אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20858/07

החלטה בתיק בש 20858/07

תאריך פרסום : 18/12/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר-שבע
20858-07
10/05/2007
בפני השופט:
אברהם יעקב

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. עמר עידן
2. מסילטי אפרים

עו"ד ניוסטד
עו"ד קרדונר

הדיון לשמיעת ההחלטה נקבע להיום בשעה 09:00. השעה כעת 09:25 ונציג המבקשת טרם התייצב. מכיוון שכך, תישמע ההחלטה בהעדרו. 

1.                   זוהי בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם.

2.                   כנגד המשיבים הוגש ביום 29/4/07 כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירת שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), וקשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.

3.                   על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 22/04/07, או בסמוך לפניו, התקשרו המשיבים למתלוננת, העוסקת במתן שירותי עיסוי, והזמינו אותה להגיע לרחבת סוף העולם באילת. המתלוננת הגיעה לרחבת סוף העולם במונית סמוך לשעה 04:30. המשיב 1 המתין למתלוננת ברחבה וכשיצאה המתלוננת מן המונית הוביל אותה לחדר מדרגות בבניין סמוך, שם המתין המשיב 2. המשיב 1 החל עולה במדרגות והמתלוננת עלתה בעקבותיו, כשהיא נושאת את תיקה האישי על כתפה. המשיב 2 עלה אחרי המתלוננת במדרגות ומשך בכוח את תיקה על מנת לגנוב אותו ממנה. המתלוננת אחזה בתיק בידיה וניסתה למנוע את גניבתו, אולם המשיב 2 גבר עליה ומשך את התיק ממנה בחוזקה, עד שהמתלוננת נפלה מן המדרגות והתגלגלה במורדן. כתוצאה ממעשים אלה נחבלה המתלוננת בידה, נגרמו לה שריטות בחזה והיא נזקקה לטיפול רפואי.

הנאשמים ברחו מהמקום לביתו של המשיב 1, ברח' הנמרים 29 באילת. המתלוננת נסעה עם נהג המונית לחפש אחר תיקה ואחר המשיבים ומספר דקות לאחר מכן הגיעה לרח' הנמרים, שם הבחינה במשיב 1 ליד ביתו, כשהוא אוחז בתיקה. בשלב זה נהג המונית יצא מן המונית והתקרב למשיבים, אולם המשיב 2 נמלט ממו בריצה ואילו המשיב 1 נכנס לביתו, נעל את הדלת ולאחר מכן נמלט מביתו.

4.                   על רקע זה נעצרו המשיב 1 ביום 24/04/07 והמשיב 2 ביום 22/04/07, ומאז הוארך מעצרם על פי פקודת בית המשפט. כעת עותרת המבקשת למעצרם של השניים עד לתום ההליכים.

5.                   הראיות לכאורה, להן טוענת המבקשת, הן בעיקרן הודעות המתלוננת, הכוללות את זיהויו של המשיב 1 על פי היכרות מוקדמת שלה עמו ועם משפחתו, זיהויו של המשיב 2 על ידי המתלוננת במסדר תמונות שנערך, הודעות נהג המונית אשר נסע עם המתלוננת, הודעת נהג מונית אחר אשר הגיע לכתובת סמוכה לבית המשיב 1 וראה את התרחשות האירוע השני המתואר בכתב האישום, דו"חות שוטרים, בהם בין היתר, אישור כי הבית אליו נמלט המשיב 1 הוא ביתו, היכרות השוטרים את המשיבים והקשר בינהם וכן שתיקת המשיבים בחקירותיהם.

6.                   ב"כ המשיב 1 טען כי אין מחלוקת בין הצדדים באשר לראיות לכאורה הקושרות את המשיב 1 לכתב האישום, אולם לטענתו הראיות בתיק מצביעות לכל היותר על ביצוע עבירת תקיפה לשם גניבה. ביחס לעבירת הקשר המיוחסת למשיב 1, טען ב"כ כי אין ראיה לכאורה להוכחת עבירה זו, לבד מהסתמכות על ניסיון החיים והשכל הישר.

7.                   אינני סבור, כטענת ב"כ המשיב 1, כי הראיות לכאורה מצביעות אך על עבירת תקיפה לשם גניבה. הודעות המתלוננת וסימני החבלה על גופה מצביעים בבירור על אלימות שהפעילו המשיבים כלפיה, לכאורה, במהלך ביצוע העבירה, והרי יסוד זה הוא המאפיין את עבירת השוד המיוחסת לשניים.

8.                   באשר למשיב 2, העלה בא כוחו טענות ביחס למסדר הזיהוי שנערך, כאשר לטענתו צריך היה להיערך מסדר זיהוי חי, בעוד שבפועל נערך מסדר זיהוי תמונות. עוד הוא טוען כי תמונת החשוד במסדר שנערך, שונה מיתר התמונות וקטנה יותר, כמו כן לא נערך תיעוד באשר לאופן שבו נערך המסדר. לטענת המבקשת, לאחר שהמתלוננת זיהתה את תמונתו של המשיב 2, לא היה עוד טעם בעריכת מסדר זיהוי חי.

יצויין כבר עתה, כי בתיק החקירה קיים "דו"ח מסדר זיהוי תצלומים", המתעד בכתב את אופן עריכת מסדר הזיהוי ולכן לא ברורה טענתו של ב"כ המשיב 2 לעניין זה.

9.                  קיבלתי את טענת הסניגור באשר לפגם שבעריכת מסדר זיהוי בתמונות והימנעות מעריכת מסדר זיהוי חי. בעניין זה קבעה כב' השופטת בייניש (כתוארה אז) בע"פ 2180/02 קאסם נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 642, 653, כך:

"... כאשר טרם אותר חשוד בביצוע העבירה, נוצר לעיתים צורך בעריכת מסדר בתמונות שתכליתו לאתר חשוד, להבדיל מן התכלית של אישוש חשד כנגד חשוד קונקרטי. במסדר כזה מוצג בפני העד מקבץ תמונות ... בלא שקיימת בדרך כלל תמונת מטרה מוגדרת.

ככלל, מן הראוי שמסדר זיהוי של חשוד- להבדיל ממסדר שנועד לאיתור חשודים- יבוצע לאחר מעצרו של החשוד, על מנת שיהיה ניתן ליישם את הכלל המקנה עדיפות לביצוע מסדר זיהוי חי על פני מסדר זיהוי בתמונות, ועל מנת שסניגורו של החשוד יוכל לנכוח בעת עריכת המסדר".

10.               בענייננו, המתלוננת הצביעה על המשיב 1 כעל אדם שיש לה עמו היכרות מוקדמת ומסרה תיאור של המשיב 2 אשר היה עמו בצוותא. על סמך תיאור זה ובין היתר על סמך קשר שבין המשיב 1 למשיב 2 שהיה ידוע לחוקרים, נפל חשדם של החוקרים על המשיב 2. במקרה כזה, בו ישנו חשוד פוטנציאלי, היה על החוקרים לעשות ככל שביכולתם על מנת לעצור את המשיב 2, טרם עריכת מסדר התמונות, ולקיים מסדר זיהוי חי בנוכחות הסניגור. המבקשת לא סיפקה הסבר למחדל חקירתי זה ובכך יש כדי לפגוע במשקלו הראייתי של הזיהוי שנערך. עם זאת, הכרסום שחל בראיה אינו נוטל ממשקלה לחלוטין וזיהוי המתלוננת את המשיב 2, על אף הפגמים שבו, בוודאי הינו בעל משקל כלשהו, אשר יוכרע בשלב ההוכחות. בשלב זה, עוצמת הראיות כנגד המשיב 2 מאפשרת שחרורו בתנאים, כפי שיפורט בהמשך.

11.               המבקשת טענה למסוכנות הנשקפת מן המשיבים לאור המעשים המתוארים בכתב האישום, חומרת העבירה המיוחסת להם וכן לאור עברם הפלילי. כמו כן טענה כי קמה נגדם עילת מעצר נוספת מכוח סעיף 21(א)(1)(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, לאור התחמקותו של המשיב 1 ממעצר במשך יומיים לאחר האירוע ולאור חשש שהביעה המתלוננת בהודעותיה מפני המשיבים. הסניגורים טענו כי מדובר באלימות מינורית שהופעלה לכאורה מצד המשיבים ולפיכך המסוכנות הנשקפת מהם היא פחותה בעוצמתה. כמו כן ציינו, כי המשיבים התייצבו מיוזמתם בתחנת המשטרה ולכך יש לתת את הדעת.

12.               תיאור עובדות המעשה, כמתואר בכתב האישום, אכן מצביע על מסוכנות הנשקפת מן המשיבים. המשיבים, לכאורה, שדדו את המתלוננת תוך שהם מפעילים כלפיה אלימות אשר הותירה חבלות בגופה. יתרה מזאת, אין המדובר בתקיפת עובר אורח ברחוב הנובעת מדחף ספונטני של העבריין, אלא שהמשיבים בענייננו בחרו את קרבנם מראש והזמינו את המתלוננת להגיע למקום האירוע, כאשר אחד מהם קיבל את פניה בעוד השני הסתתר וארב לה בחדר המדרגות. תכנון מוקדם כזה של דבר העבירה וביצועו תוך שימוש באלימות כלפי גוף קרבן העבירה התמים, אין בו אלא להצביע על מסוכנותם של המשיבים המקימה עילת מעצר נגדם.

13.               בעברו של המשיב 1, על אף גילו הצעיר, קיימות הרשעות קודמות בין היתר בעבירות רכב ורכוש, הפרת הוראה חוקית והצתה. הוא ריצה מאסר בפועל בשנת 2006 ואף תלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה בר הפעלה.

המשיב 2 נדון, ללא הרשעה, בבית המשפט לנוער באילת בגין החזקת סכין, שם הוטל עליו קנס והתחייבות להימנע מעבירת פשע, אותה הפר לכאורה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ