אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 21033/07

החלטה בתיק בש 21033/07

תאריך פרסום : 18/12/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר-שבע
21033-07
10/07/2007
בפני השופט:
רויטל יפה-כ"ץ

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. מזרחי שרון
2. בן-שטרית ליאור

החלטה
 

1.         כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן:" החוק"), החזקת כלי פריצה לפי סעיף 409 לחוק, ארבע עבירות של התפרצות לבניין מגורים בכדי לגנוב לפי סעיף 406(ב) לחוק, ארבע עבירות של גניבה לפי סעיף 384 לחוק, ארבע עבירות של גרימת היזק במזיד לפי סעיף 452 לחוק, עבירה של הסתייעות ברכב לביצוע פשע לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961, עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק, עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) לחוק ו-עבירה של ניסיון להשמדת ראיה לפי סעיפים 242 ו-25 לחוק.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם, והבקשה הנ"ל הינה נשוא החלטתי זו.

2.         באישום הראשון של כתב האישום נטען, כי בתאריך 17.5.07 או בסמוך לפניו, קשרו המשיבים קשר עם אחרים, וביניהם איתיאל מנצור (להלן: "מנצור"), לבצע עבירות של התפרצות לבתי מגורים וגניבה מתוכן. במסגרת הקשר ולשם קידומו הקושרים הצטיידו ברכבו של מנצור, רכב שטח מסוג מרצדס מ.ר. 8642820 (להלן:"הרכב") ובמוטות ("לומים").

עוד נטען, כי במסגרת הקשר ולשם קידומו המשיבים, מנצור ואדם נוסף שזהותו אינה ידועה למאשימה, הגיעו באמצעות הרכב, בין השעות 8:00 ל-10:00, לדירה ברחוב כנרת 77/36 באשדוד, התפרצו לדירה בכך ששברו את המנעול באמצעות לום וגנבו מתוכה שעון יקר ערך;

בסמוך לאחר מכן, ולפני השעה 11:25 הגיעו המשיבים ביחד עם האחרים, באמצעות הרכב, כשהם מצוידים בלומים, לשדרות תל-חי 33 באשדוד והתפרצו לשלוש דירות: לדירה מספר 21 השייכת למשפחת אזרזר בכך ששברו את מנעול הדלת, "הפכו" את הדירה וגנבו מתוכה כספת שבתוכה היו תכשיטים רבים, בקבוקי שתייה חריפה וחפצים נוספים; לדירה מספר 22 השייכת למשפחת מוספנוב, בכך ששברו את מנעול הדלת ועיקמו את הדלת תוך שימוש בלומים, פירקו את הכספת שלקחו מדירה 21 וגנבו מהדירה הזו 5,000ש"ח, 14,000 דולר ארה"ב ותכשיטים; לדירה מספר 23 השייכת למשפחת דוידוביץ בכך ששברו את המנעול באמצעות לום וגנבו תכשיטים ושעון יקר ערך.

נטען, כי המשיבים והשניים האחרים העבירו את שללם לרכב.

באישום השני נטען, כי לאחר המתואר לעיל, ובעוד המשיבים ומנצור יושבים ברכב, הבחינו בהם שלושה שוטרים שהגיעו ברכב משטרתי לחנייה, ולאחר שהבחינו במנצור חסמו את החנייה. משהבחינו המשיבים ומנצור בשוטרים - סגרו את דלתות הרכב והחלו לברוח כשהם נוסעים על המדרכה ויצאו במהירות לרחוב תל-חי, שהינו כביש סואן, בו נסעו באותה עת כלי רכב רבים. השוטרים דלקו אחרי הרכב, שנסע במהירות, הפעילו אור כחול מהבהב וסירנה וכרזו להם לעצור, אך המשיבים ומנצור המשיכו בנסיעה מהירה ופראית עד שהגיעו לחוף הים ושם הצליחו להימלט מהשוטרים. במקביל, הזעיקו השוטרים סיוע של שוטרים מתחנת אשדוד.

מנצור והמשיבים המשיכו בנסיעתם על "ציר החשמל", כשבאותה עת נסעו גם השוטרים גיא יפת ויעקב שוקורון על  אותו ציר, בחיפושיהם אחר הרכב. המשיבים ומנצור הבחינו בניידת המשטרתית הנוסעת מולם, ובכל זאת נסעו במרכז הכביש, שהינו נתיב אחד צר. השוטרים הפעילו אור כחול מהבהב וסירנה וכרזו למשיבים ולמנצור לעצור, אך הם לא נענו לקריאותיהם והמשיכו לנסוע לעברם במהירות ובנסיעת עקלתון באמצע הכביש עד, שהשוטרים נאלצו להאט ולסטות לשוליים על מנת למנוע התנגשות עם הרכב. השוטרים פנו פניית פרסה והמשיכו במרדף אחר הרכב, שנסע במהירות וגרם לשני כלי רכב לסטות מנתיב נסיעתם.

בסמוך לאחר מכן הסתירו המשיבים ומנצור את הרכוש שגנבו (כאמור באישום הראשון) בין השיחים, סמוך לציר, ונסעו לישוב ניצן, שם המשיבים ברחו רגלית לכיוון כביש 4 ומנצור נסע במהירות ברח' מעלה השקנאי בניצן, עצר בפתאומיות בסמוך לרכבה של ימית מרדכי וברח ממנו רגלית.

בעת שהמשיבים ברחו רגלית, הבחינו בהם שני שוטרים (דדון וברנשטיין), אשר דלקו אחריהם וצעקו להם לעצור, אך המשיבים התעלמו מקריאותיהם ובעת מנוסתם ניסו לעצור מספר כלי רכב שחלפו על כביש 4, דבר שגרם לחלק מכלי הרכב לבלום בלימת חירום בכדי למנוע דריסת המשיבים, אשר המשיכו לרוץ וחצו את כביש מספר 4, שהינו כביש סואן. גם בעת חציית המשיבים את הכביש נאלצו כלי רכב רבים לבלום ולסטות מנתיב נסיעתם, כדי להימנע מדריסת המשיבים.

המשיבים נעצרו כשהגיעו לצידו השני של כביש מס' 4.

הרכוש שנגנב - נתפס והוחזר, ברובו, לבעליו.

3.         לשיטת המבקשת קיימות בתיק החקירה ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות למשיבים בכתב האישום, וכן קמות כנגדם עילות מעצר, הן מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו - 1996 (להלן: "חוק המעצרים"), שכן קיים יסוד סביר לחשש שיסכנו את בטחון הציבור בשים לב לאופי העבירות ולנכונותם הבוטה לסכן חיי אדם; והן, מכוח סעיף 21(א)(1)(א) לחוק המעצרים, שכן קיים יסוד סביר לחשש, כי המשיבים ימלטו מאימת הדין באם ישוחררו בשים לב לנחישותם ותעוזתם להימלט מהשוטרים גם במחיר סיכון חייהם וחיי השוטרים. עוד נטען על ידי המבקשת, כי אין חלופת מעצר אשר תוכל לאיין את מסוכנותם של המשיבים, אשר במעשיהם הוכיחו זלזול בוטה בחוק ובנציגיו, וכי אין להם מורא מפניו, ולפיכך לא ניתן ליתן בהם אמון. כן, טענו, כי אין חלופת מעצר שתוכל לרסנם, שכן, אינם חסים על חייהם או על חיי אחרים וסביר שלא יחוסו על ממון עת ירצו להימלט מן הדין.

ב"כ המבקשת הציגה גם את עברם הפלילי של המשיבים בתמיכה לטיעוניה, כאשר בדיון ציינה, כי בבקשה נפלה טעות ביחס לעברו של המשיב 2.

4.         מאידך, ב"כ המשיב 1 טען כנגד קיומן של ראיות לכאורה ולשיטתו בוודאי אין ראיות כאלה המצדיקות או המקימות עילה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים. ב"כ המשיב 1 תיאר את השתלשלות החקירה החל ממעצר הימים ועד להגשת כתב האישום וטען, כי הארכת מעצרם של המשיבים נתבקשה לאור עבירות הרכוש בלבד וכלל לא הוזכרה העבירה של סיכון חיי אדם, למרות שכל הנתונים העובדתיים היו בפני המשטרה. לדבריו, העבירה של סיכון חיי אדם "נולדה" רק לאחר שניגבו אמרות מפורטות מהשוטרים, אמרות השונות מהדוח"ות שרשמו בעצמם מייד לאחר האירועים. כן, הפנה הסנגור לסתירות בין האמרות השונות של השוטרים השונים, והוסיף, כי החקירה לא מוצתה וכי קיימים מחדלי חקירה, בין היתר אי לקיחת טביעות אצבע מכל הדירות שנפרצו (שכן טביעות אצבע נלקחו רק מדירה אחת). בנוסף טען הסנגור, כי ממילא אין בדוחו"ת של השוטרים כל רמז לנהיגה פרועה או מסוכנת, שתצדיק העמדה לדין בגין עבירה של סיכון חיי אדם.

באשר לחוסר שיתוף הפעולה של המשיבים בחקירה טען ב"כ המשיב 1, כי הדבר נבע מאלימות קשה שהופנתה כלפי המשיבים. לדבריו, גרסתו של המשיב 1, הינה הכחשה גורפת של כל קשר לאירועים נשוא כתב האישום, הן להתפרצויות והן לנסיעה ברכב, וסבר, כי בחומר הראיות ישנן עדויות התומכות בגרסה זו (כמו עדותה של ימית, העדר ט.א. של המשיב 1 אם ברכב ואם בכל מקום אחר ועוד).

באשר לעילת המעצר טען ב"כ המשיב 1, כי החוק הרלוונטי בעניינו, לאור נסיעת הרכב על חולות בחוף הים, הוא, לכל היותר, חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, תשנ"ז - 1997, שם מדובר בעבירה של ברירת קנס בלבד. לפיכך, ולאור מכתב שהגיש ממקום העבודה של המשיב 1 אשר מוכן לשוב ולהעסיקו, לאור פסיקה שהגיש ולאור עברו הפלילי שאינו מכביד, ביקש לשחרר את המשיב 1 לחלופת מעצר בביתו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ