אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20940/06

החלטה בתיק בש 20940/06

תאריך פרסום : 11/10/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
20940-06
05/09/2006
בפני השופט:
שרה דברת

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
דהן מיכה
החלטה
  1. בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בקרית גת, כב' השופטת נחמה נצר מיום 31.5.06 בב"ש 977/06, אשר הורה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בבית אביו בהשגחת אביו או אחיו, הפקדה במזומן בסכום של 3,500 ש"ח, חתימה על ערבות עצמית של 10,000 ש"ח וצד ג' של 7,500 ש"ח כל אחד.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו שתי עבירות של תקיפה סתם של בן זוג, עבירה לפי סעיף 379 + 382 (ב) (1) לחוק העונשין התשל"ז - 1977, שלוש עבירות של היזק לרכוש במזיד, עבירה לפי סעיף 452 לחוק הנ"ל, שתי עבירות של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק הנ"ל, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380+382(ג) לחוק הנ"ל החזקת נשק שלא כדין, עבירה לפי סעיף 144א' לחוק הנ"ל ועבירה של החזקת נשק שלא כדין לפי סעיף 144 סיפא לחוק הנ"ל.

על פי כתב האישום ביום 19.3.06, בשעה 22:30 בעת שהמתלוננת, אשת המשיב, ניקתה את השולחן בחדר המגורים, תקף אותה המשיב בכך שדחפה באמצעות שתי ידיו. המתלוננת נמלטה עם ילדיה מהדירה.

ביום 17.3.06 על רקע ויכוח שהתפתח בין המשיב למתלוננת בנוגע לבתם הקטינה איים המשיב על המתלוננת בהתנהגותו שעה שהתקרב לעברה באופן מאיים. באותו מעמד שבר המשיב שלושה כדים.

ביום 5.3.98 בשעה 21:00 על רקע ויכוח שהתפתח בין המשיב למתלוננת הכניס המשיב את בתו הקטינה לרכב שהיה ברשותו. הוא החל לנסוע ברכב שעה שהמתלוננת אחזה בחלון הרכב על מנת שהמשיב לא יקח את הילדה, כתוצאה מנסיעת המשיב התגלגלה  המתלוננת על הרצפה ונגרם לה פצע בקוטר 5  ס"מ.

בחודש פברואר 2006 במסגרת ויכוח שהתפתח בין המתלוננת למשיב שבר המשיב שני זוגות משקיים של המתלוננת. באותה הזדמנות המשיב גם תקף המתלוננת בכך שסטר לה בלחיה הימנית והטיח אותה לקיר בסלון. כתוצאה מכך נחבל ראשה של המתלוננת בקיר, והיא נפלה על הריצפה. המשיב שפך עליה מים כדי לאוששה מהתקיפה.

בחודש פברואר 2006 או בסמוך לכך איים המשיב על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בגופה בכך שאמר לה שאם היא תעזוב אותו ותלך למקלט לנשים מוכות הוא ירצח אותה, כיוון שאם הוא לא יוכל להיות עם הילדים גם היא לא .

בחודש נובמבר 2005, נגנב אקדח מסוג GLOCK מאבידן אברהם, כשנשק זה היה בכספת בביתו. המשיב החזיק בנשק זה בתוך גרב לבנה מתחת למושב הנהג ברכב מזדה השייך לאימו ואשר היה ברשותו. המשיב החזיק גם בתחמושת לאקדח, בכובע גרב שחור עם חורים לעיניים ולפה ובכפפות.

2.         כב' השופטת נצר בהחלטתה מיום 3.4.06, קבעה כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב לעבירת התקיפה המיוחסת לו בגין האירועים מיום 19.3.06, בגינם נעצר אם כי אירוע זה אינו בעל אופי חמור או עם נסיבות חמורות במיוחד.

בית משפט קמא סבר כי לא ניתן לבסס באופן מובהק את עילת המעצר כנגד המשיב על אירועים שקדמו לתאריך זה כיוון שמדובר בתלונה כבושה והמתלוננת לא ידעה להסביר מדוע לא הגישה תלונתה קודם למועד זה, בגין אירועים חמורים יותר שאירעו קודם לכן. בכך ראה בית משפט קמא כרסום מסויים. " ... כמו גם לקבוע כי קיימת תשתית ראייתית ברורה גם לגבי האירועים הקודמים" (עמ' 9 ש' 25-26). בנוסף ציין בית משפט קמא כי כבישת העדות גרמה לנזק ראייתי כיוון שלא ניתן למצוא חיזוקים לגירסתה של המתלוננת כמו הכדים השבורים, שברי המשקפים או העדים לגבי האירוע בו נסע המשיב, שעה שהמתלוננת נשענה על הרכב והוטחה לריצפה.

לגבי כלי הנשק ציין ביהמ"ש כי שתיקת המשיב יש בה לחדד את התשתית הראייתית נגדו, שהרי " בלתי סביר.. שאם אכן טענת המשיב היא כי אשתו היא המתלוננת בחרה לשתול בתוך הרכב את כלי הנשק על מנת להפלילו, הדעת נותנת כי המשיב לא היה מתמיד בשתיקתו, אלא היה אומר הדברים מיד  ובהזדמנות הראשונה" (עמ' 10 ש' 18-22). עוד  מציין ביהמ"ש כי בעבר המתלוננת ברחה מהמשיב והגיעה למעון לנשים מוכות, ובכך יש כדי ללמוד כי המשיב לא הפנים דבר ולו הזכות לנהוג באופן אלים כלפי המתלוננת". (עמ' 11 ש' 26-28).

בית משפט קמא קבע בסופו של יום שמן הראוי לשחרר המשיב למרות תסקיר המעצר המצביע על מסוכנותו כלפי המתלוננת, כיוון שהוצע שהמשיב ישהה במעצר בית בבית הוריו, כפי ששהה שם בעבר, שעה ששוחרר בתנאים מגבילים בגין תקיפת המתלוננת. לענין זה ציין ביהמ"ש שהסתייגות שירות המבחן מהחלופה המוצעת כיוון שהיא מגוננת מדי אינה במקומה, כיוון שהערבים הוכיחו כי הם ראויים לאמון ביהמ"ש.

ביהמ"ש לא הורה מיד על שחרור המשיב אלא הורה לשירות המבחן להגיש תסקיר משלים בו יבחן שילובו של המשיב בטיפול המיועד לגברים אלימים.

  1. שירות המבחן הגיש תסקיר משלים ביום 6.4.06. המשך הדיון התקיים בפני כב' השופט דורון חסדאי. השופט חסדאי בהחלטתו מיום 11.4.06, קבע כי שירות המבחן לא בא בהמלצה לשילובו של המשיב במסגרת גמילה טיפולית, כיוון שהמשיב שלל טיפול "בבית נועם" שהינה מסגרת פנימיה לשעות הערב והלילה, כאשר במהלך היום, השוהים בו יוצאים לעיסוקיהם הרגילים, ורק לאחר שהתייעץ עם סנגורו הסכים להשתלב במסגרת טיפולית פתוחה באזור מגוריו.

השופט חסדאי גם קבע כי קיימת מסוכנות של המשיב כלפי המתלוננת, היא חוששת ממנו ולא די בריחוק גיאוגרפי כדי לשמש חלופת מעצר שכן הגנה אינה רק לשלומו ובטחונו של מתלונן אלא ההגנה היא גם מפני חששו של המתלונן, מפני מי שיפגע בו תוך הפניה לבש"פ 1961/03 פלוני נ. מ"י (תק-על 2003(1) 135).

בנסיבות אלה, קבע כב' השופט חסדאי כי המשיב ישאר במעצר והתיק יוחזר לכב' השופטת נצר לבחינת חלופת המעצר שהוצעה בדמות הורי המשיב.

4.         בדיון שהתקיים ביום 31.5.06, הורתה כב' השופטת נצר, על שחרורו של המשיב בהסתמך על כך שבעבר שוחרר לחלופת מעצר בבית הוריו בברכת שירות המבחן, כך ששלילת חלופה זו על ידי שירות המבחן היום, " אף היא מוקשית בפני" (עמ' 17, החלטה מיום 31.5.06). בימ"ש קמא קבע כי משלא הוכח וגם לא נטען כי המשיב הפר התנאים בעבר או כי הערבים מעלו באמון שניתן בהם, ולאור העובדה שהוצעה חלופה משופרת לפיה אחיו של המשיב ישמש כגורם מפקח, (אח המשמש כמדריך בקהילה טיפולית לאחר שבעבר הורשע בפלילים) ולאור חלוף הזמן  מאז מעצרו, 72 יום, יש בכך כדי ליצור תובנה אצל המשיב והערכה מחודשת לגבי התנהגותו והוא יעריך ההזדמנות שניתנה לו על ידי ביהמ"ש. כחלק מתנאי השחרור הורה ביהמ"ש למשיב לפנות למחלקת הרווחה  במקום מגוריו, על מנת שישתלב בטיפול למניעת אלימות במשפחה.

5.         איני מקבלת את קביעת בימ"ש קמא כי העובדה שהמתלוננת לא הגישה תלונתה מיד יש בה כרסום של ממש. מירב האירועים התרחשו בחודשים פברואר ומרץ 2006, והאירוע האחרון היה ביום 19.3.06. תופעה של כבישת עדות של מתלוננת באלימות במשפחה הינה תופעה נפוצה למדי, במיוחד לאור העובדה, העולה ממקרא תיק החקירה שלמתלוננת פחד תהומי מהמשיב. לא ראיתי בחומר החקירה שהמתלוננת נחקרה  מדוע לא התלוננה מיד. בנוסף, בתסקיר המעצר שהוגש על ידי שירות המבחן כחוט השני עולה מסוכנותו של המשיב כלפי המתלוננת, בין היתר, לאור מאפייני אישיותו כפי שבאו לידי ביטוי בתסקיר המעצר. המתלוננת שהתה בעבר במקלט לנשים מוכות והיא סובלת מתחושת איום ופחד מפני המשיב עד כי  היה והמשיב  ישוחרר ממעצר תפנה למקלט לנשים מוכות.

שירות המבחן הסביר כי המשיב מוכר לו מהעבר בגין עבירות אלימות ואיומים כלפי המתלוננת. מדו"ח שהתקבל ממרכז למניעת אלימות במשפחה, נמסר כי להערכתם המתלוננת נתונה בסיכון רב מצידו של המשיב. שירות המבחן סבור כי קיימת מסוכנות גבוהה כלפי המתלוננת, ולכן שלל את בית ההורים כחלופת מעצר מפאת יחסם המגונן כלפיו ומשאינם ערים לחומרת מצבו של המשיב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ