אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2068/06

החלטה בתיק בש 2068/06

תאריך פרסום : 27/09/2006 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית המשפט המחוזי חיפה
2068-06,5087-06
22/05/2006
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
יחזקאל בן משה עבדה - ת"ז 033422866 יליד 1977
החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של ניסיון שוד, עבירה לפי סעיף 402(א) + סעיף 25 לחוק העונשין וכן עבירה של אחזקת סכין, עבירה לפי סעיף 186 לחוק העונשין. ביחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה זו שבפני ובה עתרה המאשימה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו.

עוד בהחלטה מיום 27/4/06 הבהרתי כי קיימת תשתית ראייתית המבססת סיכוי סביר להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו. בהתאם, ובאין חולק על קיומה של תשתית כנ"ל, אזכיר בתמצית את פרטי האירוע. מדובר באירוע בו ניסה המשיב לשדוד תיקה של אישה שעמדה ברחוב, באיומי מצית הדומה ביותר לאקדח 9 מ"מ. כאשר נתפס היה ברשותו סכין חיתוך יפני. כפי שצינתי בהחלטה הנ"ל המשיב טוען רק כי ביקש מהאישה סיגריה וכי היא נבהלה מ"האקדח" וברחה. עם זאת גרסתה שונה והיא מעידה על ניסיונו לשדוד את תיקה. על זאת יש להוסיף כי האירוע כולו היה תחת עיני שוטרים שעקבו אחר המשיב עוד קודם לאירוע. מכאן שסבור אני כי קיימת תשתית להוכחת האישום המיוחס למשיב.

אעיר רק לעניין זה כי העבירה של נשיאת סכין, הגם שהסכין נתפסה אצל המשיב, נראית כאילו הוספה לכתב האישום כדי להחמיר את מצבו של המשיב, החמור ממילא. עוד קודם לאירוע העיקרי נשוא כתב האישום נעצר המשיב לבדיקה ע"י שוטרים שמצאו את הסכין בכיסו. עם זאת הסכין לא הוחרם ולא ננקטו כל צעדים אחרים כנגדו. אלא שהשוטרים החליטו לעקוב אחריו ואז גם ראו את ניסיון השוד. יש להניח כי אם לא היה קורה אותו אירוע גם לא היה מוגש כתב אישום בעבירה של אחזקת סכין. לכן, ובנסיבות אלו, סבור אני כי לא היה מקום להגשת כתב האישום בעבירה זו, על אף שאין חולק כי הסכין נתפסה על גופו ובחזקתו.

עוד מוצא אני לנכון להצביע על סוגיה שראוי שתלובן במסגרת התיק העיקרי, ככל שהדבר נוגע ליסודות עבירה של ניסיון שוד. אבהיר להלן.

עבירה לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין קובעת כדלקמן:

"(א) הגונב דבר, ובשעת מעשה או בתכוף לפניו או לאחריו מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות באדם או בנכס כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליה, הרי זה שוד, ודינו של השודד - מאסר ארבע עשרה שנים".

                                                           ( הדגשה הוספה. ר.ש.)

לכאורה החל המשיב בביצוע השוד. הוא ניגש למתלוננת, פנה אליה ואיים עם אקדח צעצוע במטרה לבצע את השוד ולמנוע את ההתנגדות. מכאן שמדובר בתחילת ביצוע גם אם לא הושלמה הגניבה של הרכוש. מכאן שמתמלאים יסודות עבירת הניסיון, במובן זה שהוחל בביצוע של מעשה שלא הושלם.

עם זאת לא ניתן להתעלם מהוראות העבירה לפי סעיף 403 לחוק העונשין. סעיף זה נושא כותרת " ניסיון לשוד" וקובע כדלקמן:  

 "התוקף אדם לשם שוד, דינו - מאסר שבע שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות כאמור בסעיף 402(ב), דינו - מאסר עשרים שנים."  

לכאורה מדובר בהוראת חוק ספציפית לעבירה של ניסיון שוד ומכאן שלכאורה אין לעשות שימוש בהוראות סעיף 25 לחוק העונשין, ביחד עם העבירה העיקרית לפי סעיף 402, זאת במקרים ששוד נגדע באיבו ולא מתקיימות הוראות סעיף 403.  אין חולק כי במקרה נשוא כתב האישום לא בוצעה "תקיפה" ולא מתקיימות הוראות סעיף 403. מכאן מתעוררת שאלה משפטית האם ניתן להעמיד לדין בעבירה של ניסיון שוד, מכוח הוראת סעיף 25 לחוק העונשין והעבירה העיקרית לפי סעיף 22.

אבהיר כי סבור אני כי הדבר אפשרי. סעיף 403 דומה באופיו לסעיף 381(א)(2) לחוק העונשין שענינו תקיפה לשם גניבה. כאן מדובר בתקיפה לשם שוד. שמו של הסעיף אכן אינו תואם את תוכנו ואולם סבור אני כי התוכן מצביע על עבירה שעניינה "תקיפה לשם שוד" כאשר אין בה כדי למנוע הגשת כתב אישום והרשעה בעבירה שמביאה לידי ביטוי מעשה של תחילת ביצוע שוד, שלא צלח, ושמגלם את יסודות הניסיון הקלאסי בהתאם להוראות סעיף 25 לחוק העונשין.

עם זאת סבור אני כי סוגיה זו ראוי לה שתבורר במסגרת התיק העיקרי, לאחר שהצדדים, שלא העלו טענה זו בפני, יטענו לפי הנדרש בסוגיה המשפטית.

בסיכומו של דבר, וככל שהדבר נוגע לחומר הראיות, ובכפוף לאמור לעיל, אני קובע כי קימות ראיות המבססות סיכוי של ממש להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו.

העבירות מעצם טיבן מקימות עילת מעצר. המנסה לשדוד אישה בקרן רחוב מעיד על עצמו כי הוא מסוכן לציבור. על זאת יש להוסיף את עברו המכביד המעיד, לכאורה, על מסוכנות. למשיב 9 הרשעות קודמות בעבירות רכוש סמים ואלימות, לרבות הרשעה בעבירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין, במהלך אירוע של ניסיון שוד. כל אלו מצביעים, לכאורה, על מסוכנות. עם זאת אין להתעלם מכך שהרשעתו האחרונה בשנת 1998 היא בגין מעשה שבוצע בשנת 1997. העובדה שבמשך קרוב לעשור שנים היה המשיב מחוץ למעגל הפשיעה גם היא צריכה להילקח בחשבון.

בנסיבות אלו הורה בית המשפט עוד בהחלטה מיום 27/4/06 על הגשת תסקיר מעצר. לבית המשפט הוגש תסקיר. מתסקיר המבחן עולה כי המשיב התדרדר לאחרונה, כך לדבריו, שוב לסמים. שירות המבחן שקל אפשרות לשחרור לחלופת מעצר והתייחס בתסקירו, בין היתר,  לאפשרות של שימוש באזיקים אלקטרוניים. בסיכומו של התסקיר קבע שירות המבחן כי בשים לב לנתוניו של המשיב ונתוני משפחתו הקרובה מעצר בית, לרבות בפיקוח אלקטרוני, אינו יכול להוות חלופה ראויה. שירות המבחן סבר כי נכון, במקרה זה, להמליץ על חלופת מעצר מוסדית אלא שהמשיב הבהיר לקצין המבחן כי הוא אינו מעוניין בחלופה שאינה בבית משפחתו. בנסיבות אלו, ובחוות דעת מנומקת, שלל שירות המבחן את החלופה שהציע המשיב ונמנע מהמלצה אחרת.

אין לי אלא לקבל את המלצת שירות המבחן במקרה זה. סבור אני כי האירוע כולו אכן מצביע על נזקקות טיפולית ויש לראותו, בראש ובראשונה, כראשית התדרדרות וזעקה לעזרה. ואולם דווקא בנסיבות אלו החלופה ההולמת למעצר היא חלופה מוסדית בפיקוח טיפולי הדוק.

אבהיר מיד כי לו הייתה מוצעת חלופה כזו הייתי שוקלה בחיוב, על אף ההלכות המצמצמות את הפנית נאשמים לחלופות מוסדיות של גמילה בשלב מעצר. סבור אני כי בנסיבותיו האישיות, לאחר שעבר הליך ממושך של גמילה בהצלחה, ואף עבד בהוסטל לנגמלים, יש מקום לחרוג מהכלל. ואולם כל זאת רק אם קיימת מוכנות מלאה, ולא מהפה אל החוץ ולצורך הליך המעצר.  במקרה זה העיד המשיב על עצמו, בדבריו לקצין המבחן, כי הוא אינו מודע למצב התדרדרותו ובהתאם אינו נכון לקבל על עצמו את הטיפול הנדרש. בנסיבות אלו כאשר הוא אינו מכיר בצורך הטיפולי הדחוף, סבור אני כי המסוכנות שיחזור על מעשיו רבה ולא ניתן להסתפק בחלופה שהוצעה ע"י המשיב, דהינו חלופת מעצר בביתו.

בהתאם, אין לי אלא להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו. אבהיר כי בכך אין כדי לשלול במסגרת ההליך בתיק העיקרי כדי לשקול ולבחון שוב את האפשרות לשלבו בהליך טיפולי, זאת אם יורשע ואם יכיר בצורך להשתלב בהליך כנ"ל. בכל מקרה לעת הזו יישאר המשיב עצור עד לסיום ההליכים בת"פ 5087/06 של בית המשפט המחוזי בחיפה.    

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ