אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20953/07

החלטה בתיק בש 20953/07

תאריך פרסום : 13/12/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר-שבע
20953-07
14/08/2007
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
קונסטנין טבס
עו"ד רון סולקין
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד דפנה דניאלי
החלטה
  1. מונחת בפני בקשת המבקש לחייב את המשיבה, היא מדינת ישראל, בהוצאות הגנתו, בהתאם להוראת סעיף 80 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").
  1. אלה העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת.

            ביום 1.1.04 הוגש כנגד המבקש וכנגד נאשם אחר כתב אישום. בכתב האישום יחסה המדינה למבקש עבירת איומים, לאחר שנטען כי איים על המתלונן בכך שחסם את דרכו, נטפל אליו ושאל אותו לאן הוא הולך.

            על פי כתב האישום, נטען כי הנאשמים פגשו את המתלונן ודרשו ממנו להתלוות אליו כאשר המבקש חסם את דרכו ובכך יוחסה לו עבירת האיומים. בנוסף נטען כנגד האחר כי זה איים על המתלונן בסכין במטרה כי יתלווה אליו ולאחר מכן כאשר פגש בו בהמשך, יחד עם אחר, דקר אותו וגרם לו חבלה של ממש.

            באמרתו הראשונה בפני חוקר מסר המתלונן גרסה לגבי אירוע הדקירה ולא הזכיר את המפגש עם המבקש, קודם לאירוע הדקירה.

            שבועות מספר, לאחר שמסר את אמרתו, זיהה המתלונן באופן מקרי את המבקש, עת הסתובב במרכז קניות. זיהוי זה הביא למעצרו של המבקש. או אז, מסר המתלונן השלמה לאמרתו הראשונה וציין כי לפני אירוע הדקירה פגש במבקש ובאחר אשר דרשו ממנו להתלוות אליו.

            המבקש טען לאורך כל הדרך, הן בחקירותיו במשטרה והן בבית המשפט, כי המתלונן טעה בזיהוי, כי לא היה בזירת האירוע יחד עם הנאשם האחר שלאחר מכן דקר את המתלונן וכי כלל אינו מכיר את הנאשם האחר. 

ביום 4.9.06 זוכה המבקש מן האשמה, לאחר ניהול הוכחות בתיק. במסגרת הכרעת הדין מצאתי לנכון לדחות את גרסת המתלונן מכל וכול וקבעתי כי המתלונן זיהה בוודאות את המבקש כמי שפגש בו וחסם את דרכו וכי בין המבקש לנאשם האחר הייתה היכרות מוקדמת.

מצאתי לנכון לזכות את המבקש לאחר ששוכנעתי כי הנסיבות בהן חסם את דרכו של המתלונן לא התגבשו לכדי מעשה איומים.

אין חולק כי מדובר בפסק דין חלוט.

  1. טוען המבקש כי יש להורות על תשלום פיצוי בגין תקופת מעצרו וכן בשל הוצאות הגנתו מהטעם כי לא היה כל יסוד לאשמתו וכי אילו הייתה בוחנת המאשימה את גרסאות המתלונן הייתה למדה כי אין תשתית ראיתית להרשעתו בעבירת איומים. 

            בנוסף טען כי קיימות נסיבות אחרות המצדיקות פסיקת פיצוי למבקש. לדבריו המבקש הינו עולה חדש אשר בעת ניהול המשפט, היה חייל בצה"ל ונדרש לתת הסברים בנוגע לתיק הנדון וכי היה בהליכים המשפטיים כדי לעכב את גיוסו לשירות קבע.

כמו כן, טען כי נאלץ הוא לשכור שירותיו של עורך דין כדי לממן את הגנתו וכי  ניהול כתב האישום בבית משפט מחוזי ולא בבית משפט שלום הביא לנסיקה בהוצאות ההגנה, בפרט לנוכח העובדה כי ההליך התנהל ישיבות ארוכות.

עוד טען כי שהה במעצר במשך כ- 7 ימים בתנאים קשים והדבר היה עבורו קשה וטראומטי.

  1. מנגד טענה המדינה כי המבקש לא הוכיח כי נתקיימו מחדלי חקירה או מחדלי תביעה בולטים לעין אשר יצדיקו פסיקת פיצוי. לטענתה עת הוגש כתב האישום כנגד הנאשם עמדה תשתית ראייתית לכאורה להרשעת המבקש בעבירה המיוחסות לו היא עבירת איומים. כי המאשימה ראתה בסיטואציה בה חסם המבקש את דרכו של המתלונן כסיטואציה מאיימת וכי העובדה כי בסופו של יום זוכה המבקש נובעת מהערכת משקלן של הראיות ולא מנסיבות בהן ניתן לומר כי לא היה יסוד להאשמה האמורה.

            כן הסבירה המדינה כי בשל האישום אשר הוגש כנגד הנאשם האחר - אשר יחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה- ובשל העובדה כי מדובר באירוע אחד לא היה מקום להפריד בין האישומים של המבקש והאחר ועל כן הואשם המבקש בבית משפט מחוזי.

            המדינה עמדה על שקריו של המבקש במשטרה ובבית משפט כאשר טען כי אינו מכיר את הנאשם האחר - הדוקר- וכי לא היה כלל בזירת האירוע ולא פגש במתלונן- שקרים עליהם עמד בית המשפט. כן טענה כי גרסתו זו של המבקש היה בה כדי להאריך את משפטו בכל אותן חקירות ארוכות הנוגעות לשאלת הזיהוי.

הפן הנורמטיבי

5.       סעיף  80 (א) לחוק העונשיןחוק העונשין 80,  המסדיר את נושא הוצאות ההגנה מאוצר המדינה קובע כדלקמן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ