
15/08/2005
בפני השופט:
ח. עמר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
רמי חדד
עו"ד קאזיס
החלטה

1.                  החלטה זו - הינה בהמשך להחלטת כב' השופט ב. אזולאי מיום 18.07.05 (להלן: "ההחלטה הראשונית") שניתנה בקשר עם הבקשה בתיק זה, שעניינה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים על פי כתב האישום שהוגש נגדו (בתיק פח 1065/05) ואשר בו מיוחסות לו - בשיבעה אישומים - שורה של עבירות מין במשפחה; שתי עבירות תקיפה; ועבירת התפרצות לדירה.

2.                  את כלל העבירות, כאמור, כך על פי כתב האישום, ביצע המשיב כלפי המתלוננת - ילידת שנת 1987, ואשר הינה אחייניתו (בת אחות אשתו) - בתקופה שבין השנים 2002 - 2001, ובמהלך שנת  2005.

על פי הנטען באישום הראשון - ביצע הנאשם במתלוננת, בלילה מסוים שבתקופת 2002 - 2001, מעשים מגונים, והיה זה בעת שישנה בדירתו לאחר ששימשה שמרטף לילדיו.

כן - ועל פי הנטען באישום השני - החדיר הנאשם בכוח את איבר מינו לפיה של המתלוננת; והיה זה, כחודש לאחר האירוע הנ"ל נשוא האישום הראשון, בתוך חורשה אליה סטה ברכבו, שבו הסיע אותה.

כן - ועל פי הנטען באישום השלישי - ביצע הנאשם במתלוננת מעשים מגונים בתוך חדר האמבטיה, במועד הסמוך לאחר האירוע נשוא האישום הראשון.

עוד - כך על פי האישום הרביעי - ובהזדמנות אחרת, במועד הסמוך לאחר האירוע נשוא האישום הראשון, היכה המשיב את המתלוננת בישבנה באמצעות מקל; והיה זה כשראה אותה עומדת ברחוב סמוך לבית מגוריה, ובאומרו לה, כי אין הוא מסכים ש"יהיה לה אף אחד" מלבדו.

כן - כך נטען באישום החמישי - הגיע הנאשם, במועד מסוים במהלך חודש  5/2005, לביתה של המתלוננת, בהיותה שם בגפה, ולאחר שהדף אותה אל הספה (משזו התנגדה לכניסתו לדירה) נשכב עליה וניסה לאונסה (ע"י בעילתה באיבר מינה) תוך איומים, כי ישתמש בסכין (שלדבריו, נמצאת ברשותו) ותוך שהפשיט אותה ממכנסיה; ורק עקב בכיה וטענתה כי היא עומדת להקיא, ומחשש כי תקיא עליו - נאות הוא להניח לה ולעזוב את הדירה, ולא לפני שקילל אותה.

עוד נטען - באישום השישי - כי כשבוע וחצי לאחר האירוע נשוא האישום החמישי הנ"ל, בשעה 02:00 לפנות בוקר, הגיע המשיב, שוב, לדירת המתלוננת; ובאמתלא, כי מבקש הוא להתנצל על מעשיו הקודמים נאותה המתלוננת (שסירבה, קודם לכן, לפתוח לו את הדלת וביקשה אותו להסתלק מהמקום) לצאת אליו אל מחוץ לדירה. אולם, שם תפס בידה, בהזהירו אותה לבל תצעק; הכניס אותה לדירה; שם הפשיט את מכנסיו ואת מכנסיה; וחרף התנגדותה - החדיר את איבר מינו לתוך איבר מינה.

כן - כך נטען באישום השביעי - הגיע הנאשם, שוב, לביתה של המתלוננת (בלילה מסוים שבין 17.06.05 - 14) בשעה 03:00 לפנות בוקר, התפרץ אליו דרך החלון שבסלון ונכנס לחדר השינה, בעת שהמתלוננת ישנה בו עם בתה התינוקת. בהיותה ישנה, כאמור, ליטף המשיב את גופה מתחת למכנסיה; ומשעקב כך התעוררה והדפה אותו מעליה, הלך אחריה לסלון; ורק עקב צעקותיה עזב את הבית, אך לא לפני שסטר לה על פניה.

3.                  המחלוקת, בעיקרם של דברים, נסבה על השאלה - האם המעשים הנטענים בוצעו בהסכמה (כטענת המשיב) או שלא בהסכמה.

בהחלטה הראשונית, כאמור, קבע כב' השופט אזולאי כי קיימות, אמנם, ראיות לכאורה לביסוס העבירות המיוחסות למשיב. אך, "איכותן" (כך לשון ההחלטה) הינה כזו "שלא ניתן לקבוע, בשלב זה, אם יש בחומר הראיות כדי להצביע על סיכוי סביר להוכחת האישום מעבר לספק סביר" (כך לשון ההחלטה הנ"ל).

עוד נאמר בהחלטה זו, כי "ער אני למסוכנותו של המשיב, העולה גם מעברו הפלילי, והחשש לשיבוש הליכי משפט, לאור העובדה שמרבית העדים הם בני משפחה. אך, בנסיבות העניין נראה לי שיש בספקות האמורים (ספקות שעלו מתוך גירסתה של המתלוננת - ח.ע.) כדי להטות את הכף לכיוון של חיפוש חלופה הולמת שיהא בה כדי להבטיח אי קיום כל מגע עם המתלוננת ועם עדי התביעה, וכדי להפחית את החשש למסוכנות המשיב".

לפיכך, הורה כב' השופט אזולאי, בהחלטה זו, על הגשת תסקיר מעצר "שיתייחס להערכת מסוכנות המשיב ולחלופות מעצר שיועלו, שיש בהן כדי להבטיח הימנעות של המשיב מכל קשר עם המתלוננת או עם מי מעדי התביעה, פרט לקשרים משפחתיים הכרחיים לתפקוד המשפחה ולניהול עסקו של המשיב, תוך שילוב של מעצר בית בשעות הלילה ואפשרות ניהול העסק של המשיב, תוך השגחה מתמדת של אדם המסוגל להציב לו גבולות  ולדווח למשטרה על כל מקרה של הפרת תנאי החלופה למעצר".

לצורך זה - ולשם בחינת תסקיר המעצר וחלופת המעצר המוצעת - נדחה המשך הדיון (בפני).

4.                  חלופת המעצר שהוצגה בפני שירות המבחן ועליה נתן זה דעתו בתסקיר המעצר, היא, כי המשיב יימצא במעצר בית בבית אחיו או בבית אחותו הסמוכים זה לזה (והמצויים בבאר שבע) ותחת פיקוחם הצמוד של האח והאחות הנ"ל. בדיון בפני הוסיף הסניגור והבהיר, כי הכוונה היא למעצר בית חלקי, בלבד, היינו, לשעות הערב והלילה, בלבד - כך שבשעות היום יתאפשר למשיב לעבוד בעיסקו (כעצמאי) בעבודות שיפוצים, ותחת פיקוחו של אחיו הנ"ל העובד עימו. בפועל - ואם משום שהדברים לא הוצגו כך בפני שירות המבחן, או אם משום שחלה, אולי, אי הבנה - לא התייחס שירות המבחן, כלל, למעצר בית חלקי, כאמור, אלא למעצר בית מלא; ומכל מקום, שלל הוא, בתסקיר המעצר, את חלופת המעצר המוצעת - גם אם מדובר במעצר בית מלא. זאת - כך סבר - הן על שום מסוכנותו הרבה של המשיב; והן על שום אי היות המפקחים והערבים המוצעים - לא האח ולא האחות - כאלה המסוגלים להציב גבולות בפני המשיב; או כאלה שבידיהם היכולת להעדיף את העמידה בהתחייבותם כמפקחים על המשיב (ובין היתר, להודיע למשטרה, בעת הצורך, על הפרת המשיב את תנאי שיחרורו) על פני נטייתם לגונן עליו.

את מסוכנותו של המשיב וקשייו להצבת גבולות עצמיים - כך עולה מהתסקיר - מבסס שירות המבחן על עברו הפלילי העשיר של המשיב (שהינו כיום בן 40) ועל אורח חייו העברייני וההתמכרותי, מאז היותו בן 17 ועד היום; הודאתו בדבר התקשותו לשלוט בכעסיו ובמזגו החם - דבר שהתבטא גם בעבירות אלימות שבעברו; הפרתו תנאי מעצר בית שהוטלו עליו בשנת 2001 (בקשר עם תיק אחר); ואופן התייחסותו המטשטש לעברו ולקשייו להסתגל למסגרת נורמטיבית.

בעטיים של כל אלה, מעריך שירות המבחן, כי קיימת "מסוכנות גבוהה" לחזרת המשיב  על התנהגות פורצת גבולות.

ובאשר לערבים ולמפקחים המוצעים הנ"ל, התרשם שירות המבחן מעמדתם המגוננת על המשיב, ובאורח קיצוני, שהתבטא אף בהתיחסות מכחשת לעברו הפלילי של המשיב - הגם שמדובר בהרשעות סופיות וחלוטות. בנסיבות אלו מטיל שירות המבחן ספק רב באשר למסוגלותם למלא תפקידם כראוי, כמפקחים על המשיב וערבים לו - על כל המשתמע מכך - ובאשר למסוגלותם להציב גבולות בפני המשיב.

5.                  בדיון בפני, הביע הסניגור תרעומת על שירות המבחן, בטענה כי זה חרג מסמכותו, נוכח האמור בהחלטה הראשונית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ