אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20929/06

החלטה בתיק בש 20929/06

תאריך פרסום : 25/09/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
20929-06
10/07/2006
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד קרן קירש
הנתבע:
אטיאס יחזקאל
עו"ד בן יהודה
החלטה
  1. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת אינוס, לפי סעיף 345 (ב) (1) בצירוף סעיף 345 (א) (1) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירה של הדחה בחקירה לפי סעיף 245 (ב) לחוק העונשין ועבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין. יחד עם כתב האישום, הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד לסיום ההליכים וזו הבקשה העומדת בפני.
  1. כתב האישום מכיל שלושה אישומים. האישום הראשון מייחס למשיב כי,  במועדים הרלבנטיים לכתב האישום ניהל אביו של המשיב את מועדון "ZOOM" באשדוד, ששימש כמועדון בילוי ודיסקוטק, בו נמכרו משקאות אלכוהוליים והמשיב היה מבקר לעיתים מזומנות במועדון. במועד שאינו ידוע במדוייק למאשימה, אולם בסמוך לחודשים מרץ, אפריל 2006, בשעות הלילה היה המשיב במועדון יחד עם חברו ערן אוסקר והשניים בילו באותה עת עם שתי קטינות: הקטינה ק' (ילידת 29.8.90) וכן הקטינה י' (ילידת 27.7.90 - להלן: "המתלוננת"),  וכולם שתו שתייה אלכוהולית. במהלך הלילה נכנסו המתלוננת ו-ק' לחדר המנהל במועדון וישבו שם. המשיב הבחין במתלוננת ו-ק' ונכנס אחריהן לחדר, יחד עם חברו ערן, וסגר את הדלת. לאחר שהמשיב כיבה את האור בחדר, השכיב את המתלוננת על הספה, נישק אותה ומשך בחולצתה על מנת להפשיטה. המתלוננת סרבה וניסתה לדחוף את המשיב מעליה, אולם המשיב גבר עליה, הפשיט אותה מבגדיה וביצע בה מעשה אונס עד אשר הגיע לסיפוק מיני. לאחר מכן ניגש המשיב לק' והחל לגעת בה וזו דרשה ממנו שיפסיק. באותה עת ניגש ערן למתלוננת וניסה לנשקה אולם באותו רגע נכנס שומר המועדון לחדר ודרש מכולם לצאת.

האישום השני מיייחס למשיב כי ביום 18.5.06, לאחר שביום קודם נעצר אביו, בחשד לביצוע עבירות מין כלפי הקטינה ק', התקשר המשיב לק' ואיים עליה שיפגע בה בכך שאמר לה כי אם לא תחזור בה מתלונתה במשטרה נגד אביה, יפגע בה ויהרוג אותה.

האישום השני מיחס למשיב כי לאחר האירוע באישום השני, הודיעו  שוטרים למשפחתו של המשיב כי עליו להתייצב לחקירה. המשיב לא שעה לדרישות השוטרים וברח, יחד עם חברו ערן, לאילת שם הסתתר אצל דודתו. ביום 24.5.06, כאשר הגיעו שוטרים לדירת דודתו של המשיב באילת, עלה המשיב לגג הבית, יחד עם  ערן, והסתתר על הגג מפני השוטרים שעות ארוכות, בכדי למנוע את מעצרו ועיכובו כדין.

  1. ב"כ המשיב, בתבונתו הרבה, הסכים כי קיימת תשתית ראייתית להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו ומכח העבירה המיוחסת למשיב, בגין האישום הראשון, הסכים כי קיימת עילה למעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים.  יחד עם זאת, ביקש ב"כ המשיב כי בית המשפט יבחן חלופה למעצרו של המשיב בין השאר לנוכח הכרסום בתשתית הראייתית, כרסום אשר יש בו כדי להצדיק את שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. 
  1. הכרסום, לו טען ב"כ המשיב, מתייחס לעובדה כי המתלוננת לא הגישה את תלונתה מיוזמתה היא, כי אם אך בעקבות חקירה אשר בוצעה כנגד אביו של המשיב, אשר נחשד בבעילת קטינות במועדון אותו הוא מנהל, נמצאה תלונתה של המתלוננת, תלונה אשר היה בה גם לבסס אישום כנגד המשיב כאן. בנוסף, הצביע ב"כ המשיב על ההבדלים שבין גרסת המתלוננת לגרסתה של הקטינה ק'. בעוד שהמתלוננת מתארת בעדותה כיצד קיים עימה המשיב יחסי מין בניגוד לרצונה, מוסרת הקטינה ק' בעדותה תאור אשר יש בו לכאורה כדי ללמד שיחסי המין שקיימו השניים המשיב והמתלוננת, היה בהסכמה. יחד עם זאת, מציינת ק' כי היא לא ראתה בדיוק מה קרה ואיך קרה.  בנוסף הצביע ב"כ המשיב על העובדה כי לאחר שהמשיב קיים עם המתלוננת מגע מיני, חזרה המתלוננת לבלות במועדון. לטענת ב"כ המשיב יש במימצאים אלו ללמד לכאורה כי המשיב לא ביצע במתלוננת מעשה אינוס וכי המגע המיני היה בהסכמתה המלאה של המתלוננת.
  1. ב"כ המשיב הציע חלופה למעצר לפיה ישוחרר המשיב בתנאי מעצר בית מלאים בבית דודתו המתגוררת באילת. לדבריו הדודה נמצאת רוב שעות היום בבית, כשהיא מטפלת בשני תינוקות, ומסוגלת לפקח אחר תנועותיו של המשיב. לגיבוי הדודה הציע ב"כ המשיב את ערבותו של הדוד, אשר במהלך שעות היום עובד הוא מחוץ לבית, אך בשעות הערב יוכל לסייע בפיקוח אחר המשיב.
  1. ב"כ המבקשת התנגדה לכל חלופת מעצר בנסיבות העניין, כשהיא מדגישה את מסוכנותו של המשיב כפי שהיא נלמדת מן האישומים המיוחסים לו בכתב האישום ואשר לגביהם הסכים ב"כ המשיב כי קיימת תשתית ראייתית להרשעתו של המשיב. ציינה ב"כ המבקשת, כי המשיב ידע את גילה של המתלוננת ושל ק', ידע כי מדובר בקטינות צעירות בגילן והגם כך לא היה בכך כדי למנוע ממנו לכפות את עצמו מינית על המתלוננת. אשר לכרסום הראייתי, לו טען ב"כ המשיב, טענה ב"כ המבקשת כי התשתית הראייתית איתנה ואין למצוא בה כל כרסום. הצביעה ב"כ המבקשת על אמרתו של המשיב, אשר טען כי מעולם לא קיים יחסי מין עם המתלוננת, אמירה אשר יש בה כדי להתנער מאחריות ומהווה היא בפועל חיזוק לתלונתה של המתלוננת.

בנוסף, טענה ב"כ המבקשת כי מסוכנותו של המשיב נלמדת גם מן העובדה כי ניסה להדיח את הקטינה האחרת בחקירתה ולהניע אותה לחזור בה מהודעתה אותה מסרה במשטרה.

מעבר לכך, טענה ב"כ המבקשת, כי חלופת המעצר המוצעת לא יכולה להוות חלופת מעצר ראויה וזאת לנוכח העובדות המפורטות באישום השלישי, ממנו למדים אנו כי אותה דודה, המתגוררת באילת, היא זו אשר חיפתה על המשיב והכחישה בפני השוטרים את דבר הימצאותו של המשיב במקום, כאשר באו שוטרים לחפשו. דמות מגוננת שכזו אינה יכולה להוות דמות המציבה גבולות.

לאור דברים אלו, ביקשה ב"כ המבקשת לעצור את המשיב עד לסיום ההליכים.

  1. עבירת המין, בה מואשם המשיב, מקימה חזקת מסוכנות. חזקת המסוכנות מתחזקת במידה מסויימת על ידי האישומים האחרים המייחסים לו עבירות של הדחה בחקירה והפרעה לשוטר.

ניתן לומר כי נסיבות ביצוע העבירות הינן כה חמורות, בפרט בנסיבות בהן ידע המשיב כי מדובר במתלוננת קטינה מתחת לגיל 16, כאשר הוא מנצל את שכרותה וכופה עצמו פיזית עליה, בניגוד לרצונה.

הגם זאת, מצאתי לנכון לבחון מקרוב חלופה למעצרו של המשיב, בין השאר לנוכח הכרסום הראייתי, הגם שאינו משמעותי, הקיים בתיק זה. שירות המבחן הניח בפני  תסקיר מעצר בעניינו של המשיב ממנו ניתן ללמוד כי מדובר בבחור צעיר, כבן 20, אשר הורחק  מבית הספר במהלך כיתה יב', בשל בעיות תפקוד והתנהגות. החל מאותה תקופה חלה התדרדרות במצבו ותפקודו של המשיב, אשר באה לידי ביטוי בשימוש בסמים ובאלכוהול, בהתחברות לחברת שוליים וכן במעורבות פלילית, כשלחובתו של המשיב הרשעות קודמות בעבירות רכוש ואלימות. הרשעות אלו מנעו את גיוסו של המשיב לשרות סדיר בצה"ל. שירות המבחן הצביע על רמת מסוכנות גבוהה אצל המשיב והתקשה להמליץ על חלופת המעצר בבית הדודה, כחלופה אשר יש בה לשלול את מסוכנותו של המשיב.

כאשר נדרש בית משפט לבחון חלופה למעצרו של נאשם, נדרש הוא לאזן מחד גיסא בין המסוכנות הנשקפת מן הנאשם, ומאידך גיסא לבחון באם יש בחלופת המעצר כדי להציב גבולות בפני הנאשם, אשר יבטיחו וימעיטו את מסוכנותו. 

לנוכח האישומים המיוחסים למשיב המגלמים מסוכנות וחומרה רבה, לרבות האישומים המייחסים לו עבירה של הדחה בחקירה והפרעה לשוטר, יש לבחון חלופה למעצר אשר יהא בה להבטיח מסוכנות זו. החלופה אשר באה בפני, בדירת דודתו איננה מהווה חלופה ראויה למסוכנות הרבה הנשקפת מן המשיב. קיימת סכנה ממשית כי המשיב יחזור וינסה להניע את המתלוננת והקטינה השניה לחזור בהן מתלונתן. כמו כן קיים חשש ממשי כי לא יהא ביכולתם של הדודים כדי להציב גבולות בפני המשיב באופן אשר יבטיח כי זה יקיים את תנאי השחרור.

עובדות האישום השלישי, מלמדות על התנהגות מגוננת של דודתו של המשיב, כלפי המשיב, כאשר באו שוטרים לדירתה וחיפשו את המשיב. הדודה לא בחלה מלומר דברי שקר לשוטרים וזאת כדי לאפשר למשיב להימלט מהם. דמות שכזו, איננה בבחינת חלופת מעצר ראויה.

יפים לעניינו הם דבריה של כב' השופטת ביניש בבש"פ 7497/03 גואטה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם):

"לאחר שעיינתי בבקשת העורר ובחומר שהונח לפניי, הגעתי למסקנה כי אין בנסיבותיו האישיות של העורר, גילו הצעיר ועברו הנקי כשאלו נשקלים אל מול נסיבות העבירה המיוחסות לו, כדי להבטיח כי ניתן למנוע את מסוכנותו על דרך של חלופה למעצר. העבירה המיוחסת לעורר ונסיבותיה מלמדת על מסוכנותו. על-אף שתחילתה של ההתרחשות המתוארות בכתב האישום נראית כמפגש תמים בין שני צעירים, הרי שסופה במעשה אלים ביותר, מבזה ומשפיל. בית משפט זה, כבר הביע עמדתו בעבר, כי עבירת האינוס כשלעצמה היא מעשה אלימות המקים עילת מעצר, והיא מן העבירות החמורות אשר רק בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן ניתן להסתפק לגביהן בחלופת מעצר (ראו לדוגמא: בש"פ 4543/94 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בש"פ 2092/95 טלקר נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בש"פ 2846/96 מדינת ישראל נ' גטניו (לא פורסם); בש"פ 665/97 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם); בש"פ 5286/98 שלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). לא מצאתי נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן כאלה בענייננו. אדם הנוטל לעצמו חירות לכפות על נערה לקיים עמו יחסי מין ולבצע בה מעשה אינוס ומעשה סדום בעל כורחה, וחרף התנגדותה הנחרצת כשהוא מתעלם מבכייה ומתחנוניה, מקים כנגדו חזקה שהוא מסוכן לציבור. נוכח מסוכנות זו, אין בחלופה כדי למלא אחר מטרת המעצר ולהבטיח את הציבור בכלל ואת המתלוננת בפרט מפני העורר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ