אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20765/06

החלטה בתיק בש 20765/06

תאריך פרסום : 11/09/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
20765-06
19/06/2006
בפני השופט:
ניל הנדל

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ע. צברי
הנתבע:
1. יאסר אבוסבית
2. עומר אבו מדיעם
3. מחמוד אבו מדיעם

עו"ד א. מוחסן
עו"ד אבו מדיעם
עו"ד ש. זילברמן
החלטה

1.         המדינה עותרת להורות על מעצרם של שלושת המשיבים עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדם. על פי הנטען, המשיבים היו מעורבים בביצוע עבירת שוד מזויין. הוגשו שני כתבי אישום. האחד ביחס למשיבים 1 ו- 2 והאחר לגבי משיב 3. יען כי מדובר באירוע אחד, הסכימו הצדדים כי תינתן החלטה אחת שתתייחס לכל המשיבים.

            על פי הנטען, לקראת סוף חודש אפריל השנה, משיב 1 הציע למשיב 2 ולמשיב 3 לבצע שוד של קיוסק בדרך חברון בבאר-שבע בסמוך לשוק העירוני. תפקידו של משיב 3 היה להסיע את משיבים 1 ו- 2 ולאסוף אותם לאחר סיום השוד. משיב 3 הוריד את משיבים 1 ו- 2 ליד השוק העירוני ונקבע שלאחר ביצוע השוד הם יתקשרו אליו לאוספם. משיבים 1 ו- 2 נכנסו לקיוסק. משיב 1 החזיק בסכין והניף אותו כלפי עובד בקיוסק (להלן: "המתלונן") ותקף אותו בכך שהיכה אותו באגרופים בפניו, דקר אותו בסכין בירכו השמאלית ודרש ממנו שיפתח את הקופה. משיב 2 ניפץ אחת ממצלמות המעקב בקיוסק. המתלונן פתח את קופת הקיוסק ומשיבים 1 ו- 2 לקחו 1,750 ש"ח וברחו מהקיוסק. משיב 3 אסף אותם ולאחר מכן השלושה התחלקו בכסף. כתוצאה מהדקירה נזקק המתלונן לטיפול רפואי ולתפירת החתך בבית החולים. באישום נפרד הואשם משיב 1 בכך שלקח את רכבו של משיב 3 בלי רשות, נסע בו בהיותו שיכור והתעלם מסימון רכב משטרתי שדרש ממנו לעצור ואף הגביר את מהירות נסיעתו ובהמשך עצר את הרכב וברח, עד שנעצר על ידי אנשי משטרה.

            משיבים 1 ו- 2 הואשמו בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שוד בנסיבות מחמירות, החזקת סכין ופציעה בנסיבות מחמירות. משיב 1 הואשם גם בנהיגת רכב בהשפעת משקה, שימוש ברכב ללא רשות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונהיגה בפזיזות. משיב 3 הואשם בקשירת קשר, סיוע לשוד וסיוע לאחר מעשה. משיבים 1 ו- 2 הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה. הוזמנו תסקירים אודות משיבים 2 ו- 3. כל המשיבים ביקשו להשתחרר בתנאי של מעצר בית מלא, תחת פיקוחם של ערבים שונים שהעידו בפני.

            אתייחס לכל אחד מן המשיבים בנפרד עפ"י הסדר בכתב האישום.

2.         מעשיו הלכאורה של משיב 1, חמורים ביותר. הוא היה היוזם של השוד, אך לא זה העיקר. הוא איים על המתלונן בסכין ואף תקף אותו בכלי זה. למשיב 1 עבר פלילי הכולל הרשעות בעבירות של שימוש בסכין ושוד. הוא ריצה עונש מאסר בפועל משך 3 שנים ובאותו עניין נגזר עליו מאסר מותנה. עונש זה הינו בר הפעלה היה ויורשע בתיק דנא. 

            צר לי לציין, שכמעט ואין מנוס מלהורות על מעצרו של משיב 1. השילוב של עברו הפלילי וחלקו הדומיננטי בשוד מצביע על מסוכנות בדרגה גבוהה. בשל כך החלטתי לא להזמין תסקיר מעצר לגביו, בניגוד למשיבים 2 ו- 3. כידוע, אין חובה להזמין תסקיר מעצר. שירות המבחן עמוס עד לעייפה והזמנת תסקיר מעצר כאשר מתבקשת המסקנה שלא תצמח ממנו כל תועלת, פוגעת בעניינם של נאשמים אחרים, הממתינים במעצר עד ששירות המבחן יערוך את הבדיקות הנדרשות בעניינם. אוסיף שלא התרשמתי לחיוב משתי הערבות שהוצעו לפקח על משיב 1. המדובר בחברתו ושותפתו לדירה. לדעתי החברה לא מתייחסת ברצינות לתפקיד המוצע ומעוניינת להביא לשחרורו של המשיב - הא ותו לא. הערבה השניה לא היתה מודעת לעברו הפלילי של המשיב ולא הותירה רושם שתמלא באחריות את התפקיד המוצע.

3.         משיב 2 מעורב בביצוע שוד מזויין בו נזקק המתלונן לטיפול בבית החולים. במבט ראשון דין בקשת המדינה להתקבל כפי שהתקבלה בקשתה ביחס למשיב 1. ברם, לא כותרת העבירה היא הקובעת, לפעמים אף לא נסיבות המקרה, מבחינת הנזק שנגרם לנפגע בעבירה. שיקול זה בדרך-כלל חשוב עד מאוד, אך הגישה האינדיוידואלית בדיני המעצרים מחייבת בדיקה פרטנית של חלקו של כל נאשם ונאשם בסיפור המעשה. 

            מהחומר ניתן ללמוד שמשיב 2 הסכים להיות מעורב בשוד, לרבות נכונותו להיכנס לקיוסק ולבוא במגע ישיר עם המתלונן. לצד זאת, ישנה תשתית ראייתית, והתביעה לא חלקה על כך, שבאירוע, כפי שהתרחש, נפרדו דרכי התנהגותם של משיבים 1 ו- 2 זו מזו. במה דברים אמורים? הסניגור של משיב 2 טען שהצופה בתקליטור יבחין שמרשו תפס - בהיקף מסויים - את התפקיד של הגורם הממתן באירוע. עולה שהוא ניסה לשכנע את משיב 1 לא לפגוע במתלונן ואף עולה שהוא נכנס בין משיב אחד לבין המתלונן כדי למנוע פגיעה באחרון. או אז משיב 1 דחף את משיב 2 כדי שיצא החוצה, משיב 1 אף נופף בסכין גם לעברו של משיב 2. לכאורה, אין בכך לשחרר את משיב 2 מאחריותו לביצוע העבירות המיוחסות לו. אך האמור מחליש את עוצמת הראיות נגד משיב 2 ומאפשר ראיית עניינו באור אחר. זאת במיוחד לגבי השאלה המכרעת בבקשה מעין זו, היא מידת מסוכנותו של הנאשם.

            יתר על כן, אין למשיב 2 הרשעות קודמות. ועוד, הוצג מנגנון פיקוח מרשים לגביו. הוצעו שלושה ערבים אשר כולם נורמטיבים. ערב אחד ממלא תפקיד של חבר מועצה בעיריית רהט ומשמש כסגן ראש העיר וממונה על תיק של נוער וצעירים וקידום ענייני נוער. יצויין, שטרם מלאו למשיב 2 שמונה-עשרה שנה במועד בו בוצעה עבירת השוד. הערב האמור מסר שהוא מכיר את משפחת המשיב 2 והמשיב 2 עצמו מביקורים בבית הספר בו למד. קצין המבחן המליץ על שחרורו של משיב 2 למעצר בית אצל סבו, שהינו אחד מן הערבים שהעידו בפני. הוצע שהוא ישמש ערב עיקרי. לדעתי, ראוי לבחור בערב האחר שהוזכר למלא תפקיד זה. קצין המבחן לא התעלם מקשיי ההכרעה בבקשה מעין זו, אך הגיע למסקנה כאמור, שהחלופה ראוייה.

            בבואי לשקלל את מלוא הנתונים, תוך מתן ביטוי למצוות המחוקק להעדיף שחרורו של נאשם על מעצרו היה ותוצע חלופה באיכות טובה, נחה דעתי שאין הכרח להורות על מעצרו של משיב 2. נכון שלכאורה הוא קשר קשר עם משיב 1 לביצוע שוד והסכים במסגרת זו לקחת חלק פעיל במעשה המתועב. אך אין אנו עוסקים במלאכת גזירת הדין לאחר שהורשע נאשם. הסוגייה העומדת להכרעה בשלב זה הינה האם בכוחה של החלופה להשיג את מטרת המעצר באופן שפוגע פחות בחירותו של משיב 2. בכפוף לתנאים מקפידים, כפי שיוצגו, סבורני שניתן להורות על שחרורו של משיב 2.

4.         החלטתי להורות על שחרורו של משיב 2 משליכה ישירות על הכרעה בבקשת המדינה לעצור את משיב 3 עד לסיום ההליכים. משיב 3 נטול הרשעות קודמות. קצין המבחן המליץ על שחרורו. חלקו מופחת מחלקו של משיב 2, קל וחומר מחלקו של משיב 1. הצדדים טענו ונחלקו בסוגייה אלו עבירות ראויות להלביש על התשתית העובדתית הלכאורה. לצורך ההכרעה בבקשה זו אין צורך לקבוע מסמרות ביחס להתאמתו של סעיף זה או אחר להתנהגותו של משיב 3. די לציין שלכאורה, תוך ביסוס גם על הודעתו במשטרה, תפקידו היה לסייע למשיבים 1 ו-2 לפני ואחרי השוד, להגיע לקיוסק ולהימלט ממנו. הוא נדרש להוריד את המשיבים האחרים לפני ביצוע השוד ולאסוף אותם מיד לאחר מכן. הוא לא התבקש להמתין במקום ולשמור, אלא סוכם שהמשיבים האחרים יתקשרו אליו טלפונית.

            מהאמור עולה שיש לו חלק בשוד, אך מסוכנותו כנלמדת מסיפור המעשה, נופלת בהרבה מחלקם של המשיבים האחרים. עמדה זו נטענה לא רק ע"י סניגורו של משיב 3 אלא אף ע"י ב"כ המדינה.

            משיב 3 הציע שני ערבים. הערב העיקרי שהוצע הינו אחיו הגדול של משיב 3. המדינה טענה שפער הגילים בין השניים הינו שש שנים ותקופה זו אינה בעלת משמעות. ואולם, אין לבחון ענין זה על פי נוסחה אריתמטית, אלא אל פי התרשמות ישירה, מהמעורבים במקרה הקונקרטי. הערב המוצע הינו בן 29. התרשמתי שהוא אדם אחראי ושהוא משדר סמכותיות גם בעיני משיב 3. אין לו הרשעות קודמות. הסניגור של משיב 3 הציע ערב נוסף, כסיוע לערב העיקרי. המדובר בדודו של המשיב. ערב זה הורשע לפני מספר שנים בגין עבירה של תקיפת שוטרים ונידון למאסר על תנאי. הוא גם הורשע בעבירה של בנייה לא חוקית. אינני סבור שיהא נכון לקבוע כלל לפיו יש לשלול מועמדותו של ערב בכל מקרה שהוא בעל עבר פלילי. עם זאת, במקרה דנא, ולאחר שהתרשמתי מהערב, סבורני שטוב יעשה הסניגור אם ימצא ערב אחר לסייע לערב העיקרי שהוצע. אודה שאינני חסיד של שחרור נאשם למעצר בית של מפקח בודד. לרוב, קביעת מסגרת כה נוקשה עבור ערב אינה מעשית. אולם, לנוכח מסקנתי שיש לשחרר את משיב 2 וכי הערב העיקרי המוצע לגבי משיב 3 מתאים לתפקיד, החלטתי להעתר לחלופה שהוצעה על ידי הסניגור, אך עליו להציע ערב מגבה אחר עד לתאריך 10.07.06, אחרת יהווה הדבר בסיס לבקשה מטעם המדינה לעיון חוזר. סבורני שהסניגור יוכל לעמוד באתגר שהוצב בפניו בנושא זה והוספת ערב ראוי תוך תקופה קצרה תטיב עם הערב העיקרי ואף עם יעילות המנגנון של הפיקוח. שיקול אחרון זה הינו כמובן גם לטובת משיב 3.

5.         סוף דבר. החלטתי להורות על מעצרו של משיב 1 עד לסיום ההליכים ולשחרר את משיבים 2 ו- 3 בתנאים הבאים:

משיב 2:

א.                  שהייה 24 שעות ביממה בביתו של סבו, מר עלי אבו מדיעם ת"ז 035107697 ,  שכונה 25, בית 32 ברהט (מעצר בית מלא).

ב.         הפקדת מזומן בסך 15,000 ש"ח.

ג.          ערבות עצמית וצד ג' בסך 200,000 ש"ח.

ד.         הערבים אחמד אבו מדיגם ת"ז 059334193 ועומר אלמדאעמה ת"ז 053708236, ישמשו שניהם כערבים צד ג'.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ