אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20926/05

החלטה בתיק בש 20926/05

תאריך פרסום : 11/10/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
20926-05
30/06/2005
בפני השופט:
אריאל ואגו

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד חביביאן
הנתבע:
אבי מויאל
עו"ד מאיר לחן
החלטה

מדובר בבקשה למעצר עד תום ההליכים של המשיב הנלווית לכתב אישום, אשר מייחס לו, עבירות של אינוס, תקיפה בנסיבות מחמירות, היזק במזיד, הדחה בחקירה ונסיון למעשה סדום, אשר בוצעו כנטען כלפי המתלוננת נ.ס., אשר היתה בת זוגו, ועמה התגורר כשנה עובר למעצרו בביתה בבאר שבע.

הראיות לכאורה מבוססות בעיקרן על עדויות מפורטות שמסרה המתלוננת ובהן תיארה את המעשים שנעשו כלפיה לכאורה, על ידי המשיב, במהלך מגוריהם המשותפים, כאשר חלק מהדברים נעשו כנטען, שבועות וחודשים טרם הגשת התלונה, וחלקם זמן קצר לפני כן, אינוס המיוחס לתאריך 12/6/05 ומעשה אינוס נוסף בצירוף ניסיון למעשה סדום, המיוחס לתאריך 13/6/05, כאשר מועד הגשת התלונה לראשונה הוא 5 ימים אחר כך, ביום 18/6/05.

שתי בנותיה של המתלוננת, אשר מסרו אמרות במשטרה, והן פ.ס. ו- ח.ס. אינן מוסיפות דבר ואינן מחזקות את תלונת אימן בעניינים החמורים הנוגעים לאינוס, כאשר אחת הבנות אמנם מאשרת ומעידה על תקרית שבה ירק עליה המשיב וקילל אותה, אולם בתקרית זו מודה גם המשיב ואין היא במחלוקת.

עולה מעדות הבנות כי אמנם, יש מריבות וסכסוך בין המשיב, למתלוננת, אך כלפיהן לא הופעלה אלימות ולא היו עדות למעשי אלימות כלפי האם.

אמנם, עדות המתלוננת, המשתרעת על פני מספר אמרות שדי בה ליצור תשתית ראייתית לכאורית לבסס בקשה כמו זו לפני, כאשר שאלת מהימנות המתלוננת ומשקל עדותה, יבוררו במהלך שמיעת התיק לגופו, אולם לאחר עיון באמרות כולן, ובגרסת המשיב, שחלק ממנה מתאשר גם בעדות המתלוננת, כאשר היא עומתה עם גרסתו, דעתי היא, שעוצמת הראיות אל מול הערכת מסוכנותו של המשיב כלפיה אינה כזאת המצדיקה מעצר ממש, עד תום ההליכים, ואפרט להלן.

גרסתו הבסיסית של המשיב הינה, כי תלונתה הכבושה ברובה של המתלוננת באה בשל חששה וחשש בנותיה שהמשיב יסלקם מהדירה בה הן מתגוררות וישלול מהמתלוננת ובנותיה ציוד חשמלי ומטלטלין שרכש בעבורן, והיא "הקדימה תרופה למכה".

הנקודות מעוררות התמיהה, או הבעיתיות, העולות מחומר הראיות, עיקרן כדלקמן:

א.         הוברר, שהמתלוננת נהנית מסיוע כספי בשווי אלפי ש"ח כל חודש מטעם המשיב, כאשר הכספים מוזרמים לחשבונה הפרטי, אף שהיא טוענת שהכסף מיועד לשימוש שניהם. מסתבר, שבעסקה שטיבה לא הוברר עד תום, שכר המשיב מהמתלוננת את הדירה שבה שניהם מתגוררים, וכי מעבר לשכר הדירה הוא משלם בעבורה גם כספים נוספים עבור המשכנתא החודשית. כמו כן, רכש בעבור המתלוננת ובנותיה מוצרים כגון, טלוויזיה, מחשב, חיבור לאינטרנט, טלפון סלולרי ועוד. לאחרונה, עקב חילוקי דעות בינו לבין הבנות, וגם עם המתלוננת החל לאמר, כי יקח בחזרה את הציוד, שרכש בכספו ואף יסרב להמשך מגוריהן בדירה, שכאמור, הוא שכר ממנה, ואין חולק, שהמתלוננת ובנותיה חששו מהמשמעות הכלכלית והאחרת של צעד אפשרי כזה. המתלוננת מאשרת שחוזה השכירות מאפשר למשיב פעולה כזו. הדבר יוצר מניע והסבר אפשרי להגשת התלונה בעיתוי שנעשה הדבר, ומתיישב עם גרסתו.

ב.         התייחסות העדות לשאלה, מדוע הוגשה התלונה בעיתוי זה, ומה גרם לרצונה המובהק של המתלוננת כי המשיב יעצר ויורחק ממנה, בשלב שהדבר נעשה, היא בלתי שגרתית ואף מוזרה מעט בהתחשב בכך שלכאורה מדובר בבת זוג שהותקפה ונאנסה, יותר מפעם אחת.

הבת פ.ס. נשאלת על כך במשטרה, ואומרת כי החליטו להגיש תלונה "כי החלטנו שאנחנו לא יכולות יותר לסבול אותו". הבת ח.ס. נשאלת האם היא מפחדת מהמשיב, ותשובתה חיובית, והסברה: "הוא צועק. הוא הביא לי טלוויזיה, ממיר ומחשב ואני פוחדת שיקח לי אותם". כך - בגילוי לב מוחלט.

המתלוננת עצמה מדגישה, שהיא רוצה שהמשטרה תרחיק את המשיב "מהבית שלי וממני אפילו מחוץ לבאר שבע שלא יפגע בנו", והדגש על ההרחקה מהבית או מהעיר, מתיישב גם עם גרסת המשיב למניע שלה, וזאת כאשר היא נשאלת אם קרה משהו ביום הגשת התלונה ומשיבה "כן, היום התווכח עם הבנות ולא נתן להן לראות טלוויזיה ואמר שיוציא אותי מהבית". היא נשאלת ישירות, האם סיבת התלונה היא האיום להוציא אותה מהבית ומשיבה "לא בגלל זה. כי הוא נטפל אלי ולבנות שלי וכל הזמן צועק ויש מריבות וזה בלתי נסבל". גם בדברים אלה, אין המתלוננת אומרת שהסיבה לתלונתה היא מעשי האונס או אלימת קשה וישירה כלפיה או כלפי הבנות.

ג.        המתלוננת אישרה כי המשיכה לקיים יחסי מין מרצון עם המשיב גם אחרי שלכאורה, אנס אותה בעבר ומנמקת זאת בכך שמצבה הכלכלי היה קשה והוא עזר לה כספית והיא ראתה בזה "חלק מהענין לחיות יחד", וכאשר השוטרים מבררים עימה מהו "הקש ששבר את גב הגמל" והחליטה להתלונן היא מנמקת זאת בכך ש "הוא התחיל להתייחס לבנות שלי בזלזול והיום זה כבר עבר את הגבול אז החלטתי להתלונן". משמע - המוטיבציה של המתלוננת, גם לשיטתה, לתלונה החמורה שבעקבותיה נעצר המשיב ומבקשים לעוצרו עד תום ההליכים, בשל מסוכנותו הנטענת, היא אך זו שלטעמה, המשיב חצה את הגבול ביחס מזלזל כלפי בנותיה. זאת תשובה לא שגרתית לכל הדעות.

ד.         המתלוננת גם לפי דבריה בשום שלב לא סיפרה לאף אחד, לא לבנותיה (שגילן 15 ו- 10 בקירוב), ולא לאדם אחר כלשהו, על איזה מהמעשים המיוחסים למשיב, לא קיבלה טיפול מקצועי או רפואי מאיש, ולמעשה טרם הגשת התלונה, לא היה אדם מלבדה מודע לפרט כלשהו מהנטען על ידה בתלונתה.

ה.         כאשר לבסוף הוגשה אכן התלונה, פירוט הטענות כלפי המשיב הוא מינורי יחסית בהתחלה ומתמקד בבעיטה שבעט בה המשיב 4 חודשים קודם לכן, מכשיר פלאפון ששבר, ויכוח שבמהלכו הצמיד את אצבעותיו לעיניה באופן מאיים, ואחר כך ירק על בתה (אותה יריקה שהוא מודה בה), ובכך שהוא מקלל את בתה ומורה לה להדיח כלים ולתלות כביסה ... ואז לפתע היא אומרת כנזכרת, אגב אורחא, "והוא גם אנס אותי כמה פעמים", ואז החקירה מופסקת ומועברת לחוקרת - אישה. סדר הדברים וסדרי הקדימות שבהן ראתה המתלוננת את הדברים בתלונתה הראשונית מעוררי שאלה.

ו.          המתלוננת, כאשר פירטה את קשריה עם המשיב, נמנעה בתחילה להציג את המצב לאשורו מהיבט שכירת הדירה ממנה על ידי המשיב, היקף הכספים המוזרמים על ידו אליה, ופרטים נוספים אשר רק לאחר שהמשיב מסר אותם למשטרה, עומתה איתם ואישרה אותם. כמו כן, נתאשרה גרסת המשיב ולפיה שוחחו שניהם על הבאת ילד משותף לעולם, דבר שלא עלה ביוזמתה קודם לכן.

מן המקובץ עולה, כי אמנם קיים חומר ראיות לכאורי לביסוס כתב האישום, שהרי בשלב זה, אין לקבוע מסמרות בשאלות מהימנות של המתלוננת, אולם עדותה אינה נתמכת בחיזוקים חיצוניים, היא ברובה בבחינת עדות כבושה, וקיים לכאורה, מניע, אשר עולה, בין השיטין, מדבריה היא, לסבך את המשיב בפלילים, לגרום להרחקתו מביתה ובכך למנוע את סילוקה היא וסילוק בנותיה מן הבית.

הבעייתיות בראיות ועוצמתן המופחתת מביאות לכך שגם בהינתן עילת מעצר מובהקת לפי אופי האישומים - תטה הכף לכיוון של העדפת חלופת מעצר על פני מעצר ממש.

כאשר אנו באים לבחון אפשרות לחלופת מעצר, על רקע האמור לעיל, יש לשקול השיקולים הבאים:

א.         אמנם יש למשיב הרשעות קודמות ובהן גם עבירות של אלימות, איומים, ואף תקיפת בן זוג (עבירה משנת 1998), דבר היכול להצביע על מסוכנות מצד המשיב, אולם מסוכנות זו היא נקודתית, במקרה דנן, וגם אליבא דמתלוננת היתה ממוקדת כלפיה בלבד, בוודאי לא כלפי צדדים שלישיים אקראיים, דבר הקיים בעבירות מין שנסיבותיהן שונות, ואף לא כלפי בנותיה שמאשרות שלא ננקטה כלפיהן כל אלימות או איומים בפגיעה בגופן (פרט לתקרית היריקה שצוינה לעיל, וחומרתה אינה משמעותית).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ