אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20877/06

החלטה בתיק בש 20877/06

תאריך פרסום : 06/09/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
20877-06
14/11/2006
בפני השופט:
ברוך אזולאי-ס.נשיא

- נגד -
התובע:
אורן דאוד
עו"ד ח. ויסגרבר
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

ההליך

מדובר בערר על החלטת בית משפט השלום בקרית גת (השופטת נ' נצר, בב"ש 650/06) מיום 22.2.06, בה החליט בית המשפט לדחות את בקשת העורר להשיב לידיו סך של 10,405 ש"ח, שנתפסו בבית עסקו "קפה מיטל" בקרית מלאכי.

נימוקי הערר

בערר נטען, בתמצית, כי הצו השיפוטי לחיפוש בעסקו של העורר מיום 27.12.05 היה ל"מכונות מזל וציוד המשמש למשחקים אסורים", ולא לתפיסת כספים, כי הכספים נתפסו בקופה הרושמת בבית העסק, ולא במכונות המזל, כי לא נשללה האפשרות שמקורם אינו ממשחקים אסורים, אלא מהפעילות הלגיטימית האחרת בבית הקפה, כי מדובר בשטרות ומטבעות שאינם נושאים סימן זיהוי מיוחד ולכן אין לראות בהם ציוד המשמש למשחקים אסורים, כי העורר לא נדרש להציג גרסתו בדבר מקור הכספים בתצהיר, כי מדובר בפגיעה שלא כדין בזכות הקניין, בשלב שבו עניינו של העורר נמצא בהליכי חקירה, ולכן ביקש להשיב לידיו את הכספים התפוסים.

בדיון מיום 29.6.06 הסכימו ב"כ הצדדים לסכם את טענותיהם בכתב.

טענות המשיבה

בתגובת המשיבה לערר נטען, כי למשטרה סמכות תפיסה גם ביחס לחפצים שאינם מנויים בצו, שכן חיפוש לפי צו אינו דוחה את סמכות המשטרה לתפוס חפצים לפי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), תשכ"ט-1969 (להלן: "פקודת החיפוש"), המורה כי "רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה". כמו כן נטען, כי העורר מילא פיו מים בכל הנוגע לחשדות נגדו במהלך חקירתו במשטרה, ויש בשתיקתו כדי לחזק את היסוד הסביר שבכספים נעברה עבירה או עומדים לעבור עבירה או שהם עשויים לשמש ראיה בהליך המשפטי, כאמור בסעיף 32 לפקודה. בנוסף נטען, שמדובר בערר ועל כן הנטל שעל העורר להרים כבד, בנסיבות בהן ההחלטה נשוא הערר מפורטת ומעוגנת בחומר הראיות ובפסיקה. העורר לא יכול היה להסביר את הכמות הגדולה של מטבעות מסוג 5 ש"ח שנתפסו (1,359 מטבעות מסוג זה, לעומת 75 מטבעות של 10 ש"ח ועד 30 מטבעות מכל סוג אחר: של 20, 50 ו-100 ש"ח). רע"פ 5776/05 ראובן נ' מ"י, תק-על 2005(3) 1309, מתייחס למאזן ההסתברויות במשפט האזרחי, ובדעת המשיבה לפעול ולחלט את הכספים שנתפסו, במסגרת סעיף 39 לפקודה, אם יורשע העורר. היה וכספים יוחזרו לעורר, תימנע ממנה הזכות לחלטם, שכן אין דומה יכולת החילוט של כספים נזילים לחילוט במסגרת התחייבות ערטילאית שתיחתם על ידי העורר. לאור האמור התבקש בית המשפט לדחות את הערר ולהורות שהכספים ימשיכו להישאר בחזקת המשיבה.

טענות העורר בתגובה לטענות המשיבה

בתגובת העורר לתגובת המשיבה לערר נטען, כי לפי החלטת בית משפט השלום מיום 22.2.06 נתפסו הכספים ללא סמכות, ולו מטעם זה הורה בית המשפט על השבת מערכות המחשב, מאחר שצו החיפוש לא התיר את תפיסתם. שתיקתו של העורר אינה רלוונטית, מאחר שלא נשאל בחקירה באשר למקור הכספים, ואם הוא מילא פיו מים בחקירתו בנוגע לכספים התפוסים, הרי שבהיעדר ראיות יש להשיבם לידיו. לעניין רע"פ 5776/05 עליו הסתמכה המשיבה, הרי שבית המשפט הורה שם על החזרת מחצית מהכספים התפוסים, באותו מקרה הטוען לקבלת הכספים כבר הודה והורשע בפני שתי ערכאות בעבירת הניהול והארגון של משחק אסור, בעוד עניינו של העורר נמצא בשלבי חקירה, ובענייננו מקום הימצאם של הכספים לפני תפיסתם מעיד על כך שנתקבלו כתוצאה מהפעילות הלגיטימית של בית העסק. מאחר שבית משפט השלום קבע שההחזקה בתפוסים אינה אקט עונשי ואינה "מקדמה" על חשבון העונש, יש להשיבם.

דיון

לפי רע"פ 5776/05 הנ"ל, עליו הסתמכו ב"כ הצדדים, נטל הראיה לפי סעיף 39 לפקודת החיפוש להוכחת הבעלות, במסגרת הליכים הקשורים בהכרעה בגורל התפוס, הוא על פי מאזן ההסתברויות במשפט האזרחי (ראו גם ע"פ (ירושלים) 2024/98 מדינת ישראל נ' חמייס, תק-מח 99(1) 2491 וההנמקה שם וע"פ 1982/93 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד מח(3) 238, 245).

כאמור בהחלטתו של בית משפט השלום, לא ניתן לשלול לחלוטין את האפשרות, כי מקורם של הכספים בפעילות הרגילה והמקובלת בבתי קפה. עם זאת, נראה לי, כי לפי מאזן ההסתברויות, הכספים שנתפסו או חלקם שימשו למשחקים אסורים או התקבלו כתוצאה מכך, ולא כתוצאה מפעילות לגיטימית, וזאת בעיקר בשל המספר הרב של המטבעות מסוג 5 ש"ח, שאינו עומד בכל יחס סביר או מוסבר לעומת המטבעות והשטרות האחרים שערכם גבוה יותר. אף אם בית העסק שימש כבית קפה, לא נראה לי סביר כי התשלום עבור שתייה ודברי מתיקה שולם כמעט בכל המקרים במטבעות של 5 ש"ח. כמו כן, העורר לא סיפק כל הסבר שהוא לכך, או בכלל, ושתיקתו פועלת נגדו. בנוסף, נתפסו יחד עם הכספים, בין היתר, מכונות כסף מזומן, מכונות אסימונים ואסימונים. כמו כן, כאמור בהחלטת בית משפט השלום, לפי שני דו"חות פעולה לפחות, של שוטרים שבאו לעסקו של העורר לצורך ביצוע החיפוש, הם הבחינו בשני אנשים לפחות, שהיו מצויים ליד מכונות המזל והיו עסוקים באותה עת בהימורים, דבר המהווה גם יסוד סביר להניח, שבעסקו של העורר התנהל משחק אסור.

זאת ועוד, ברע"פ 5776/06 הנ"ל הגיש המבקש את השבת הכספים תצהיר ובו פירט את גרסתו, מה שלא נעשה בענייננו, ואין בידי לקבל את טענת העורר כי לא נדרש לכך, לא בתצהיר ולא בחקירתו במשטרה. באותו עניין נפסק, כי "כשנתפסים כספים במקום הימורים בחזקתו של העוסק במשחקים אסורים, הורם הנטל על-ידי המדינה והוא עובר אליו להפרכת הטענה, ומשלא הופרכה כדבעי, קשה לבוא ולדבר במפגיע על פגיעה בזכות קניינו של המבקש, וזאת אף בשים לב לזכות הקניין כזכות יסוד (בש"פ 6686/94 עובדיה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 464 (השופטת שטרסברג-כהן והשופט טירקל))", והדברים יפים לענייננו.

כמו כן נפסק שם, כי "כפי שציין הנשיא שמגר (ע"פ 4148/92 מועד נ' מדינת ישראל (לא פורסם)), בגדרי חילוט "אמת המידה היא במהותה ובעוצמתה של הזיקה בין החפץ לבין העבירה ובחומרתה של העבירה". כספים במקום שבו נערכים הימורים הם הם מגופי העבירה המרכזיים; הימורים כל עניינם כסף, וזיקתם של כספים ככלל לעבירות ההימורים ברורה ואינה טעונה הכברת מלים. הנטל ה"אזרחי" המוטל על המדינה לעניין זה, במאזן ההסתברויות האזרחי, יכול היה איפוא לשאת את תוצאת הדיון בבית משפט השלום. ומשמצא בית המשפט המחוזי, בגדרים "אזרחיים", להקל עם המבקש, יוכל בא כוח המבקש להיות שבע רצון מתוצאת מאמציו, שהלכה כברת דרך לעבר שולחו". באותו עניין הקל בית המשפט המחוזי עם המבקש כשהחזיר לידיו מחצית מהכספים התפוסים, כאמור בהחלטת בית המשפט העליון. אינני מוצא לנכון להקל עם העורר בענייננו לפנים משורת הדין, מאחר שלפי מאזן ההסתברויות נוטה הכף לטובת המשיבה, לאור השיקולים האמורים ובשל החומרה שיש לייחס לעבירות מסוג זה.

באשר לטענת העורר, כי לא ניתן היה להוסיף ולהחזיק במחשבים שנתפסו, מאחר שצו החיפוש לא הסמיך את המשטרה לתפוס אותם, והוא הדין ביחס לכספים, הרי שביחס למחשבים קיימת הוראת חוק מיוחדת, בסעיף 32(ב) לפקודה, המחייבת צו שיפוטי מפורש, המסמיך את המשטרה לתפוס מחשב או דבר המגלם חומר מחשב. אין הדבר כך ביחס לתפיסת כספים.

לאור האמור, הערר נדחה.

ניתנה היום ט"ו באב, תשס"ו (9 באוגוסט 2006) בהעדר הצדדים

ברוך אזולאי, שופט

ס. נשיא

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ