אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20988/07

החלטה בתיק בש 20988/07

תאריך פרסום : 18/12/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר-שבע
20988-07
10/07/2007
בפני השופט:
רויטל יפה-כ"ץ

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רננה לוי
הנתבע:
ג'אבר מואיד
עו"ד שרביט שמעון
החלטה
 

1.         כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע, גניבת רכב, מסחר ברכב גנוב ושהייה בישראל שלא כחוק. יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו, והבקשה הנ"ל הינה נשוא החלטתי זו.

2.         בכתב האישום נטען, כי במועדים הרלבנטיים לכתב האישום קשר המשיב, שהוא תושב בית אולא שבחברון, קשר עם מנצור אלזגייר (להלן: "מנצור"), אף הוא תושב אזור חברון, עם אריק קשאני (להלן: "קשאני") ועם אחרים, לגנוב כלי רכב ורכוש אחר מישראל, להעבירו לאזור יהודה ושומרון ולמסור אותו, תמורת תשלום, לידי מנצור, אשר גם היה אמור לשמור על הרכוש הגנוב במחסן בחברון. במסגרת הקשר הנ"ל הוחלט, כי קשאני ישמש כמתריע, ותפקידו היה לנסוע לפני כלי הרכב הגנובים, על מנת לוודא, שאין מחסומי משטרה בכבישים, ובכך יסייע למשיב ולאחרים בביצוע הגניבות.

עוד נטען, כי במסגרת הקשר האמור, ובתאריך 25/02/06, פנה מנצור אל המשיב, אל קשאני ואל שניים אחרים (שזהותם אינה ידועה, אך כונו "ואן-דאם" ו-"סאמי") וביקש מהם לגנוב עבורו כלי רכב. לפיכך, ובערבו של אותו היום, נפגשו המשיב והשניים האחרים עם קשאני סמוך למחסום תרקומיה, וברכבו של קשאני נסעו כל הארבעה לאשדוד. המשיב וסאמי ירדו מרכבו של קשאני סמוך לשעה 21:30, ניגשו למשאית מסוג דאף, שאליה מחובר נתמך, פרצו אליה והתניעו אותה. ואן-דאם עבר לנהוג במשאית, והמשיב וסאמי חזרו לרכבו של קשאני ונסעו לפני המשאית עד לאזור חברון, כשתפקידם היה להתריע על קיום מחסומי משטרה או ביקורת משטרתית בדרך. במהלך הנסיעה שמרו ואן-דאם ונוסעי הרכב של קשאני על קשר טלפוני ביניהם, וכן שמרו נוסעי הרכב של קשאני על קשר טלפוני עם מנצור, וכאשר הארבעה הגיעו לאזור חברון, הם מסרו את המשאית הגנובה למנצור וקיבלו תמורתה סך של 23,000 ש"ח.

3.         ב"כ המשיב הסכים, כי בחומר הראיות יש ראיות לכאורה בנוגע לעבירת גניבת הרכב וכמובן לעבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל, אך סבר, כי אין ראיות, גם לא לכאורה, בנוגע לעבירת קשירת הקשר וכל המשתמע ממנה.

אלא, שעיון בחומר החקירה מלמד, כי אכן בחומר הראיות יש די ראיות, כנדרש בשלב זה של הדיון, לביסוס כל העובדות והעבירות נשוא כתב האישום.

בפרשיה רבת המשתתפים נשוא כתב האישום, העד המרכזי הוא קשאני, שעמו חתמה המדינה על הסכם עד מדינה. אגב, הסכם עד המדינה לא צורף לחומר הראיות, ויש להשלים חסר זה בהקדם.

על פי אמרתו של קשאני עולה, כי כל המשתתפים בקשר שמו להם למטרה לעסוק במסחר ברכב גנוב, כאשר שניים מתוך הפרשייה כבר הודו והורשעו בגין חלקם בקשר ונגד שניים אחרים מתנהלים דיוני הוכחות.

עוד עולה, כי המשיב נעצר לאחר שהיה מבוקש זמן רב, ובתאריך 09/05/07, נכנסה קבוצת חיילים לבית אולא, יחד עם שוטרים מיחידת אתגר, ועצרו אותו בביתו.

קשאני בעדותו מפליל את המשיב בגניבת המשאית נשוא כתב האישום, ואיכון מכשיר הטלפון של המשיב, טלפון סלולארי שעל פי רישומי חברת סלקום רשום על שמו של המשיב למרות הכחשתו כל קשר לטלפון הנ"ל, מציב את המשיב במקום הגניבה בזמן הרלבנטי. האיכון הנ"ל מלמד גם על קשר טלפוני, בעת הרלבנטית, בין מנצור (אליו הובאה המשאית הגנובה) וקשאני ובין מנצור והמשיב.

כמו כן, ניתן ללמוד מחומר הראיות, כי בזיכרון הטלפון הסלולארי של מנצור היה מאוחסן מספר הטלפון של המשיב, שמשיב מכחיש כל היכרות עמו, וכי בוצעו מטלפון זה שיחות טלפון רבות לטלפונים שהוחזקו על שם המשיב ובני משפחתו.

עוד יש לציין, כי המשיב הכחיש כל היכרות עם קשאני, אם כי במסגרת העימות שנערך בין השניים, ולאחר שנשארו לבד בחדר החקירות, ביקש המשיב מקשאני שאף הוא יגיד שאינו מכיר את המשיב, ואף איים ש"ינקום" במי שהפליל אותו. למעשה, באותה שיחה (שהוקלטה ללא ידיעת המשיב) קשר המשיב עצמו לקשאני ואירועים נשוא הקשר הנטען בכתב האישום.

לאור כל זאת, ניתן, לפחות לכאורה, לקשר בין המשיב לקשאני (הן על פי עדותו הישירה של קשאני והן לאור דברי המשיב בעימות בינו לבין קשאני) וכן ניתן לקשר בין המשיב למקום ביצוע העבירה בזמן הרלבנטי. כן, ניתן לקשר בין המשיב לבין מנצור ובכך, לחזק את גרסת קשאני בנוגע לחלקו של המשיב כחלק מהקשר הכולל של גניבת כלי רכב ממדינת ישראל והעברתו לחברון לידיו של מנצור, ששילם תמורת הרכוש שנגנב.

4.         לטענת ב"כ המשיב, גם אם יש ראיות לכאורה, ממילא לא קמה עילת מעצר - לא לפי הילכת רוסלן ולא מכל נימוק אחר. לדבריו, כשם שהמשיב שוחרר בתנאים במסגרת תיק אחר שהוגש כנגדו לבימ"ש השלום בירושלים, במסגרתו חוייב להתייצב לכל הליך משפטי ולהתייצב במשטרה באזור מגוריו, כך ניתן לעשות גם במקרה הנ"ל ולשחרר את המשיב לביתו שבאזור חברון. כן, הציע הסנגור, ולחלופין, כי המשיב ישהה אצל קרוב משפחה ישראלי, למרות שזה לא הגיע לביהמ"ש ולא ניתן היה להתרשם מרצינותו.

5.         עילת המעצר בתיק זה קמה, בעיקרה, מכוחו של סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו - 1996 (להלן: "חוק המעצרים"), שכן לאור אופי העבירות, ההתארגנות לשם ביצועה והתחכום שנילווה לכל הפרשייה - יש יסוד לחשש שהמשיב ישוב ויסכן את ביטחון הציבור במידה וישוחרר ממעצרו.

כבר נקבע בפסיקה, כי מעשים, שנועדו לפגוע ברכוש ולשלול רכוש, פוגעים בסדרי החברה, פוגעים בזכויות היסוד של יחידי החברה, ובנסיבות מסוימות יש בהם כדי לסכן את ביטחון החברה וביטחונם של יחידיה. על כן, נקבע, כי בנסיבות מסוימות עלולות עבירות בעלות אופי של עבירות רכוש, לפי מהותן ונסיבות ביצוען, לסכן את ביטחון הציבור, וזאת כאשר עבירות אלה מבוצעות באורח שיטתי, או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של מספר עבריינים, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים (ר' לעניין זה בש"פ 5322/05 פלוני נ' מדינת ישראל, לא פורסם, החלטת כב' השופטת ארבל מיום08/05/06 וכן בש"פ 3453/05 אברג'יל נ' מדינת ישראל, לא פורסם, מיום 19/04/05).

אמנם יתכן (כפי שטען הסנגור), שהעבירה נשוא כתב האישום בענייננו, לא מקימה ממהותה עילת מעצר. אלא, שנסיבות ביצוע העבירה, התארגנות קבוצת האנשים לשם ביצועה, קשירת הקשר לביצוע העבירה והיקף ערך הגניבה - מקימה העבירה עילת מעצר.

כמו כן, קמה עילת מעצר לאור הוראת סעיף 21(א)(1)(א) לחוק המעצרים, שכן המשיב לא נעצר למרות שזמן רב המשטרה חיפשה אחריו ובתקופה זו שהה בבית אולא, עד כי נדרשה קבוצה גדולה של חיילים שתיכנס (תוך סיכון חיים) לכפר ו"תשלוף" את המשיב מביתו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ