אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20730/05

החלטה בתיק בש 20730/05

תאריך פרסום : 06/09/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
20730-05
25/05/2005
בפני השופט:
סגן הנשיא ידין טימור

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד מיכל הרשלר
הנתבע:
בוריס בן חנן חנימוב
עו"ד ויצטום
  1. בפני ערר שהוגש על החלטה שניתנה על ידי כב' השופט דב פולוק מביהמ"ש השלום בקרית גת בב.ש. 1379/05 מיום 23.5.05 בה הורה ביהמ"ש על שחרורו של המשיב ממעצר. העוררת מבקשת לבטל החלטת בימ"ש קמא ולהורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.
  1. כנגד המשיב הוגש כתב אישום אשר בו מואשם תקיפת בן זוג ותקיפת קטין הגורמת חבלה של ממש, איומים והיזק לרכוש בזדון. נטען בכתב האישום, כי ביום 20.5.05 בהיות המשיב בגילופין התפתח ויכוח בין המשיב לבין אישתו שבמהלכו תקף המשיב הן את אישתו הן בנה מנישואין קודמים וגרם להם חבלות של ממש. יש לציין שבאותם זמנים היתה אשת המשיב בהיריון בחודש רביעי. המשיב אף איים להרוג את אישתו.
  1. המתלוננת הגישה תלונה במשטרה ופירטה שם את השתלשלות הדברים. לדבריה, המשיב סטר לה בפניה, זרק אותה לרצפה וחנק אותה ומשבנה התערב וניסה להפריד בין הניצים הוא חנק גם אותו. הוא איים להרוג את המתלוננת. תוך כדי התקיפה של המתלוננת ובנה גם נגרם נזק לרכוש במקום. בנה של המתלוננת מסר הודעה מפורטת אשר בה הוא תומך בכל הטענות העובדתיות של המתלוננת ואף מוסיף, כי המשיב היכה את המתלוננת באגרופיו אף שכאמור היתה בהריון בחודש רביעי באותה עת. הן המתלוננת, הן בנה, ציינו, כי לא היתה זו פעם ראשונה שהמשיב תקף את המתלוננת והיכה אותה. המשיב כפר בתלונות כנגדו.
  1. יום לאחר הגשת התלונה בשעת לילה מאוחרת פנתה המתלוננת לתחנת המשטרה וביקשה לשחרר את המשיב ממעצרו. היא טענה, כי היא רואה עצמה אשמה לאירוע הנדון. לדבריה המשיב תקף אותה לאחר שגרמה לו להתרגז עליה. היא איננה חוזרת בה מהעובדות אשר פירטה בתלונותיה. המתלוננת חזרה ופנתה לתחנת המשטרה ביום 21.5.05 בשעת צהריים וציינה, כי ייחסה למשיב מעשה גניבה של תכשיטיה ובשל כך הוא רגז עליה והתפתחה הסיטואציה נשוא כתב האישום. גם בהודעה זו היא אינה חוזרת בה מטענותיה העובדתיות ובמידה מסויימת אף מאשרת תלונתה באומרה "אם אדם נופל פעם אחת לא צריך לתת לו ליפול עוד". כביכול טוענת היא, כי המשיב למד את לקחו ודי בכך.
  1. במהלך הדיון בביהמ"ש קמא הופיעה המתלוננת בביהמ"ש וניתנה לה אפשרות לטעון את טענותיה. בפני ביהמ"ש המתלוננת חזרה בה מחלק מגרסתה העובדתית אך מבין השיטין ניתן היה להבין, כי עמדתה מוכתבת על ידי חששה מבעיות כלכליות בשל מעצרו של המשיב.
  1. בטענותיו בערר זה טוען ב"כ העוררת, כי המתלוננת למעשה לא חזרה בה מתלונותיה והיא מבקשת לשחרר את המשיב מנימוקים כלכליים בלבד וחשש לפרנסתה. לדבריו טעה ביהמ"ש קמא משהורה לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בלי שעיין קודם לכן בתסקיר מעצר. אין די בכך שביהמ"ש קמא הורה על הגשת תסקיר תוך חודש ימים., לאחר שחרור המשיב.

ב"כ המשיב לעומתו סבור, כי אין להתערב בחלופת מעצר שנקבעה. ביהמ"ש קמא התרשם מן הראיות שהיו בפניו ומשמצא כי די באותה חלופת מעצר להשיג את מטרת המעצר אין להתערב בשיקול דעתו.

  1. אין מחלוקת לגבי כך שלמשיב אין כל הרשעות קודמות, אם כי למשיב תיק מב"ד בשל אלימות.
  2. עלי לציין, כי לאחר שתם הדיון בערר הנדון וב"כ הצדדים הלכו לדרכם נותרה המתלוננת באולם ביהמ"ש ולהפתעת ביהמ"ש פנתה לפתע לשופט היושב בדין בטענות קשות כי איש אינו מוכן לשמוע אותה ואין היא מבינה מדוע אין ביהמ"ש משחרר את המשיב. לא ניתן היה להסביר לה, כי בהליך מסוג זה אין ביהמ"ש שומע עדויות.
  1. על פי כתב האישום לכאורה מדובר במתלוננת שהיא אישה מוכה. ידועה התופעה שנשים שהן קורבנות של אלימות חוזרות בהן מתלונותן בשל סיבות שונות לרבות סיבות כלכליות. תופעה זו אינה מוכרת רק בארץ אלא גם במדינות נוספות. (ראה לענין זה בש"פ 105/02 מ"י נ. איגור גוטליב ובש"פ 5168/98 מאיר כהן נ. מ"י). מצב דברים זה מעמיד את ביהמ"ש בפני דילמה לא פשוטה. מחד, מצופה ביהמ"ש לנקוט בצעדים אשר יבטיחו שלומה של המתלוננת ומאידך משמופיעה המתלוננת בפני ביהמ"ש ומבקשת לחזור בה מתלונתה כנגד התוקף נדרש ביהמ"ש לשאלה אם עליו להחמיר עם התוקף יותר ממה שמתבקש הוא לעשות על ידי הנתקף. מבחינת האינטרס הציבורי על ביהמ"ש להבטיח קיום החוק אפילו הנתקף מבקש לחזור בו מתלונתו.

בכל מקרה כאשר הנסיבות אינן חמורות באופן יוצא דופן והמתלוננת עצמה מבקשת את ביהמ"ש להורות על שחרור התוקף נראה שעל ביהמ"ש לייחס משקל לבקשה זו.

  1. אף שנטען, כי אין זו פעם ראשונה שהמשיב תקף את המתלוננת, אין כל ראיות לענין הנסיבות בהן תקף אותה בעבר. למשיב אין כל הרשעות קודמות.

בהתחשב בנסיבות כולן סבור אני, כי אין מקום להתערב בשיקוליה של הערכאה הראשונה והחלטתה לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים אשר לכאורה יש בהם כדי להבטיח מטרת המעצר.

הנני מורה על דחיית הערר.

המשיב ישוחרר בתנאים שקבעה הערכאה הראשונה.

ניתנה היום ט"ז באייר, תשס"ה (25 במאי 2005) במעמד הצדדים                                                                                

ידין טימור - שופט

סגן נשיא

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ